אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדרך הישנה עדיין עובדת: "אני אסדר להוא ואתפור לזה" צילום: עמית שעל

ניתוח כלכליסט

הדרך הישנה עדיין עובדת: "אני אסדר להוא ואתפור לזה"

החשוד המרכזי בחקירת פרשת השחיתות הציבורית החדשה הוא אברהם קוגמאן מתל מונד קבלן תשתיות, פעיל ליכוד. על פי החשדות הוא פעל לקידום אינטרסים של קבלנים וחברות תוך קידום אינטרסים של עובדי ציבור באמצעות מתן שוחד. פרקליטיו: "קוגמאן כופר בחשדות ובטוח ששמו ינוקה"

06.11.2019, 06:48 | עמיר קורץ

הדמות המרכזית והחשוד מספר אחד בחקירת פרשת השחיתות החדשה והסבוכה, שהפכה שלשום בבוקר לגלויה, הוא אברהם קוגמאן (65) מתל מונד. גורמים שנחשפו לחומר הראיות מגדירים אותו כ"עמוד התווך של הפרשה", ומי שמחבר בין גיבוריה הרבים, בהם ראשי עיריות בעבר ובהווה, בכירים בחברות ממשלתיות ובתאגידים עירוניים, קבלני תשתיות ובנייה ובעלי חברות פיקוח ובקרה בענף.

קוגמאן חשוד כי במהלך השנים האחרונות פעל יחד עם אחרים להטיית מכרזים ולקידום אינטרסים של קבלנים וחברות ולקידום אינטרסים של עובדי ציבור באמצעות מתן שוחד. קוגמאן הפועל בתחום התשתיות והנדל"ן, מוגדר על ידי רבים כ"מאכער", פעיל ליכוד, שמסתובב ב"מסדרונות הנכונים", ומנסה לקדם עניינים של אנשי עסקים, קבלנים ויזמים.

קראו עוד בכלכליסט

"הוא אחד ששנים כבר מסתובב בין משרדים, מפיץ שהוא מקושר, אומר לאנשים 'אני אסדר להוא ואתפור לזה, אני אדחף את המכרז הזה ואשנה את זה. הוא מנסה לדחוף פרויקטים כמובן בתמורה לאחוזים", מספר גורם המכיר את דפוס פעילותו. גורם נוסף שנחשף לחלק מחומר הראיות בפרשה אומר שדרך הידיים של קוגמן עברו עשרות מיליוני שקלים. "אנשים רציניים בתחום שילמו לו כסף והוא עבד על פי הצלחה והביא תוצאות. פעם הוא מסדר שיקבלו מישהו כיועץ בחברה, פעם מסדר שיתקנו לך דברים במכרז ויחזירו לך הוצאות חריגות שהמומחים לא אישרו לך, ופעם אחרת הוא מסדר מכירת חומרים לחברה ממשלתית".

אברהם קוגמאן בדיון להארכת מעצר בבית המשפט בראשון לציון, שלשום. החוקרים הניחו בפני השופטת תיק עב כרס עם חשדות, צילום: שאול גולן אברהם קוגמאן בדיון להארכת מעצר בבית המשפט בראשון לציון, שלשום. החוקרים הניחו בפני השופטת תיק עב כרס עם חשדות | צילום: שאול גולן אברהם קוגמאן בדיון להארכת מעצר בבית המשפט בראשון לציון, שלשום. החוקרים הניחו בפני השופטת תיק עב כרס עם חשדות, צילום: שאול גולן

הוארך מעצר החשודים

שגרת שחיתות: השיטה קוראת לגנב הניסיון למגר את השחיתות ברשויות נתקל בחומה של לחצים פוליטיים שהקימו אלה שרוצים להמשיך לשלוט על השאלטר של המכרזים ברשויות. דו"ח זילבר כמשל משה גורלי, תגובה אחתלכתבה המלאה

אחרי שחודשים ארוכים חוקרי היאל"כ (היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית) בלהב 433 יושבים לו על הזנב בחקירה סמויה, הם עצרו את קוגמאן שלשום בבוקר, ובשעות הערב הביאו אותו לבית משפט השלום בראשון לציון להארכת מעצר. קוגמאן ישב על ספסל העצורים, מסתיר את פניו מהצלמים, בזמן שנציגי המשטרה הגישו לנשיאת בית המשפט עינת רון דו"ח עב כרס עם החשדות נגדו ונגד שאר המעורבים.

המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בחשד למתן שוחד, תיווך בשוחד, קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון ועבירות מס ומע"מ. הנשיאה רון קבעה כי הוא יישאר במעצר למשך שבעה ימים נוספים.

שלשום בבוקר נעצרו או עוכבו כ־20 חשודים בפרשה, ו־11 מתוכם הובאו בערב להארכת מעצר, ולמעט קוגמאן שמעצרו הוארך בשבוע, מעצרם של השאר הוארך בשלושה עד ארבעה ימים. בין החשודים שמעצרם הוארך: יעקב פרץ ראש עיריית קרית אתא, שמואל סיסו, יו"ר הועדה הקרואה בתל מונד שכיהן בעבר כראש עיריית קרית ים, החשודים בלקיחת שוחד, הלבנת הון, מירמה והפרת אמונים ועוד, אבישי כהן מנכ"ל חברת יפה נוף, תאגיד ממשלתי־עירוני בחיפה שאחראי על פרויקטי תשתית באזור חיפה והקריות, לריסה ליאוחובצקי, לשעבר סמנכ"לית בנתיבי ישראל, עופר גריל, מנכ"ל חברת שבח הנדסה המעניקה שרותי ליווי הנדסי לנתיבי ישראל - החשודים בקבלת שוחד, במירמה ועוד.

בנוסף הוארך מעצרם של כמה קבלנים ובעלי חברות בקרה, תכנון והנדסה בתחום התשתיות שחשודים גם הם בפרשה כמי שנתנו שוחד לטובת קידום עסקיהם. חלק מאותם קבלנים נחשדו בעבר גם בפרשת השחיתות במע"צ, אולם התיק נגדם נסגר לבסוף.

נוסף על 11 העצורים, מעורבים נוספים שוחררו על ידי המשטרה לאחר חקירתם למעצר בית או בתנאים מגבילים, ובהם ראש עיר לשעבר שכיום עומד בראש חברה ממשלתית, עוזר שר לשעבר, מנכ"ל תאגיד עירוני גדול לשעבר, ועוד.

"מעשי שחיתות חמורים"

על פי החשדות שהוטחו בפני הנחקרים בפרשה, עולה כי קוגמאן היה הציר המקשר של הקבלנים ובעלי החברות למקבלי החלטות בחברות עירוניות וממשלתיות ומשרדי ממשלה שניסו לזכות במכרזים שונים, להתאים את המכרז לצרכיהם ומידותיהם, ולקבל אישורים שונים. לצורך כך הם נעזרו בשירותיו של קוגמאן שהוגדר כ"יועץ" שמעניק כביכול שרותי ליווי וייעוץ בפרויקטים, אולם בפועל הוא היה "מאכער" שגם לחש על האוזניים הנכונות תוך מתן הבטחות שונות — למשל הבטחה לפעול לקידום לתפקיד בכיר בתמורה למתן אישור לסלילת כביש, או הבטחה ללחוש על האוזניים הנכונות של גורמים פוליטיים, כפי שקרה, לפי החשד, במקרים שונים.

