אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפצצה המתקתקת של העולם העסקי צילום: עמית שעל

הפצצה המתקתקת של העולם העסקי

חברות ללא גרעין שליטה, שיעדיפו את התגמול החזירי למנהלים על פני השקעה בצמיחה - עתידן להימחק

06.11.2019, 20:52 | דן פרופר

השינויים הקיצוניים שחלו בכלכלת העולם ובתרבות העסקית, הובילו אותי למסקנות עגומות על עתיד הכלכלה הקפיטליסטית והעולם העסקי. ברור כי החיפוש של אדם אחר גמול לעמלו, לכישרונו ולמאמציו, מחייב כלכלה קפיטליסטית ותחרותית, שגורמת לעולם לפרוח כלכלית ולהתקדם חברתית. אך לדבש הזה יש גם עוקץ, שעלול להחליש את המערכות הקפיטליסטיות ואף לגרום לקריסתן.

תחרות חזקה מעצימה את בעלי היכולת, תוך דחיקת החלשים יותר לשוליים הכלכליים והחברתיים — מצב שסופו ללבות התקוממות נגד השיטה ולהוביל להרס המבנה הכלכלי. חלק מהתמורות המתרחשות כיום בדמוקרטיות המערביות מאיצות תהליכים אלה, וההרס מועצם על ידי הקפיטליזם החזירי.

רק חקיקה תבטיח התנהגות נאותה של חברות

אמנם נעשים בשנים האחרונות ניסיונות לרסן את השוליים החזיריים של הקפיטליזם, באמצעות הסברה והודות להסכמתם של ארגונים כלכליים לדאוג לא רק לרווחיהם אלא גם לסובבים אותן. אך לצערי, אין כיום גורם חוץ־שלטוני שבכוחו לרסן את תאוות הבצע הטבועה באדם, שדוחפת ומקדמת את הקפיטליזם חסר הגבולות המוסריים־אנושיים. הדרך היחידה לנטרל את הקפיטליזם מרוע היא באמצעות חוקים ותקנות, שיאכפו כללי התנהגות נאותה על חברות.

תוצאה נוספת של אותה תאוות הבצע היא שתחרוץ בעתיד גם את גורל החברות הגדולות הנסחרות ללא גרעין שליטה. אלה הולכות ומתרבות בבורסות העולם, וכיום מרבית החברות הגדולות משתייכות לקטגוריה זו. התהליך שהפך אותן לנטולות גרעין שליטה הוא צמיחה מואצת וגיוס מתמיד של הון חדש — גיוס שדילל את אחזקות המייסדים והמשקיעים הגדולים. המניות של החברות האלה מתחלקות כיום בין המוני משקיעים קטנים, שאין להם כל השפעה על מהלכיהן, תופעה שבולטת בעיקר בקרב הענקיות האמריקאיות הנסחרות בוול סטריט.

לכן, מי שמנתבות את מדיניות החברות ומהלכיהן הן ההנהלות. נכון, יש להן מועצות מנהלים, שתפקידן לגבש מדיניות ולפקח על ביצועה. אך כפועל יוצא מעוצמתן של ההנהלות, הן אלה שמשפיעות בחלק גדול מהחברות על בחירת הדירקטורים ועל מינויו של היו"ר, ומשכך — שולטות למעשה בחברה.

המנכ"לים המתחלפים לא מוטרדים מההרס העתידי

במקביל התפתח הנוהג של תגמול הוני גבוה למנהלים — במניות ואופציות מדי שנה — והצלחותיהן של החברות הובילו להנהגת תגמול דומה גם לדירקטורים. זהות האינטרסים המסוכנת שנוצרה בין ההנהלה לדירקטוריון, היא שדוחפת להעלאת ערך המניה בטווח הקצר, דבר שכמובן משפיע ישירות על היקף רכושם הפרטי של המנהלים והדירקטורים.

העלאת ערך המניה נעשית בכמה דרכים, ובהן פעילויות של החברה שכל מטרתן להרשים את ציבור המשקיעים בבורסה, ושיפור הרווח על חשבון פעולות שחיוניות לה יותר. השאיפה לעלייה ברווח היא לגיטימית וחיונית, כל עוד אינה גורעת מהמשאבים הכספיים המושקעים במחקר ופיתוח, בחיזוק המותגים, בשינויים הארגוניים הנדרשים ובמיזמים חדשים. אבל כאן מדובר, בעצם, בצעדים הפוגעים בחברה, שכן העלאת התמורה למשקיע לטווח הקצר באה על חשבון פעולות החיוניות לטווח הארוך. מצב זה מדגיש את ניגוד האינטרסים בין ההנהלה והדירקטוריון, מחזיקי המניות והאופציות, לבין טובת החברה ועתידה.

זהו גם ההבדל בין משקיע אסטרטגי, כמו משקיע בעל גרעין שליטה, לבין משקיע שכל עניינו הגדלת הרווח בטווח הקצר. ואת המנכ"לים — שלרוב מתחלפים אחרי כמה שנים — ממש לא מטרידה ההשפעה ההרסנית לטווח הארוך.

חברה במבנה כזה תלך ותיחלש, כי בהיעדר השקעות במו"פ ובמותגים, וללא יוזמות חדשות המחייבות הזרמת אמצעים על חשבון שורת הרווח, היא לא תוכל לעמוד באתגרי התחרות בעתיד. גורלה של חברה כזו לשקוע, בעוד חברות בעלות גרעין שליטה או בבעלות פרטית יכבשו את השווקים העתידיים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות