אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסיפור המוזר על חובות הפועל ת"א, פסלי העירום של דגה והחבר המסתורי צילומים: ראובן שוורץ, אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

הסיפור המוזר על חובות הפועל ת"א, פסלי העירום של דגה והחבר המסתורי

מנהלי הפועל ת"א לשעבר, אמיר כבירי ומני ויצמן, נתבעים להחזיר הלוואה של יותר מ־20 מיליון שקל. מי שעשוי להצילם הוא שולם לפידות. האמצעי: רכישת אוסף שנוי במחלוקת של פסלי דגה ששוויו מוטל בספק

04.11.2019, 06:46 | עמיר קורץ

סאגה עסקית־משפטית שמתרחשת בבית המשפט המחוזי בתל אביב בכיכובם של איש העסקים מני ויצמן ושותפו לשעבר לבעלות על הפועל תל אביב אמיר כבירי קיבלה השבוע תפנית. על רקע חובות העתק שהשאיר אחריו המועדון שנכנס לפירוק, נשלח לשניים חבל הצלה מפתיע ממנכ"ל אי.די.בי לשעבר שולם לפידות.

 

הסיפור הזה חושף שורת קשרים בין גיבוריו. ויצמן הוא משקיע נדל"ן שפעיל בעיקר בענף המלונאות. הוא נחשב גם למנוע שמאחורי רשת מלונות בראון, שבנו ניר ויצמן רשום כבעל המניות העיקרי בה, ושנמצאת בימים אלה ברוד שואו לגיוס אג"ח. לא אחת נטען בנוגע לוויצמן כי הוא נוהג להעמיד בחזית עסקיו אנשים אחרים. באותו אופן, הוא לא היה רשום כבעלים של מועדון הכדורגל הפועל תל אביב ולא כיהן בו כנושא משרה, אף שבפועל הוא נחשב למי שבמשך שנים ניהל את המועדון מאחורי הקלעים, בתקופה שבה שימש כבירי כבעלים ביחד עם השר לשעבר חיים רמון.

 

קראו עוד בכלכליסט

 , צילומים: אוראל כהן, ראובן שוורץ צילומים: אוראל כהן, ראובן שוורץ  , צילומים: אוראל כהן, ראובן שוורץ

"ריבית רצחנית"

 

בספטמבר 2016 הראל אחזקות, חברת הניהול של הפועל תל אביב, חתמה עם קרן קוגיטו קפיטל, קרן צמיחה שנותנת אשראי לעסקים בינוניים, על הסכם לקבלת הלוואה לצורך בניית איצטדיון חדש ומרכז עסקים בבת ים. ויצמן היה זה שהוביל וניהל את המגעים מול הקרן, שדרשה שהוא גם יחתום על ערבות אישית להשבת כספי ההלוואה, ולא רק כבירי. הערבות שהשניים חתמו עליה והביטחונות שהם העניקו לקרן – נדל"ן ואוסף אמנות – עומדים כעת במרכזו של סכסוך משפטי חריף שמנהלת נגדם הקרן בניסיון לגבות את החוב כלפיה.

 

הסכם ההלוואה, שנדרשה לצורך קבלת חלק מההון הנדרש להקמת הפרויקט, קבע מסגרת כוללת של 35 מיליון שקל בריבית שנתית צמודה של 11% בתוספת דמי ניהול של 2%. מועדון הכדורגל נתן לקרן בטוחות בדמות זכויות שונות בפרויקט והזכויות לקבל כספים מגופים שונים כמו הטוטו. אולם בגלל מצבה הכספי של הפועל תל אביב שהיה ידוע כבעייתי, דרשה הקרן גם ערבויות אישיות ושעבודים נוספים. וכך ויצמן התחייב להעניק לקרן שעבוד ראשון על נדל"ן בגרמניה בשווי כ־8 מיליון דולר, וכבירי נתן שעבוד שני על שתי דירות ברחוב תוצרת הארץ בתל אביב בשווי של 3.5 מיליון דולר.

 

גולת הכותרת היתה שעבוד שנתן כבירי על אוסף אמנות שבבעלות קרן משפחתית שלו. זה כלל 74 פסלי ברונזה שנוצקו מתבניות גבס של האמן הצרפתי אדגר דגה, לטענתו בשווי מוערך של כ־55 מיליון דולר, שנמצאים במקאו. כמו כן ציור שמן של האמן היהודי־רוסי אליעזר ליסיצקי בשווי מוערך של כ־22 מיליון דולר, שנמצא בלונדון. ויצמן וכבירי גם חתמו כל אחד על כתב ערבות אישית לתשלום מלוא הכספים. בהמשך גם העניק כבירי לקרן שעבוד על עוד שני ציורים שנמצאים במחסן באשדוד, של האמן הרוסי איליה איבנוביץ' משקוב ועבודה של ציירת האוונגרד ליובוב פופובה.

אמיר כבירי. שעבוד על 74 פסלי ברונזה שנוצקו מתבניות גבס של האמן הצרפתי אדגר דגה, צילום: ראובן שוורץ אמיר כבירי. שעבוד על 74 פסלי ברונזה שנוצקו מתבניות גבס של האמן הצרפתי אדגר דגה | צילום: ראובן שוורץ אמיר כבירי. שעבוד על 74 פסלי ברונזה שנוצקו מתבניות גבס של האמן הצרפתי אדגר דגה, צילום: ראובן שוורץ

מתוך הסכום הכולל הספיקה הקרן להעניק למועדון הכדורגל 12.5 מיליון שקל לצורך הפרויקט, בשתי פעימות – 7.5 מיליון שקל מיד עם חתימת ההסכם ו־5 מיליון שקל בנובמבר 2016. אולם חודש בלבד לאחר מכן החשש התממש, והמועדון נקלע לגירעון עצום ולחובות אדירים ונכנס לחדלות פירעון. בעקבות זאת הוא הגיש בקשה להקפאת הליכים, ומונו לו מפרקים. בשלב הזה דרשה קרן קוגיטו באמצעות עו"ד עופר שפירא להעמיד לפירעון מיידי את החיובים המובטחים לפי הסכם המימון, ודרשה מהמועדון סכום של כ־20 מיליון שקל – החזר הקרן, עם ריבית ופיצויים שונים שנקבעו בהסכם עקב הפרתו. עו"ד שפירא החל גם לפעול מול ויצמן וכבירי במטרה לקבל את הכספים ופנה לבית המשפט כדי לממש את השעבודים.

כבירי ניסה להערים קשיים על מימוש השעבודים וטען כי הוא אינו חייב לשלם דבר ושיש לשחרר את הבטוחות שהוא נתן. זאת משום שלטענתו, "הסכם המימון הוא חוזה פסול, ההתקשרות היא בלתי מוסרית ותנאי העוול שבה זועקים לשמים", היות שלטענתו נדרשה על ידי הקרן "ריבית נשך רצחנית, שאין לה אח ורע גם בשוק האפור" – טענות שהקרן דחתה.

ויצמן מצדו פנה לבית המשפט וטען כי הערבות שחתם עליה אינה תקפה, נפלו בה פגמים והיא נחתמה "על קארד בלאנש" ללא הגבלת סכום תוך שהוא נאלץ לחתום עליה בלחץ וללא עורך דין. הוא גם התנער מכל קשר ניהולי להפועל תל אביב, שלטענתו ניסה לסייע לה בתרומות כספים וגיוס אנשי עסקים "אך ורק בשל היותו אוהד מושבע של הקבוצה". הוא גם ניסה למזער את מעורבותו העמוקה בפרויקט הקמת האצטדיון, וטען שכתב הערבות שעליו חתם הוא בניגוד לדין.

 

קוגיטו הגישה נגד ויצמן תביעה בסכום של 20 מיליון שקל לתשלום החובות מכוח הערבות שהוא חתום עליה, שלא הוגבלה בסכום, ועו"ד שפירא טען בתביעה כי ויצמן הציג בפני הקרן "מצג ברור של הבנה מלאה, עמוקה ומוחלטת בכל פרטי העסקה" ושלמעשה הוא הרוח החיה מאחורי המיזם ומועדון הכדורגל.

 

במקביל, בהליכים נגד כבירי, נתן בית המשפט לפני כשנה צו כינוס לעבודות האמנות ולאחר מכן צו נוסף לגבי הדירות שלו בתל אביב. בית המשפט מינה את עו"ד שפירא לכונס של הנכסים המשועבדים, והוא החל בהליכי מכירה למימושם. לגבי הדירות בתל אביב, השופטת נתנה לכבירי אפשרות לפדות את הדירות ומי ששילם על פדיון הדירות הללו היה מני ויצמן והדירות נשארו בבעלות כבירי. ואילו לאוסף האמנות לא נמצא עד כה קונה. על הנדל"ן בגרמניה של ויצמן לא ניתן היה לתפוס חזקה מכיוון שלבסוף ויצמן נמנע מלרשום עליו שעבוד לטובת קרן קוגיטו.

מני ויצמן. נוהג להעמיד בחזית עסקיו אנשים אחרים, צילום: אוראל כהן מני ויצמן. נוהג להעמיד בחזית עסקיו אנשים אחרים | צילום: אוראל כהן מני ויצמן. נוהג להעמיד בחזית עסקיו אנשים אחרים, צילום: אוראל כהן

בינתיים גם הגישו מפרקי הפועל תל אביב בתחילת 2019 דו"ח חמור שבו כתבו כי תקופת הניהול של המועדון בידי ויצמן, שבמהלכה הוחזקו זכויות הניהול בידי השר לשעבר חיים רמון וכבירי, קשורה קשר סיבתי ברור והדוק לקריסתו. ויצמן פנה לאחרונה לבית המשפט וביקש לעכב את ההליכים בתיק מול קוגיטו, אולם השופטת בתיק, איריס לושי־עבודי, החליטה להמשיכו וקבעה דיוני הוכחות, וביום שלישי האחרון זומנו כבר להעיד ויצמן ורמון.

 

ערב הדיון, כך נודע ל"כלכליסט", נכנסה לתמונה דמות מסקרנת נוספת: שולם לפידות, לשעבר מנכ"ל אי.די.בי ודסק"ש ומי שהיה יד ימינו של אדוארדו אלשטיין והגיע איתו לארץ מארגנטינה. לפידות הופיע בבית המשפט ביחד עם יריב פילוסוף, מנכ"ל גיזה זינגר אבן – פירמת הבנקאות להשקעות, שאיתו יש לו היכרות ארוכה הכוללת עבודה משותפת. השניים הצהירו בדיון: אנו מעוניינים לקנות את אוסף האמנות תמורת כספים שנזרים, שיביאו בסופו של דבר לפשרה ולסגירת התיק.

 

בין פילוסוף מגיזה ללפידות ולוויצמן יש קשר שהולך אחורה: גיזה לקחה חלק בגיוס של מלונות בראון וגיבשה את מתווה ההשקעה של הכשרה ביטוח בחברה, וכמו כן היתה זו שדחפה בתחילת השנה את עסקת מכירת חברת התעופה ישראייר מאי.די.בי, בניהול לפידות, למני ויצמן ומלונות בראון, שלא יצאה בסוף אל הפועל.

 

פילוסוף, שיודע כי לפידות מחפש כיום השקעות מעניינות, עניין אותו בסיפור, אף שעד היום הוא לא השקיע בתחום האמנות. לפידות התלהב מהרעיון. "מי שמכיר את שולם יודע שהוא אוהב להיכנס לעסקאות במצב של דיסטרס ולבצע השבחה", אומר גורם הבקיא בפרטים. "הוא למד על האוסף הזה וגילה שיש בו פוטנציאל מעניין עם אפשרות לאפסייד, מה גם שהוא השיג את שיתוף הפעולה של כבירי בעל האוסף, מה שהכונס מתקשה בו, וזו נקודה חשובה במכירת חפצי אמנות". פילוסוף היה זה שפנה לאחרונה לעו"ד שפירא ואמר לו שיש לו קונה שמעוניין להציע 16 מיליון שקל, וטען כי ויצמן אינו איש העסקים שעומד מאחורי ההצעה.

 

רוצים לסגור את התביעה

 

אמנם פילוסוף ולפידות לא הגישו הצעה מסודרת עד לדיון האחרון, אולם בפתחו ביקש עו"ד שי צדיק, המייצג את ויצמן, "להציג את ההצעה שלנו על ידי שני מציעים שהגיעו היום במיוחד וייתכן ויהיה בהצעה שלהם לפתור את התיק בכללותו". הוא ציין גם כי כבירי הביע הסכמתו להסדר. מבין הנוכחים בדיון היה מי שהופתע לשמוע כי איש העסקים שומר המצוות מעוניין לרכוש עבודות אמנות הכוללות בין היתר עירום נשי ורקדניות בלט צעירות, אולם לכל מי ששוחח איתו הוא הבהיר כי מטרת העסקה היא להשיא רווח על השקעה בעלת פוטנציאל. "אנחנו לא מתחום האמנות, אף אחד לא ישים את זה בבית, אנחנו בסך הכל רוצים להרוויח כסף", הסביר פילוסוף בדיון. הוא פירט את הצעתם שכוללת תשלום של 4 מיליון דולר על פני ארבע שנים על מכלול הנכסים – אוסף האמנות וזכויות בחברה שתבנה את האיצטדיון, זאת בכפוף לסגירת כל התביעות נגד ויצמן וכבירי. 

שולם לפידות. חבל הצלה מפתיע, צילום: אוראל כהן שולם לפידות. חבל הצלה מפתיע | צילום: אוראל כהן שולם לפידות. חבל הצלה מפתיע, צילום: אוראל כהן

 

* * *

 

דגה או לא דגה

כבדהו וחשדהו: הפסלים שבמחלוקת

 

אוסף האמנות ששעבד אמיר כבירי לצורך ההלוואה שקיבלה הפועל תל אביב כולל 74 פסלי ברונזה שנוצקו מתבניות גבס של האמן הצרפתי אדגר דגה, בשווי מוערך לטענתו של כ־55 מיליון דולר.

 

אלא שמקוריותם של 74 הפסלים המיוחסים לדגה, שנוצרו כנראה לפני כ־30 שנה בבית היציקה ואלסואני שמחוץ לפריז, כבר נידונה בעבר בישראל כשאוסף דומה הוצג במוזיאון תל אביב ב־2010, בצל מחלוקת סביבו. כבר אז טען מנהל המוזיאון, מרדכי עומר, כי "פסלים של דגה תמיד מוטלים בספק". לפי כתבות שהתפרסמו ב"ניו יורק טיימס" ובכתב העת “ארטניוז”, מוצאם ונסיבות היווצרותם של הפסלים לא מתאימים לנסיבות חייו של האמן. מומחים רבים מסרבים לראות בהם יצירות אותנטיות של דגה אלא רק רפרודוקציות חדשות, וגם מרבית המוזיאונים בארה"ב סירבו להציג את הפסלים המרכיבים את האוסף הנוכחי.

פסל של דגה. "תמיד מוטלים בספק" , צילום: ויקיפדיה פסל של דגה. "תמיד מוטלים בספק" | צילום: ויקיפדיה פסל של דגה. "תמיד מוטלים בספק" , צילום: ויקיפדיה

תערוכות של פסלים אלו התקיימו לבסוף בבולגריה, יוון וקובה. ואכן, לא בכדי, במקרה של פסלים המיוחסים לדגה, היחס צריך להיות חשדני פי כמה וכמה. דגה עצמו פיסל רק בשעווה וסירב לצקת את פסליו בברונזה. רק קבוצה קטנה מפסליו, שנוצקו בברונזה בבית היציקה "הבררד" לאחר מותו ב־1917 בידי יורשיו, נחשבים היום לאותנטיים, אף שלדגה עצמו לא היה קשר ליצירתם, ומחיריהם גבוהים מאוד: פסל בודד מקבוצה זו נמכר בסות'ביס ב־24.8 מיליון דולר ב־2015.

 

זה לא המקרה של האוסף הנוכחי, שמקורו שנוי במחלוקת. לטענת יצרני הפסלים, מקורם בתבניות גבס לא מוכרות, שנמצאו במפתיע לאחר רכישת בית היציקה ואלסואני בשנות השמונים. היצרנים הנוכחיים טוענים כי מקור תבניות הגבס בפסלי שעווה אותנטיים מאת דגה, והן נוצרו באישורו ובידיעתו על ידי האמן פול אלבר ברתולומה. מומחי דגה שונים חולקים על סיפור זה, שאין לו תימוכין במכתבים שכתב דגה לברתולומה, למעט תרגום שנוי במחלוקת שעשוי להשתמע לשתי פנים. למרות הספקות מבקש כעת שולם לפידות לרכוש את אוסף הפסלים, שאינם נכללים בקטלוגים רשמיים מקיפים של יצירות האמן, ורק בשל חשש מתביעות משפטיות, מומחים לדגה נמנעים מלפרסם הצהרות פומביות המטילות ספק באמינותם של הפסלים והיצרנים.

יקיר שגב

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות