אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אגרת הגודש תקועה בפקק בין משרד התחבורה לאוצר צילום: שאטרסטוק

אגרת הגודש תקועה בפקק בין משרד התחבורה לאוצר

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' מסתייג מהתוכנית של משרד האוצר להטלת אגרת גודש בגוש דן ומתנה אותה בהקלות מיסוי. לכלכליסט נודע שגם באוצר עצמו יש מחלוקת, בין השאר על ההכרה באגרה כהוצאה

03.11.2019, 06:55 | ליאור גוטמן

התוכנית להטלת אגרת גודש על הנכנסים ברכב למטרופולין תל אביב עוד לא יצאה לדרכה והיא כבר מעוררת מחלוקות בין משרדי האוצר למשרד התחבורה ובתוך משרד האוצר על הדרך הנכונה להפעיל אותה. המחלוקות נוגעות למנגנון האגרה, כמו גם לשאלה אם הממשלה צריכה להחזיר לבעלי המכוניות כסף כנגד התשלום החדש שייאלצו לשלם בכל בוקר שבו ייכנסו לתל אביב. בבסיסה, אגרת גודש נועדה לפתור בעיות תחבורה וזיהום אוויר, אך בהיעדר תחבורה ציבורית סבירה כאלטרנטיבה, האגרה עשויה להיות לא יותר ממס נוסף שיכניס כסף למדינה אולם לא יביא הקלה בגודש התחבורתי ובזיהום.

קראו עוד בכלכליסט

תוכנית אגרת הגודש הוזכרה בסוף השבוע שעבר בוועדת הכספים של הכנסת, שם אמר שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' שהוא בולם תוכנית ליישומה - אמירה שהוא סייג אחר כך כשאמר שהוא מתנה אותה בהקלות מס. התוכנית עצמה הוצגה בחודש מאי האחרון על ידי ראש אגף תקציבים באוצר שאול מרידור, שהכריז בכנס במרכז הבינתחומי בהרצליה כי "חייבים להתחיל לנהל ביקושים. אי אפשר שעוד ועוד אנשים ייכנסו כל בוקר למטרופולין ולא ישלמו כלום, זה פשוט לא יעבוד".

שאול מרידור ובצלאל סמוטריץ שאול מרידור ובצלאל סמוטריץ' | צילום: אלכס קולומויסקי, אבי מועלם שאול מרידור ובצלאל סמוטריץ

מרידור סיפר אז על החלת אגרה לפי תעריף דיפרנציאלי ובעזרת אמצעי אכיפה אלקטרוניים בדומה לאלו שיש בכבישי אגרה. אגרת הגודש תחסה תחת שני חוקים: חוק אוויר נקי וחוק כביש אגרה, שנולד עבור כביש 6 אבל יכול לשרת גם את האגרה החדשה. על פי התוכנית, האגרה תוטל על רכב הנכנס לגוש דן לפי שלוש טבעות, כשהתשלום הנמוך ביותר יוטל בין הרצליה לראשון לציון והגבוה ביותר על הנכנסים למרכז תל אביב.

החזון של האוצר היה להפעיל את אגרת הגודש באמצעות חוק ההסדרים, אבל אין ממשלה, אין תקציב ובינתיים יש רק הצהרות של משרד התחבורה על התניות להחלת האגרה ומחלוקת בנושא עם האוצר, וכן מחלוקת בין אגפי משרד האוצר עצמו על הקלות מס שונות וקיזוזים כנגד האגרה.

התנאי לאגרה שהציב סמוטריץ', שלא רוצה להיזכר כמי שבא למשרד התחבורה והשאיר אחריו מס חדש שפגע בארנק של האזרחים, הוא שכל נהג שיצטרך לשלמה יזכה להקלה כספית נגדית. המחשבה המיידית היתה לתת הנחה בעלויות הרישוי השנתי (טסט) ביחס ישר למספר הכניסות לעיר.

מה הקשר לנתיב 2+?

השאלה היא אם יש קשר בין התוכנית להטלת אגרת הגודש שיצאה עכשיו מהמגירה לבין נתיב הקארפול החדש 2+ שנפתח בין נתניה לתל אביב, שעורר ביקורת על משרד התחבורה ושסמוטריץ' נחלץ להגן עליו. הנתיב החדש שעורר טענות על הגברת הפקקים במקום הפחתתם ואף הביא להפגנות מול ביתה של מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר, הוא רק חלק ממערך פתרונות שהמשרד יציע בשנים הקרובות להתמודד עם העומס על הכביש.

פקקים בכביש החוף, צילום: אלי דסה פקקים בכביש החוף | צילום: אלי דסה פקקים בכביש החוף, צילום: אלי דסה

אשר להקלות המס, יש מחלוקת פנימית במשרד האוצר עצמו אם להשאיר את התשלום החדש כעונש נטו על הנהג או במקביל להחזיר לו כסף דרך הנחות שונות בעלות אחזקת הרכב (מה שמבחינות מסוימות מסכל את מטרת החוק). השאלה היא באילו הנחות מדובר, וכאן עדיין אין הסכמה. ברשות המסים מסרבים אפילו כלל לשמוע על הפחתה אפשרית באגרות, במס על דלק (המדינה גובה מס של 65% מכל ליטר) או במס על רכב חדש (83%) בטענה שמדובר באובדן של מאות מיליוני שקלים עד מיליארדי שקלים לשנה לקופת המדינה, תלוי בשיעור ההקלות. חלק מהפקידות באוצר חושב שאפשר לחיות בלעדי כספי המס האלה וחלק לא.

מחשבה נוספת שנולדה בסוף השבוע היתה לשלול מתשלום האגרה הכרה כהוצאה לצורך מס - כמו שנסיעה בכביש 6 נחשבת להוצאה מוכרת. המשך הכרה כזו תיאלץ את המדינה להחזיר לעסקים כסף על בסיס חודשי כנגד קבלות ופשוט תגרום לאוצר לקבל כסף לכיס אחד ולהוציא כסף מכיס שני.

וזו בעצם הדילמה שעוד לא מצאו לה פתרון: הכנסות המדינה מענף הרכב מסתכמות בכ־42 מיליארד שקל בשנה. לוותר על חלק מאלה יהיה קשה, בוודאי במציאות של גירעון ענק, ולכן כל עוד זה התנאי שהציב סמוטריץ', הפעלת התוכנית להטיל אגרת גודש עלולה להיתקע. במשרד האוצר מודעים לכך, ולכן פרסומים של התוכנית בשבוע שעבר עוררו שם בהלה גדולה, מחשש שפוליטיקאים יצהירו שהם לא יפגעו לציבור בכיס ובכך יסנדלו מראש תוכנית שטרם אושרה.

התוכניות להטלת אגרות גודש מסתובבות במשרדי הממשלה כבר שנים. בדו"ח מבקר המדינה ממרץ האחרון כתב יוסף שפירא ש"מאז התקבלה החלטת הממשלה ב־2008 לבחון הטלת אגרת גודש ואף שמשרד התחבורה התריע בתוכנית האסטרטגית שלו מ־2012 על חסרונה של מדיניות כוללת לריסון השימוש ברכב פרטי בתחום המיסוי, כדוגמת אגרת גודש, שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ המכהן בתפקיד ברצף ממרץ 2009, לא קידם את החלטת הממשלה שחייבה אותו לבחון נושא זה. בכך הפך שר התחבורה את החלטת הממשלה בעניין זה לאות מתה".

כך או כך, גם אם שרי הממשלה יסכימו על החוק, יש לאשרו בחוק ההסדרים ותחת ממשלה שלא ברור מתי תקום. אחר כך יש לפרסם מכרז להפעלת התוכנית ולהוציא אותה לפועל, וזאת תוך שדרוג מסיבי של מערך התחבורה הציבורית. כאן מדובר במוקש ענק כיוון שהטלת מס מבלי לתת אלטרנטיבה ראויה (תחבורה ציבורית יעילה למי שמוותר על הרכב) תשאיר את אגרת הגודש בגדר מס חדש ותו לא. כל הניסיונות לשכנע את האוצר לעבוד הפעם הפוך - כלומר קודם לשדרג את מערך התחבורה הציבורית ורק אז להטיל אגרת גודש - נתקלו בסירוב תמוה, ובלי לנמק למה. ולכן, ההערכות הן שלפני 2022 לא תירשם התקדמות בנושא, כלומר מרידור עלול להשאיר לראש אגף תקציבים הבא אחריו תוכנית שלא ברור אם אפשר ליישם אותה.

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
קודם פתרונות אחכ אגרות
משרד התחבורה מבולבל, על המשרד ליצור פתרונות תחבורה עובדים ויעילים כולל תחבורה ציבורית ומספר קווי רכבת קלה. רק לאחר שכל פתרונות התחבורה עובדים ניתן להתחיל לחשוב על אגרת גודש. למה הכל הפוך? אנחנו בשלב הכאוס התחבורתי פתרונות התחבורה בעבודה, ועד שכל פתרונות התחבורה לא יעבדו אסור להתעמר באזרחים שצריכים להגיע לעבודה ולהעמיס עלינו אגרות מטופשות. בלונדון יש רכבות, רכבת תחתית, אוטובוסים הכל עובד ומתוקתק המון שנים רק אז הביאו את אגרת הגודש וכולם קיבלו אותה בברכה.
ניר  |  03.11.19