אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש הכיר באם הלא ביולוגית כאם הקטינה למרות שאינה תושבת קבע צילום: שאטרסטוק

בלעדי לכלכליסט

ביהמ"ש הכיר באם הלא ביולוגית כאם הקטינה למרות שאינה תושבת קבע

מדובר בזוג נשים נשואות, אחת מהן היא האם הביולוגית וישראלית, והשנייה גרמניה; השופט דחה את עמדת המדינה לפיה יש להתנות מתן צו הורות לאם הלא ביולוגית בתושבות קבע בישראל

03.11.2019, 14:17 | ליטל דוברוביצקי

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה היום את עמדת המדינה לפיה יש להתנות מתן צו הורות לאם לא ביולוגית, ביחס לקטינה שילדה זוגתה, בתושבות קבע בישראל של האם הלא ביולוגית.

קראו עוד בכלכליסט

השופט ליאור ברלינגר קבע כי טובתה של הקטינה שיינתן צו ההורות המבוקש, כבר עתה, וללא רלבנטיות לסוגיית התושבות של האם הלא ביולוגית.

ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה שהגישו בנות זוג שביקשו, באמצעות עו"ד דניאלה יעקובי, צו הורות פסיקתי שייקבע שגם בת הזוג הלא ישראלית היא אימה של הקטינה.

המדינה התנגדה לבקשה מכיוון שהאם הביולוגית היא אזרחית ישראלית ואילו בת זוגה היא אזרחית גרמניה השוהה בישראל מכוח אישור זמני, היא לא אזרחית ישראל ואין לה תושבות קבע בישראל.

אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק

מההחלטה עולה כי בנות הזוג הכירו לפני כ-10 שנים ומאז שנת 2009 הן מקיימות מערכת יחסים זוגית יציבה ומנהלות משק בית משותף. הן חולקות את זמנן יחדיו בין ישראל לגרמניה ונכון למועד זה מתגוררות בתל אביב. במרץ 2018 אף נישאו זו לזו כדין בגרמניה.

עו"ד דניאלה יעקובי, צילום: דליה נבעה עו"ד דניאלה יעקובי | צילום: דליה נבעה עו"ד דניאלה יעקובי, צילום: דליה נבעה

בית המשפט הבהיר כי הסדרת מעמדה של האם הלא ביולוגית כתושבת קבע, עלול להימשך זמן רב והפנה למקרה אחר, שם הדבר לקח 12 שנים: "אם כך יקרה גם בענייננו, הקטינה תגדל במחיצת שתי המבקשות, היא תתייחס לכל אחת מהן כהורה, הסביבה הקרובה והרחוקה מהן תתייחס אל שתי המבקשות כהורה של הקטינה, אף אחד לא יחשוב אחרת, אולם בכל זאת רק כשהילדה תחגוג בת מצווה, תסכים המדינה שמבקשת 2 (האם הלא ביולוגית שאינה אזרחית ישראל – ל.ד) היא אמה. מצב זה אינו תקין לטעמי, הוא לא משקף את המציאות ויש בכך כדי להטעות את הקטינה. זכותה של הקטינה לדעת מי הם הוריה וכאשר היא גדלה במחיצת שתי נשים אותן היא מחשיבה כאימהותיה ובפועל הן משמשות בתפקיד זה, טובתה של הקטינה שכך יירשם בפנקסי הרישום של משרד הפנים והמדינה תכיר במערכת היחסים העובדתית והרגשית המתקיימת בפועל בין הקטינה לשתי המבקשות".

בית המשפט דחה אף את עמדת המדינה ולפיה אין לתת את צו ההורות במקרה הנ"ל בשל האפשרות שהאם הלא ביולוגית לא תקבל היתר שהיה קבוע בארץ ויכול שהיא תגורש מישראל: "גם כאשר שני הצדדים הורים ביולוגיים של הקטין, קורה שאחד מהם עוזב את הארץ בין באופן זמני ובין באופן קבוע, מצב לא קל שיש להתמודד עמו אולם אין בו כדי לנתק את הקשר ההורי בין הקטין להורהו".

גם הטיעון של המדינה ולפיו מתן הצו מקים חשש שאנשים יבקשו להיכנס לארץ ולבסס בישראל מעמד שהיה של קבע באמצעות צווי הורות פסיקתיים נדחה על ידי בית המשפט: "אני מקבל את טענת המדינה כי ישנה אפשרות שאנשים מסוימים יפעלו בחוסר תום לב ואפילו במרמה וינסו לקבל תושבות קבע בארץ שלא כדין, אולם אין לטעון שכולם מוחזקים כשקרנים ולכן יש לסרב לכולם".

לאור זאת, השופט ברלינגר הוציא צו הקובע כי האם הלא ביולוגית בעלת אזרחות גרמנית היא אימה של הקטינה החל מיום לידת הקטינה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות