אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מסלול עוקף לחוק: העמלה של יונס, המלכוד של ברקת צילום: עמית שעל

פרשנות

מסלול עוקף לחוק: העמלה של יונס, המלכוד של ברקת

אם הממונה על שוק ההון יחליט לאשר את מינוי אלי יונס לנושא משרה בהפניקס, הוא עלול לפתוח פרצה שתהפוך את חוק שכר הבכירים לאות מתה. כל רוכש פוטנציאלי יוכל לסמן מנהל עתידי, לתת לו עמלה לפני העסקתו ולדלג בקלות מעל לחוק

05.11.2019, 08:15 | רחלי בינדמן

מגבלת חוק שכר הבכירים בגופים הפיננסיים, שהונהגה משלהי 2016, מזמנת לרגולטורים לא מעט אתגרים. בחודש יולי האחרון, למשל, התמודדו ברשות שוק ההון עם תניה (תנאי מחייב) בהסכם העסקתו של יו"ר מגדל ניר גלעד, שלפיו אסור לפטר אותו לפחות חמש שנים. התנאי הזה מחייב דה פקטו את מגדל לשלם את שכרו למשך כל הקדנציה - גם אם תחדל להעסיקו קודם לכן.

קראו עוד בכלכליסט

בסופו של דבר נקבע כי התניה הזו לא חוקית. לפני שנה וחצי עמדה הרשות בפני אתגר נוסף. "כלכליסט" חשף אז כי בונוס חתימה שקיבל מנכ"ל מגדל דורון ספיר (שהספיק לסיים את תפקידו מאז), החריג את עלות שכרו במונחים שנתיים מתקרת השכר בחוק. ספיר נאלץ להחזיר את מענק החתימה של 600 אלף שקל.

משה ברקת, צילום: עמית שעל משה ברקת | צילום: עמית שעל משה ברקת, צילום: עמית שעל

האתגר הנוכחי של רשות שוק ההון, בראשות משה ברקת, הוא מורכב בהרבה. אלי יונס שימש כמתווך בעסקה לרכישת הפניקס מטעם הרוכשות, הקרנות גלטין וסנטרברידג'. האם עמלת התיווך שקיבל מהן היא בבחינת תשלום שבא לפצות, ולו חלקית, על תקרת השכר שאליה יוכפף כיו"ר חברת האחזקות? יונס היה אמור להתמנות לתפקיד זה, אך בינתיים המינוי מתעכב. הקושי הזה, שנחשף לראשונה ב"כלכליסט", הטיל צל על המינוי המיועד של יונס כנושא משרה בהפניקס.

במשך שלוש שנים עבד יונס עבור הקרנות הרוכשות ואיתר עבורן עסקאות. תחילה הוא הוביל עסקה לרכישת חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד מידי בנק לאומי, שלא הסתייעה; בהמשך היה משא ומתן קצר לרכישת בית ההשקעות פסגות; ולבסוף הגיעה עסקת הפניקס. ככל הידוע, יונס מקבל שכר שוטף מהקרנות, אך "הכסף הגדול" שלו הוא ממתין כבר שנתיים היא עמלת תיווך שכבר סוכמה עמו מראש (כנגזרת מסכום הרכישה) ויקבלה עם השלמתה של עסקה שכזו. לפי הערכות, מדובר בעמלה של מיליוני שקלים רבים, אם כי הסכום לא פורסם.

במקביל, יונס אמור לקבל מהרוכשות הלוואה לרכישת אחוזים בודדים מהפניקס. הבעיה היא שהקרנות מעוניינות שיונס יתמנה לנושא משרה בהפניקס. התוכנית המקורית היתה למנותו ליו"ר במשרה חלקית של חברת האחזקות - החברה שמחזיקה בהפניקס ביטוח, שבראש הדירקטוריון שלה עומד בני גבאי. אלא שכל תפקיד כנושא משרה, אפילו כיסא בדירקטוריון החברה, כפוף למגבלות הנוקשות של חוק שכר הבכירים -שעומדות על עלות שכר של 3.5 מיליון שקל בשנה.

על פניו, לא נעשה כאן מעקף של חוק השכר. יונס קיבל שכר עבור עבודה שביצע לפני מינויו העתידי כנושא משרה. החשש הוא שהתשלום שמעניקות הרוכשות ליונס אמור לפצות אותו על עלות השכר המוגבלת בחוק כיו"ר חברת האחזקות. גם אם יונס יתמנה לתפקיד במשרה חלקית, הוא לא יוכל לקבל 3.5 מיליון שקל, שכן לפי החוק יש לחשב את העלות במונחים של משרה מלאה. לפיכך הוא ייאלץ להסתפק בנגזרת של הסכום ביחס להיקף המשרה שלו.

אור ירוק מסוכן

בנקודה הזאת נכנס משה ברקת למלכוד. מצד אחד, יונס הוא יו"ר ראוי, אחד המנהלים הוותיקים והמוערכים במשק. יונס אמור לשמש כנציג הקרנות הרוכשות בישראל, ואין דרך טבעית יותר מלעשות זאת מאשר תפקיד בדירקטוריון או עמידה בראשו. כל עוד מינוי כזה מונע ממנו לקבל את עמלת התיווך שלו ואת ההלוואה לרכישת המניות, יונס לא ייקח על עצמו את התפקיד. אם כך, כיצד הוא ישמש כנציג הבעלים? הלוא כללי הממשל התאגידי מונעים ממנו להיות מעורב בענייני הפניקס שלא כנושא משרה.

האם ברקת מעדיף שליונס לא יהיה שום תפקיד רשמי בהפניקס, ואז יהיה חשש, ולו למראית עין, שיונס יפעל כדירקטור צללים? לא עדיף שמעורבותו בחברת הביטוח תהיה כרוכה באחריות הרבה שבאה עם המינוי לדירקטור, וכמובן החשיפה לתביעות ולביקורת ציבורית?

מנגד, אם ברקת ייתן אור ירוק למינוי יונס, הוא עלול ליצור פתח למעקף עתידי של חוק השכר. כך, רוכש פוטנציאלי של גוף פיננסי יכול לאתר מבעוד מועד יו"ר או מנכ"ל שירצה שינהלו עבורו את החברה. הוא יכול לחתום עמו על הסכם שלפיו השלמת העסקה תזכה אותו בכל סכום שיגדיל דה פקטו את עלות השכר העתידית שלו כנושא משרה. לצורך הדוגמה, עבור קדנציה של חמש שנים בעלות שכר של 3.5 מיליון שקל, מענק של 10 מיליון שקל מראש יביא את הסכום לכדי 5.5 מיליון שקל בשנה.

באותה המידה, כל בעל שליטה שירצה למנות מנהלים בעתיד יוכל לטעון שהעסיק אותם קודם כיועצים, וכי שילם להם שכר טרחה עבור השירות, שיהיה מאוד קשה לקבוע בדיעבד אם היה מנופח או לא.

הצרה של יונס גדולה יותר. גם אם בעוד כמה חודשים הוא ינסה להתמנות לתפקיד, בתקווה שהסערה סביב עמלת התיווך שלו תשכך, בעלי מניות של הפניקס עלולים להגיש תביעה נגזרת שתדרוש את החזר העמלה שלו בשל מעקף אפשרי של חוק השכר.

הפלונטר של לפידות

זהו הפלונטר שעמו התמודדו הרוכשות של הפניקס מול המנכ"ל הקודם של חברת הביטוח, אייל לפידות. לפידות רצה מאוד להישאר כנושא משרה בחברה, כיו"ר או כמנכ"ל. הוא גם רצה לנצל את המכירה כדי להפוך לבעל מניות משמעותי - באמצעות הלוואה מהרוכשים לרכישת נתח מהפניקס. אלא שכל תגמול נוסף שהקרנות רצו לתת לו - ובפרט הלוואה כזו - היה נופל בתוך מגבלת החוק. מצבו של לפידות היה אף מורכב מזה של יונס, כי אי אפשר היה להגיד שנתן שירותים שקדמו למינוי שלו.

אישור מצד רשות שוק ההון למינוי יונס, למרות עמלת התיווך שקיבל, ייצור פרצה בחוק שעלולה לרוקן אותו מתוכן. כך יונס, שנשכר מלכתחילה על ידי הקרנות שרכשו את השליטה בהפניקס בשביל שירותי הניהול שלו, עלול להתקשות להעניק אותם.

מעקף שברשות לא רואים

ביחס לסוג אחר של מעקף לחוק השכר, מעדיפים ברשות שוק ההון להעלים עין. כשמנהלים שכירים בחברות פיננסיות מתחילים לפזול החוצה, בעלי השליטה מעניקים להם לעתים מניות בפעילויות חדשות שמקים הגוף, שלכאורה לא שוות דבר במועד הקמתן. כך מקבל המנהל ערך פוטנציאלי כשותף מהקמת הפעילות. כך קרה בחברת הביטוח הראל, כשהמנכ"ל מישל סיבוני נכנס בספטמבר האחרון כשותף בפעילות אשראי חדשה של הראל; גם איתי ברדה, משנה למנכ"ל בית ההשקעות הלמן־אלדובי, נכנס כשותף בסוכנות ביטוח שהקים בית ההשקעות.

גם מנגנון זה לא חף מכשלים, אך ברשות מעדיפים להימנע מליפול לבור הזה. ברשות לא יכולים להתעלם מחוק שהגיע מהמחוקק הישראלי ולא יכולים להפוך אותו לאות מתה. מנגד, הם מבינים שדקדוק על כל ניסיון לעקוף אותו עלול להקשות מאוד בשימור מנהלים טובים בענף לאורך זמן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות