המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: "אנו בוחנים יבוא קנאביס עקב המחסור בשוק"

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות והממונה הרפואי העליון בנושא הקנאביס הרפואי בישראל, מאמין כי "למרות שהבאזז בשוק הקנאביס הישראלי מתמקד בגידול חקלאי וייצור, היכולת הישראלית טמונה במחקר ופיתוח ולא בגידול או בייצור". 

גרוטו השתתף בכנס "בואו לקבל מושג ירוק" שאירגן ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בבניין 'הקפסולה' ללימודי הסביבה באוניברסיטה. לדבריו, משרד הבריאות בוחן כיום יבוא קנאביס רפואי לישראל כמענה למחסור שנוצר בשוק, יחד עם העברת אחריות גדולה יותר מהמשרד לידי היצרנים, כדי להקל על המגבלות הרגולטוריות המפריעות למגדלים והיצרנים לספק תוצרת גבוהה ומהירה יותר לשוק.

גרוטו חזר על דרישת משרד הבריאות להחלת פיקוח מחירים על מוצרי הקנאביס הרפואי: "כפי שיש פיקוח על תרופות המחייב מחיר מקסימום, כך צריך להיות גם בנושא הקנאביס הרפואי".  

פרופ' איתמר גרוטו בכנס | צילום: כפיר סיון

משרד הבריאות אישר לדברי גרוטו כ-200 מחקרים קליניים עם מרכיבים שונים של צמח הקנאביס, ופועל יחד עם משרד החקלאות למיפוי גנטי של הצמח, כדי לאתר את הגנים המיטיבים עם הטיפול הרפואי ולהתמקד בהם.

כנס "בואו לקבל מושג ירוק" | צילום: כפיר סיון

בפנאל שהינחה כתב כלכליסט צלי גרינברג, אמרה אורנה דריזין, יו"ר חברת נקסטאר, שחברת הבת שלה נקסטייג' מבקשת להתמזג למיקרומדיק הציבורית, כי "בתחום הרפואה העתיד יהיה במוצרים רפואיים שמגיעים למקום הנכון ולאיבר הנכון. אבל השוק הגדול יהיה שוק הפנאי, ככל שהתעמקתי ולמדתי יותר לעומק הנושא

הופתעתי מהבורות הקיימת בנושא, בעיקר אצל צעירים.

"שימוש בקנאביס חייב להיות מבוסס ניהול סיכונים. אם חלילה מדובר בחולה סרטן, שמצבו לא טוב, אז השימוש ישפר את איכות השינה התיאבון וכו'. יש נשים מניקות שמעשנות קנאביס לצרכי פנאי ולא יודעות שזה מתרכז בחלב אם פי 8 והתינוק שלהן מקבל 2.5% THC (המרכיב הפסיכואקטיבי בקנאביס)", אמרה דריזין.

שירי עדן, מנכ"לית נישות ויועצת לקרן הנאמנות סלע קנאביס, אמרה כי "מניתוח שערכנו לדוחות החברות ברמה המצרפית מצאנו, כי החברות הישראליות הצהירו שיפיקו בשנת 2020 כ- 280 טונות קנאביס. כאשר השוק הישראלי כולו צורך רק כ- 18 טון בשנה, וגם אם היה צומח ב - 30% בשנה לא היה מצליח להדביק את הפער בין צרכי המשק לבין מה שהחברות מדווחות שייצרו".

"בנוסף, יש צורך בהסכמי סחר שייקחו מספר חודשים, יש רגולציה שעוד צריכה לאפשר זאת ולהערכתי לא יהיה ייצוא לפחות בשנה הקרובה. כך, גם אם החברות ייצרו את הכמויות שטענו שייצרו – לא יהיה להן למי למכור אותן", אמרה עדן.

אלוף (במיל.) עידו נחושתן, יו"ר חברת הקנאביס הציבורית קנאשור, אמר כי גם הוא שותף להערכה כי היצוא יחל רק בסוף 2020 או תחילת 2021. ולשאלה האם שוק הקנאביס הרפואי הישראלי מתמלא במספר שחקנים הגדול ממידותיו ענה: "עולם התעופה המסחרי גדל בקצב של 5% בשנה וצפוי להכפיל עצמו בתוך 15 שנה. קצב הצמיחה הזה יוצר מחסור בטייסים שעתיד לעמוד בעתיד הלא רחוק על כחצי מיליון טייסים. רף הכניסה לקנאביס גבוה ולוקח זמן, החל מזמן המעבר שלו ועד לתוצרת שמגיעה לשטח. אנחנו בקנאשור פועלים לשלוט יותר במרכיבים השונים כדי לענות על הצרכים שיילכו ויתפתחו בעתיד". 

אלה אלקלעי יו'ר IBI קרנות נאמנות: "לפני ההתכווצות בשווי מניות חברות הקנאביס, הגענו למצב ששליש מהמחזור היומי בבורסה היה ממניות קנאביס וזה נתון מדהים. הסיטואציה החדשה היא שהשווי נחתך בחצי מהשיא באפריל 2019. מה זה אומר? התשובה היא ניחוש, מחד אנו מסתכלים על שווקים עם פוטנציאל מכירות של מאות מיליארדי דולרים בשנה ומאידך מה שיקבע האם הם יתפתחו הוא קצב השינוי הרגולטורי ומהירות המחקר והפיתוח. לא מעט מהכספים שגויסו בגאות בשווקים משמשים למחקר ופיתוח כך שיש סיבות טובות לאופטימיות. הרבה יותר קשה לחזות עתיד של חברה ספציפית ובהינתן שברגולציה עסקינן גם ציר הזמן לוטה בערפל. מה שברור היום כפי שהיה ברור גם לפני מספר שנים, הוא שהפוטנציאל עצום".

ארז נבון, דירקטור בקנביט הציבורית, אמר כי "הפוטנציאל הוא אדיר, אבל בסוף מי שיצליח הוא מי שיקום שעה אחת מוקדם יותר בבוקר, יילך לישון שעה אחת מאוחר יותר בלילה, ויהיה קשוב ובקשר טוב עם השווקים והלקוחות".

פרופ' דן פאר, ראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטת תל אביב, אמר כי "הייתי מאוד שמח להבין מה כל מולקולה אחת עושה, ואז אולי לבחון קומבינציה בתוך הצמח עצמו. אולי הצמח עצמו יכול לספק הכל. אבל אנחנו רחוקים מאוד עדיין מההבנה הזאת".