אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אם פייסבוק השתפרה במאבק בחדשות מזויפות, למה זינקה תפוצתן? צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

אם פייסבוק השתפרה במאבק בחדשות מזויפות, למה זינקה תפוצתן?

מחקר חדש מראה שעל אף מאמצי הרשת החברתית, מגיעים מסרי הסתה ופייק ניוז לציבור הרחב בשיעור שהולך ועולה; גוגל משיקה מאיץ סטארט-אפים שיתמקד במיזמים שמסייעים להתמודדות עם משבר האקלים; ואובר הסתבכה עם 96,000 נהגים בניו יורק

07.11.2019, 15:07 | עומר כביר
בשלוש השנים שחלפו מאז הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב התבססה תפיסה מקובלת, לפיה פייסבוק עושה עבודה סבירה במאבק בפייק ניוז. לא הכל מושלם, יש גם לא מעט טעויות (כמו ההחלטה לאפשר פרסום פייק ניוז ללא מגבלה כל עוד מדובר בפרסומת פוליטית), אבל בעיקרון נדמה היה שחל שיפור. נראה שמהלכים כמו עבודה עם אתרי בדיקת עובדות לזיהוי פייק ניוז, הגבלת חשיפת פוסטים שקריים והוספת אזהרה לפני שיתופם, וכן פעילות נרחבת יותר נגד רשתות בוטים וחשבונות מזויפים הצליחו להגביל את התופעה - גם אם לא להשתלט עליה לחלוטין.

עתה, שנה לפני בחירות 2020 וכשהמערכת הפוליטית האמריקאית צפויה להעלות הילוך, מצטיירת תמונה שונה ומדאיגה במיוחד: מחקר חדש של הארגון האקטיביסטי אוואז (Avaaz) מלמד שידיעות פייק ניוז מתפשטות בפייסבוק בצורה רחבה, והקצב אף עולה. לאורך 10 חודשי המחקר, הפוסטים השקריים שניטרו חוקרי הארגון הגיעו ל-158 מיליון איש, "מספיק כדי להגיע לכל מצביע רשום בארה"ב פעם אחת לפחות", הם כתבו. לשם השוואה, עמודי הפייסבוק הרשמיים של המפלגה הדמוקרטית והרפולביקנית רשמו בתקופת המחקר רק 59 מיליון צפיות. חמור מכך: בשלושת החודשים שהסתיימו באוקטובר תכני פייק ניוז זכו ל-86 מיליון צפיות, פי 3 יותר משלושת החודשים הקודמים.

פייסבוק רודפת אחרי הפייק. כמה זה עוזר?, איור: רועי רחמים פייסבוק רודפת אחרי הפייק. כמה זה עוזר? | איור: רועי רחמים פייסבוק רודפת אחרי הפייק. כמה זה עוזר?, איור: רועי רחמים

ונתונים אלו הם עוד שמרניים, שמרניים מאוד. לצורך המחקר, שהתבצע בין ה-1 בינואר ל-31 באוקטובר, ניטר הארגון את 100 הפוסטים השקריים הוויראליים ביותר שעוסקים בפוליטיקה אמריקאית ועדיין זמינים בפייסבוק, וששותפו יחדיו 2.3 מיליון פעמים. המכון נקט בגישה זהירה במיוחד, ועסק רק בפוסטים שבודקי העובדות שאיתם עובדת פייסבוק זיהו כשקריים. כלומר, תפוצת החדשות המזויפות, פוליטיות ובכלל, היא כנראה גדולה אף יותר.

"החקירה שלנו חשפה שהאמצעים שנוקטת פייסבוק נכשלו להפחית את הוויראליות של מידע מוטעה בפלטפורמה שלה", נכתב במחקר. "למעשה, ייתכן שהם אפשרו לה לגדול: שנה לפני יום הבחירות, הפוסטים השקריים הוויראליים ביותר הגיעו ליותר משתמשים מאשר בתקופה שקדמה לבחירות 2016. בלי פעולה מיידית והחלטית, אנחנו צופים שבחירות 2020 יושפעו חמורות על ידי מידע מוטעה".

שלא במפתיע, 91% מהפייק ניוז הם סיפורים שליליים. 62% מהסיפורים היו בגנות דמוקרטים או ליברליים, ואלו ייצרו כ-104 מיליון מתוך 158 מיליון צפיות. 29% מסיפורים היו בגנות רפובליקנים או שמרנים, ואלו נצפו 49 מיליון פעם. כל הסיפורים החיוביים היו לטובת רפובליקנים או שמרנים, והם נצפו 5 מיליון פעמים.

אף שמרבית הפייק ניוז הופנו נגד דמוקרטים, בחלוקה לפי אישים או מוסדות נמצא טראמפ בראש הרשימת הפייק ניוז השליליות (ומנגד, הוא גם בראש רשימת הפייק ניוז החיוביות), ואחריו המפלגה הדמוקרטית, ברק אובמה, חברת הקונגרס אלכסנדרה אוקסיו קורטז ויו"ר בית הנבחרים ננסי פולוסי.

במקום המפוקפק הראשון. טראמפ, צילום: Reuters במקום המפוקפק הראשון. טראמפ | צילום: Reuters במקום המפוקפק הראשון. טראמפ, צילום: Reuters

רוב הסיפורים הופצו על ידי אנשים פרטיים (39%) או עמודים פוליטיים לא רשמיים (35%). כלי תקשורת אלטרנטיביים הפיצו 19% מהפייק ניוז, ואחריהם פוליטיקאים עם 6% ותקשורת מיינסטרים עם 1% בלבד. חלוקה לפי סוגי הפייק ניוז מצביע על פעילות מאורגנת יותר בצד הרפוליקני: מרבית הידיעות בגנות דמוקרטים הופצו על ידי עמודים פוליטיים (37%), וכך גם הידיעות בעד רפובליקנים (67%). מנגד, מרבית הידיעות נגד רפובליקנים הופצו על ידי משתמשים פרטיים (62%).

ידיעת הפייק ניוז הנפוצה ביותר במחקר טענה שסבו של טראמפ היה סרסור ומעלים מס, ושאביו היה חבר ב-KKK. היא הועלתה לפייסבוק ב-18 בפברואר על ידי עמוד בשם ImpeachTrump, ומקשרת למאמר שפורסם ב-2015 באתר מפוקפק בשם American Herald Tribune. אף שתויגה על ידי ארגון Lead Stories שעובד עם פייסבוק כפייק ניוז, היא נצפתה 29.2 מיליון פעמים וייצרה 1.64 מיליון אינטראקציות (לייקים, תגובות  ושיתופים).

הידיעה השקרית שבמקום השני טוענת שפלוסי השתמשה בכסף מביטוח לאומי כדי לממן את חקירת ההדחה נגד טראמפ, ומאז שפורסמה נצפתה 24.61 מיליון פעמים ויצרה 1.38 מיליון אינטראקציות. לפוסט זה, מצורפת אמנם תגית שמכריזה כמדובר בסאטירה. "אבל הפונט כל כך קטן שבקושי אפשר לראות אותו", נכתב במחקר. "דוגמה זו ושתי דוגמאות נוספות נכללו בכוונה במחקר בגלל הסכנה הברורה שהם מייצגים לדיון הדמוקרטי. העובדה ששלוש הדוגמאות הפכו ויראליות ושבודקי עובדות מרכזיים נאלצו להפריך אותן מצביעה בברור על כך שברגע ש'סאטירה' לכאורה הופכת לוויראלית במדיה חברתית ניתן לפרש אותה בקלות כחדשות אמיתיות. השימוש ב'סאטירה' הוא עוד טקטיקה של דיסאינפורמציה".

ננסי פלוסי, צילום: בלומברג ננסי פלוסי | צילום: בלומברג ננסי פלוסי, צילום: בלומברג

במקום השלישי, ידיעה שלפיה אוקסיו-קורטז הציעה לאסור שימוש באופנועים, עם 12.38 מיליון צפיות ו-695 אלף אינטראקציות.

חוקרי אוואז גם מציעים פיתרון: "פלטפורמות חייבות לעבוד עם בודקי עובדות ולהפיץ תיקוני צד ג' לכל אדם שראה את המידע השגוי מלכתחילה. עיתונים מפרסמים תיקונים בעמודים שלהם, תחנות טלוויזיה בשידור, פלפטורמות צריכות לעשות אותו דבר. אף אחד אחר לא יכול לעשות את זה. הפתרון יתמודד עם דיסאינפורמציה תוך שימור חופש הביטוי ולא דורש מהפלטפורמות למחוק תוכן. מדובר בפעולה העצמתית ביותר שפלטפורמה מקוונת יכולה לנקוט בה לקראת הבחירות במטרה להחזיר את אמון הציבור".

בארגון טוענים שמחקרים מדעיים שנעשו הצביעו על כך שתיקונים יכולים להפחית ואף להעלים לחלוטין את השפעות המידע המוטעה. עם זאת, המחקר שאליו מקשר הארגון מצייר תמונה מעורבת יותר, לפיה השפעת התיקון תלויה בגורמים כמו האמינות שמייחס המשתמש למקורו, ושלאורך זמן יש לעתים נטייה לשכוח את התיקון ולזכור רק את השקר.

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק
 

גם אם יכולה להיות לתיקונים השפעה חיובית, זו תהיה כנראה מוגבלת ולא פיתרון קסם כפי שמציירים אותו בארגון. וזה עוד מבלי שדיברנו על הבעיות הטכניות שבהפצת התיקונים. זה יכול להיות כלי, אבל בוודאי לא הכלי היחיד או אפילו המרכזי.

הפיתרון הטוב ביותר לפייק ניוז הוא למנוע או לצמצם את החשיפה אליהן מלכתחילה. הסרתן לחלוטין מפייסבוק היא אולי צעד קיצוני מדי, אבל יש פעולות אחרות שאפשר לנקוט. למשל, חלונית שמסתירה את תוכן הפוסט, מתריעה שמדובר בפייק ניוז (אפשר עם קישור לפוסט מארגון בדיקת העובדות או אפילו הפוסט עצמו), ושרק לחיצה עליה מציגה את תוכנו. או מניעת שיתוף ואפילו תגובות וסימון לייק לפוסט שנמצא שקרי בצורה קיצונית. באופן זה, פייסבוק לא שוללת את חופש הביטוי של משתמשים, אלא רק מגבילה את הנזק שדבריהם יכולים לגרום. ומדובר בצעד קיצוני הרבה פחות מאשר מדיניות פייסבוק שאוסרת כמעט לחלוטין הצגת עירום נשי או גברי מלא – דברים שעשו למערכת הדמוקרטית הרבה פחות נזק מפייק ניוז.

אלו פיתרונות בעייתיים בפני עצמם, ויישומם יהיה כרוך בליבון סוגיות שונות, אבל תקופות נואשות דורשות אמצעים נואשים. פייק ניוז כבר חיבלו במערכת בחירות נשיאותית אחת, האם פייסבוק באמת רוצה להתמודד עם ההשלכות של מערכת בחירות נוספת רוויה בהשמצות לא מבוססות ודיסאינפורמציה זדונית?

קצרצרים

1. עוד קצת חדשות פייסבוק: התובע הכללי של קליפורניה גילה אמש שב-18 החודשים האחרונים הוא מנהל חקירה נגד החברה סביב פרשת קיימברידג' אנליטיקה. אחת הסיבות להתארכות החקירה? לדברי משרד התובע פייסבוק גוררת רגליים ולא מצייתת לצווים וזימונים למידע שקשור לחקירה. פייסבוק, בתגובה, טענה שהיא "משתפת פעולה בצורה נרחבת". מי נשמע לכם יותר אמין?

פשיטת הרשויות הבריטיות על מטה קיימברידג פשיטת הרשויות הבריטיות על מטה קיימברידג' אנליטיקה בשנה שעברה | צילום: אי פי איי פשיטת הרשויות הבריטיות על מטה קיימברידג

2. גוגל הודיעה אתמול על השקת מאיץ סטארט-אפים חדש, שיתמקד בחברות שמפתחות מוצרים בני-קיימא או פועלות להתמודדות עם משבר האקלים. המחזור הראשון יכלול בין 8 ל-10 חברות מאירופה, המזרח התיכון ואפריקה והתוכנית בת חצי-השנה תצא לדרך ב-2020. "טכנולוגיה יכולה להתמודד עם האתגרים הגדולים בעולם", הסבירה סמנכ"לית הקיימות של גוגל, קייט ברנדט. "כשעסקים ומשקיעים עובדים ממשלות, עמותות, קהילות ופרטים אנחנו יכולים לרשום התקדמות אמיתית".

3. דו"ח של המועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה בארה"ב (NTSB), בו מסקנות ניתוח התאונה האוטונומית הקטלנית של אובר ב-2018, מאשר מידע שכבר פורסם בעבר ושלפיו התאונה היא תוצאה של כשל תוכנה. מידע חדש שמופיע בדו"ח כולל גילוי שלפיו מערכות אובר לא עוצבו כדי לזהות הולכי רגל שחוצים שלא במעבר חצייה (כפי שהיה בתאונה), ושבשבעת החודשים שלפני התאונה היו כלי הרכב האוטונומיים של אובר מעורבים ב-37 תאונות, ב-33 מהן רכב אחר פגע ברכב אובר.

4. ואלו לא הצרות היחידות של אובר: 96 אלף נהגים בניו יורק התאגדו בתביעה ייצוגית בטענה שהחברה ניכתה שלא כחוק מסים מהתשלום שקיבלו בעבור נסיעות. "הבוסים של אובר גורפים מיליונים בשעה שהנהגים מתקשים להאכיל את משפחותיהם", אמר נציג התובעים. "המודל העסקי של אובר מבוסס על ניצול עובדים פגיעים בשכר נמוך, וכולל גניבת התשלום שלהם".
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות