חביבת הילדים טיקטוק יושבת בכיס של ממשלת סין. האם יש סיבה לדאגה?

לסנטור האמריקאי ג'וש האולי יש אזהרה מפחידה מאוד לגבי טיקטוק (TikTok), אפליקציית הקליפים החברתית שפופולרית מאוד בקרב צעירים. "הורים, אם אתם לא יודעים מה זה טיקטוק, אתם צריכים", אמר בדיון שנערך אתמול בסנאט סביב פעילות האפליקציה בארה"ב. "חברה שחשופה למפלגה הקומוניסטית יודעת איפה הילדים שלכם, יודעת איך הם נראים, איך הם נשמעים, במה הם צופים ומה הם משתפים זה עם זה".

האולי צודק פחות או יותר, אבל הסוגיה שהוא מעלה אינה שלמה. השאלה היא לא האם צריך לפחד מחברה שנמצאת בשליטה סינית, אלא האם האולי צריך לפחד ממנה יותר מחברות איסוף מידע אמריקאיות כמו פייסבוק וגוגל, שאוספות עליו ועל בוחריו הרבה יותר מידע, וגם נמצאות בעמדה טובה יותר לנצל אותו.

טיקטוק, שנמצאת בבעלות בייטדאנס הסינית (סטארט-אפ בעל שווי אסטרונומי, שנערך בימים אלה להנפקה), היא תופעה ייחודית ברשת: יישום חברתי שמפותח על ידי חברה סינית, אך זוכה לפופולריות אדירה מחוץ למדינה, ובפרט במדינות מערביות. יש כבר לא מעט יישומים סיניים פופולריים, כמו WeChat, אבל אלו פוני םבעיקר לקהל סיני או דובר סינית, ומשתמשים מערביים מורידים אותם לא כתחליף לאפליקציות כמו ווטסאפ אלא כדי לתקשר עם מכרים או שותפים בסין שפעמים רבות לא יכולים להשתמש בחלופות מקובלות כמו פייסבוק או טוויטר שחסומות בסין.

טיקטוק היא הראשונה שהצליחה לפרוץ את המחסום הזה באופן משמעותי, עם יותר מ-1.3 מיליארד הורדות בכל העולם, 120 מיליון מתוכן בארה"ב (טכנית, ההצלחה הראשונית במערב שייכת ל-Musical.ly, גם היא סינית ביסודותיה, שנרכשה על ידי בייטדאנס ב-2017 ואוחדה עם טיקטוק), מה שמייצר לא מעט חיכוכים חדשים גם אם לא צפויים לחלוטין. תחקיר נרחב של הוושינגטון פוסט, שפורסם כמה שעות לפני הדיון בסנאט, חשף שבתוך טיקטוק מתקיימת מעין מלחמת תרבויות בין העובדים בארה"ב להנהלה בסין סביב סוגיות כצנזורת תכנים.

לדברי עובדים לשעבר, הנהלת החברה כופת כללים נוקשים לגבי התוכן המותר באפלקציה, שתואמים לא פעם את כללי הצנזורה של סין בכל הנוגע להתבטאויות מותרות. כך, למשל, נדרשים העובדים בארה"ב לצנזר ויכוחים סוערים בנושאים פוליטיים, לצד נשיקות ארוטיות במיוחד.

לפי הוושינגטון פוסט, בבייטדאנס טוענים שהפעילות בארה"ב לא מצנזרת התבטאויות פוליטיות ושהעובדים לא מקבלים הוראות מהחברה האם. ואולם, העובדים לשעבר סיפרו שלבודקי התוכן בבייג'ינג שמורה המילה האחרונה לגבי וידאו שהועבר לביקורת, ושהם לרוב מתעלמים מבקשותיהם שלא לחסום תוכן.

החברה הודתה בתגובה שהעבירה לפוסט שבראשית הדרך היו כמה תקלות, אך שלאורך השנה האחרונה היא עדכנה את כללי ניטור התוכן וחיזקה את העצמאות של הצוות בארה"ב: "טיקטוק צמחה מהר, בדומה לפייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וסנאפצ'ט בשנים הראשונות שלהן. וכמו הפלטפורמות הללו, הצמיחה הציבה אתגרים בכל הנוגע לעדכון המדיניות והנהלים שלנו. ההחלטות אילו סרטונים לקדם או להסיר לא מוכוונות על ידי שום ממשלה זרה, כולל ממשלת סין".

אלכס סטיימוס, מנהל מכון Internet Observatory באוניברסיטת סטנפורד ולשעבר סמנכ"ל האבטחה של פייסבוק, לא השתכנע מהטיעונים ואמר שהחששות סביב טיקטוק לגיטימיים. "החברה פועלת תחת משטר של צנזורה פוליטית, ולממשלת סין אין שום בעיה להגיד לחברות שלה באיזה צד של הדיון הפוליטי הן צריכות להיות", אמר. סטיימוס גם פטר את טענת בייטדאנס שלפיה המידע מאוחסן בווירג'יניה ובסינגפור: "זה די לא רלוונטי, מה שרלוונטי זה הלחץ שממשלת סין יכולה להפעיל על האנשים שיש להם גישה למידע".

החששות השתקפו היטב בדיון שנערך בסנט אתמול, ובחששות שהביעו מחוקקים בנושא. "זה קריטי שהמאמצים הקשורים לסין לאסוף מידע ייעצרו בילדים אמריקאים", כתבה הסנטורית הרפובליקנית מרשה בלקבורן במכתב ששלחת לטיקטוק. "מכיוון שטיקטוק נמצאת בבעלות בייטדאנס, האפליקציה נתונה לחוקים זרים שמאפשרים לממשלת סין להעביר לרשותה מידע וטכנולוגיה".

לא כדאי לבטל את החששות הללו כלאחר יד. חשש מצנזורה בטיקטוק מוצדק, במיוחד לאור אירועים אחרונים שבהם חברות מערביות עם פעילות בסין צנזרו התבטאויות נגד המחאות בהונג קונג מחוץ למדינה. אם כי, אפשר לקוות, שבמקרה של צנזורה בוטה תקום כזו סערה בארה"ב שהחברה תאלץ להתקפל מהמהלכים ומהר.

גם בכל הנוגע לאיסוף מידע, יש מקום לדאגה מצד המחוקקים. אין סיבה להאמין להבטחות של החברה הסינית בנושא - בסופו של דבר, ברגע האמת היא תעשה מה שממשלת סין תדרוש. מבחינתה, מקרה כזה הוא ברירה של להיות או לחדול. ובניגוד לצנזורה, זה משהו שניתן לבצע מתחת למכ"ם, בלי שהמשתמשים יהיו מודעים לכך. החברה הרי כבר אוספת את המידע בכל מקרה, מישהו באמת ידע אם הוא זורם לגורמים בממשל סין?

ולמדינה הטוטליטרית יש סיבות טובות לאסוף מידע על משתמשי טיקטוק. תרחיש שבו הפרופילים המדויקים שלהם שנוצרים על ידי החברה משמשים לא רק להצגת פרסומות אלא לביצוע מניפולציה במטרה להשפיע על תוצאות בחירות או על דיון פוליטי (למשל, כדי לקדם סוגיות שקרובות ללב המשטר בבייג'ינג), בין אם בטיקטוק עצמה ובין אם דרך רשתות חברתיות אחרות. זה לא איזה תרחיש דמיוני: זה בדיוק מה שניסתה קיימברידג' אנליטיקה לעשות בפייסבוק ב-2016. ההבדל עכשיו הוא שבמקום חברה פרטית עם גישה עקיפה למידע שדלף תעמוד מעצמת-על עם גישה ישירה ושוטפת למידע, באדיבות חברה שאין לה ברירה אלא להיענות לדרישותיה.

אז כן, כל החששות נכונים וראויים לטיפול. אבל אסור שהם יסיחו את הדעת מהפעולות של חברות איסוף מידע אחרות כמו פייסבוק וגוגל. פייסבוק במיוחד מנסה להפוך בשבועות האחרונים את סין לבוגימן המפחיד ובמעין גרסה למבוגרים של "אם לא תאכל יבוא שוטר", מזהירה שאם לא יתנו לה חופש פעולה סביב תחומים כמו ליברה יבואו הסינים וינקנקו את כולם. מדובר בתרגיל קלאסי של "תראו ציפור", שאולי עובד על ביף טאנן בחלק מקווי הזמן, אבל לא אמור לעבוד על מחוקקים ונבחרי ציבור (חוץ מגרסת המציאות של ביף: דונלד טראמפ).

פייסבוק וגוגל עדיין אוספות הרבה מידע, ואין דבר שישמח אותן יותר מאשר הפניית תשומת הלב הציבורית לכיוון אחר. טיקטוק וסין הן מועמדות מצוינות, אבל הפחד מהאחד לא צריך לבטל את החשש מהשני. יש מקום לבדיקת הפעילות של טיקטוק מחוץ לסין, ולניסיונות לברר איך היא אוספת מידע והאם ניתן להגביל או למנוע את העברתו לסין. אלו לא סותרות את המשך הרחבת הרגולציה על חברות איסוף מידע שאולי לא משתפות פעולה עם סין, אבל יש להן מספיק דרכים לנצל אותו לרעה בכוחות עצמן. זה שסין מפחידה, לא אומר שצריך לרוץ ולחבק את פייסבוק.

קצרצרים

1. ואם אנחנו מחפשים חיזוק לחשש מפייסבוק, עוד יום מביא איתו עוד מחדל פרטיות של החברה: פייסבוק הודתה אתמול שבמשך 18 חודשים היא סיפקה למפתחים חיצוניים, שלא ביודעין, גישה למידע אישי שמשתמשים שיתפו בקבוצות, ובכלל כך שמות ותמונות. הגישה נחסמה מאז. תנו לי לנחש מה תהיה תגובת פייסבוק: סליחה, טעינו, נשתפר בעתיד. השאלה היא מתי העתיד הזה יגיע כבר.

2. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, החל לקדם יוזמה חדשה: הקמת אנציקלופדיה רוסית שתתחרה בוויקיפדיה עם מידע "אמין" יותר. "יהיה טוב יותר להחליף את ויקיפדיה באנציקלופדיה רוסית גדולה חדשה", הוא אמר לפי דיווח של סוכנות הידיעות RIA Novosti, שצוטט בגרדיאן. "לפחות זה יהיה מידע אמין, שמוצג בדרך מודרנית וטובה". וכולנו יודעים עד כמה האמינות חשובה לפוטין.

3. טוויטר ממשיכה במאמצים להגביל את הבריונות והעיונות בפלטפורמה שלה, ומציגה כמה תכונות שהיא שוקלת לפתח ולהשיק ב-2020, כשלכולן מטרה משותפת של הגבלת הטרדת משתמשים ומניעת מקרים שבהם הם נשאבים לשיחה ללא רצונם. אלו כוללות אפשרות של המשתמש להסיר את עצמו מהשיחה, מניעת אפשרות לרטווט ציוץ מסוים, איסור על תיוג המשתמש ללא רשותו והסרת תיוג של משתמש משיחה.