כך למשל, במקרה של שמואל סיסו, כפי שנחשף בדיון בבית המשפט, נחקר הכיוון לפיו קוגמאן הבטיח לו שיפעל אצל משה ליאון, כיום ראש עירית ירושלים, על מנת שישפיע על שר הפנים אריה דרעי מקורבו כדי שיאריך את כהונתו כיו"ר הוועדה הקרואה בתל מונד, דבר שסיסו מכחיש. בין היתר, כפי שעלה בדיוני הארכות המעצר, נבדק גם החשד לפיו כספים ששילמו אותם קבלנים ובעלי חברות לקוגמאן, שימשו למעשה בפועל כתשלומי שוחד עבור חלק ממקבלי ההחלטות בתמורה לזכייתם במכרזי תשתיות שונים או הטייתם.

קוגמאן, כך החשד, טען בפני חלק מהקבלנים והחברות שהוא יודע ללוות את החברה לגשת למכרז ולסייע לזכייתה ולפתוח לה את הדלת במקומות שעד כה היא היתה סגורה בפניהם, למשל בנתיבי ישראל, בחברת יפה נוף, במשרד להגנת הסביבה ובחברות עירוניות נוספות. כעת, משימתם של חוקרי המשטרה בשיתוף יחידת יהלום ברשות המסים היא להוכיח כי לא היתה זו רק הבטחה בעלמא, אלא שאכן בוצעו בפועל פעולות של תן וקח בין הצדדים בתיווכו של קוגמאן.

"הראיות מצביעות על מספר אירועים, חלקם נפרדים וחלקם שזורים באחרים, בהם המעורבים השונים נטלו חלק במעשי שחיתות חמורים", אמר רפ"ק צחי חבקין בדיון. "במעשיהם גרפו חלק מהמעורבים כסף רב לכיסם, ואחרים זכו בטובות הנאה שונות. היקף הפרשה, מספר האירועים הנחקרים במסגרתה, מספר המעורבים והתחכום בו נקטו, מעיד על חומרתה".

עו"ד מוטי לזר ורותי ליטבק, המייצגים את קוגמאן מסרו בתגובה: "מרשנו כופר בחשד הנטען. הוא משתף פעולה בחקירה ומקווה שהיא תסתיים במהירות. הוא בטוח שבסופה שמו ינוקה מכל חשד".

עו"ד דין עדי כרמלי המייצג את שמואל סיסו, עו"ד עופר רחמני המייצג את יעקב פרץ, עו"ד שרון נהרי המייצג את לריסה ליאוחובצקי, עו"ד אושרי בן ישי המייצג את אבישי כהן — הכחישו את החשדות נגד מרשם. עו"ד ערן שחם שביט המייצג את עופר גריל מסר כי מרשו "ידוע בניקיון כפיו". עו"ד ליאור אפשטיין ועו"ד עופר בר טל המייצגים בעלי חברות החשודים במתן שוחד, הכחישו את המיוחס למרשיהם.

תביעה נגד משרד הביטחון

שמו של קוגמאן עלה בעבר לכותרות כאשר בשנת 2005 בית המשפט הוציא לו התרעת פשיטת רגל לאור חובות של מיליוני שקלים שצבר. כעבור כמה שנים הוא תבע את משרד הביטחון. הוא טען כי הוא קיבל מצה"ל הבטחה שיוכל להקים מתקן גז ברצועת עזה ולהפעיל אותו לטובת האוכלוסיה האזרחית, ללא צורך באישורים נוספים. הוא טען כי לאחר שהשקיע כסף בהקמת המתקן, המדינה חזרה בה מהבטחתה שיוכל להמשיך להפעילו ועקב כך הוא הפסיד רווח עתידי של עשרות מיליוני שקלים. "נכנסתי לקשיים בגלל כל הסיפור", סיפר קוגמאן בעבר ל"כלכליסט". "שמתי שם את כל מה שהיה לי ולוויתי הרבה כספים והכל התרסק לנגד עיניי. לקח לי שנים להתאושש מזה. היו לי חובות גדולים לבנקים וגם חלק מהחברים עדיין מחכים שאחזיר להם חובות".

אולם בית המשפט לא השתכנע ולא קיבל את גרסתו של קוגמאן ודחה אז את תביעתו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות