אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סלטות עם סלטים: ברוכים הבאים לקרקס החקלאי הראשון צילום: אלעד גרשגורן

סלטות עם סלטים: ברוכים הבאים לקרקס החקלאי הראשון

בני הזוג נטלי והלל פרץ מערבים בחווה שלהם שתי אהבות: אקרובטיקה וגידול ירקות; "המשותף לשני התחומים הוא שגם בחקלאות וגם בקרקסנות השמחה שמגיעה כתוצאה מהעבודה הפיזית הקשה היא מדהימה"

03.11.2019, 08:10 | רעות ברנע

כשנכנסים אל תוך חממת הפפאיות של נטלי והלל פרץ במושב היוגב, מרגישים לרגע באיזו מדינה טרופית רחוקה. אבל אנחנו בעמק יזרעאל, שם מפעילים בני הזוג פרץ בשנים האחרונות משק חקלאי ובמקביל משהו שונה לגמרי: קרקס. "הקרקס החקלאי" הוא מקום ייחודי שמשלב בין חקלאות לקרקס.

קראו עוד בכלכליסט

הקימו ומפעילים אותו בני הזוג פרץ שהתיישבו בעמק אחרי סיבוב ארוך בעולם. "אני מגיע ממשפחה של חקלאים בעמק יזרעאל", מספר הלל. "זה 30 שנה אבא שלי חי ועובד בחקלאות באיים הקאריביים, ואת הזמן הזה אני העברתי בין ישראל למדינות כמו אנטיגואה, ג'מייקה וברבדוס". לפני 16 שנה הכיר את נטלי, במקור מנס ציונה.

הקרקס החקלאי, צילום: אלעד גרשגורן הקרקס החקלאי | צילום: אלעד גרשגורן הקרקס החקלאי, צילום: אלעד גרשגורן

אחרי שנסעה ללימודים באוסטרליה, חזרה בהחלטה שהיא רוצה לעסוק בתחום הקרקס. "התחלנו בתרגילי אקרובאלאנס, כתחביב משותף", מספר הלל. ואז נסעו ללמוד במשך שנה בבית ספר לקרקס במדריד, המשיכו במופעים ברחבי העולם וחיו כמו נוודים ובסוף נחתו באנטיגואה שבקאריביים לצד אביו ואחיו של הלל. אחרי שתאונה השביתה אותם מלהופיע לפני תיירים, “החלטנו בכל זאת להישאר שם ולקחת חממות בחווה של אבא של הלל”, מספרת נטלי. “זו היתה הפעם הראשונה שבה עסקתי בחקלאות, ושם גם עלה לראשונה הרעיון של הקרקס החקלאי".

מה בדיוק הקשר בין התחומים?

 

"בשניהם מדובר בעבודה פיזית מאוד קשה”, אומרת נטלי, “אבל בשניהם גם ההתפעלות והשמחה שמגיעות כתוצאה מהעבודה הקשה הזאת הן מדהימות".

הרצון לשלב בין חקלאות לקרקס הוא מה שהשיב את השניים לישראל. “ב־2011 הגענו לשטח הזה במושב היוגב ובמשך שנתיים עסקנו בהקמת המקום”, מספרת נטלי. "עזרו לנו חברים ובני משפחה וילדים, הכל הוקם מתוך עבודה משותפת וחלום משותף".

היום חולש הקרקס החקלאי על שטח של 50 דונם. במטעים הם מגדלים מגוון גדול של ירקות ופירות: עגבניות, מלפפונים, פלפלים, פרי קטן בעל טעם משגע בשם גויאבה תותית ועוד.

אבל הפיתוח הכי מעניין שלהם היום הוא הפפאיות, שאותן הם מגדלים תחת השם "פפאיה פלא בחממות מיוחדות, בטכניקה שאותה פיתחו במשך ארבע שנים, מסביר הלל. "אבא שלי מגדל פפאיות בקאריביים, ואנחנו ניסינו להשתמש בכל הניסיון שלו ולהביא אותו לכאן. אנחנו מגדלים שני זנים: פפאיה ירוקה ופפאיה כתומה שהטעם שלה דומה למלון מתוק".

איך מייצרים פה תנאי אקלים דומים לאלה שבקאריביים?

"זה לקח כמעט ארבע שנים של ניסיונות", מסביר הלל, "להביא את העצים לאחידות, לתנאי אקלים. ללמוד מתי לשתול, מתי לקטוף. פיתחנו שיטת גיזום מיוחדת שגורמת לעצים לגדול גבוה יותר. עכשיו אנחנו יוצאים עם המותג הזה ברמה המסחרית, משווקים כרגע למסעדות ומוכרים בימי שישי בשוק האיכרים בנמל תל אביב".

בשבתות הופך השטח הגדול את עורו וממשק חקלאי הופך לאטרקציה למשפחות (במחיר 51 שקל לאדם). "אנחנו מקיימים פה סדנאות, חלקן בנושא חקלאות, חלקן פעילויות קרקס כמו שיעורי ג'אגלינג וחד־אופן, ובצהריים יש מופע קרקס של 45 דקות. בסיום המופעיש קטיף עצמי: כל משפחה מקבלת סלסלה ומזמרה ויכולה לקטוף מה שהיא רוצה, במחיר של 5־7 שקלים לק"ג".

לא בא לכם לפעמים להתמקד: חקלאות או קרקס?

 

"חקלאות בארץ היום זה עסק מאוד קשה", אומר הלל. "כרגע אנחנו מאוד נהנים משתי הרגליים שמפרות זו את זו, אנחנו רואים שליחות בשני התחומים". "רמת הקרקס נהיית גבוהה בשנים האחרונות", מוסיפה נטלי, "יש בארץ כבר שני בתי ספר לקרקס וגם הקהל מעריך את זה יותר. זו לא רק הפעלה לילדים, גם המבוגרים נהנים והמטרה היא שזו תהיה חוויה משפחתית".

תגיות