מאסר ל־13 בנקאים בפרשת ההונאה בבנק מונטה די פסקי

13 בנקאים לשעבר במונטה די פסקי סיינה, נומורה ודויטשה בנק נידונו בסוף השבוע במילאנו לעונשי מאסר על חלקם בפרשת הונאה פיננסית שזעזעה את הממסד האיטלקי וחיזקה את הפלגים הפופוליסטיים במדינה.

גזרי הדין, מהחמורים שהושתו אי פעם בגין פשעים פיננסיים, ניתנו לאחר שהבנקאים לשעבר הורשעו כי סייעו לבנק מונטה די פסקי להסתיר הפסדים של מאות מיליוני יורו בשנים 2008־2012 באמצעות חוזי נגזרים. הם נמסרו על ידי השופטת לורלה טרובאטו, באולם מלא מפה אל פה שבו נערכו משפטיהם של ראשי המאפיה האיטלקית וראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני.

גזרי הדין צפויים לחתום את פרשת ההונאה הפיננסית הגדולה בתולדות איטליה שהביאה להלאמתו של מונטה די פסקי ב־2017. הבנק, שנוסד בסיינה ב־1472, הוא העתיק בעולם. 

בנק מונטה די פסקי | צילום: בלומברג

שלוש השופטות הטילו עונש של שבע שנות מאסר על מנהלי מונטה די פסקי לשעבר, ג'וזפה מוסארי ואנטוניו וניי, וחמש שנות מאסר על מנהלי דויטשה לשעבר, מישל פייסולה, מישל פורסטי ודריו שיראלדי. מנהלים בנומורה לשעבר, סאדיק סעיד ורפאל ריצ'י, נידונו לשלוש וחמש שנות מאסר. פייסולה היה מנהל בכיר בדויטשה, אשר בין השאר ניהל את תחומי הנכסים, הסחורות והריבית. הוא עזב את הבנק ב־2015 והתמנה ליועץ הפיננסי של משפחת המלוכה הקטארית, אל־ת'אני, בעלת המניות הגדולה בדויטשה.

גזרי הדין הם מהחמורים שהושתו על בכירים במערכת הבנקאות. טום הייז, לשעבר סוחר בכיר ב־UBS ובסיטיגרופ, נידון ב־2015 ל־14 שנות מאסר שקוצרו ל־11 שנה בעקבות ערעור, על קשירת קשר להתערב בריבית הליבור. סוחר ב־UBS, קווקו אדובולי נידון לשבע שנות מאסר ב־2012 בעוון הונאה שגרמה לבנק הפסדים כבדים.

בה בעת, במערכת החוק האיטלקית מדובר במקרה ראשון מסוגו, והבנקאים לא יתחילו לרצות את עונשיהם בטרם יוגש ערעור. עורך דינו של אחד מעובדי דויטשה בנק לשעבר אמר כי הוא "המום" מגזר הדין ונערך לערעור.דויטשה מסר כי הוא מאוכזב מגזר הדין ויבחן את הטיעונים לאחר שיפורסמו. בהודעת נומורה נאמר כי הבנק "מאוכזב" וישקול ערעור. מנהלי מונטה די פסקי טרם מסרו תגובה.

מנהלי מונטה די פסקי לשעבר, היו"ר ג'וזפה מוסארי והמנכ"ל אנטוניו ויניי, הואשמו בקשירת קשר עם דויטשה ונומורה כדי להסתיר הפסדים. הם הכחישו את ההאשמות. מונטה די פסקי הגיע לעסקת טיעון ב־2016. ההפסדים נבעו מהשקעות באג"ח איטלקיות שנעשו בדיוק לפני ששוויין צנח במשבר החוב האירופי. חוזי הנגזרים, שנקראו סנטוריני ואלכסנדריה, לא שיקפו את מצבו הפיננסי של הבנק באותה תקופה, כך בטענת התביעה.

הפרשה גלשה גם לבנק המרכזי של איטליה וליו"ר דאז מריו דראגי, שמאוחר יותר מונה לנשיא הבנק המרכזי האירופי, זאת ברקע טענות כי הבנק אמור היה להיות מודע להצטברות ההפסדים במונטה די פסקי, אז השלישי בגודלו באיטליה. הבנק המרכזי טען כי לא דווח לו על חוזי הנגזרים, וכי הפרטים נחשפו בשידת מגירות בבנק רק לאחר שהיו"ר התפטר.

הפסיקה מגיעה על רקע המשך המאבק של הממסד האיטלקי בהדי הפרשה והונאות שנחשפו בכתריסר בנקים אחרים במהלך משבר החוב האירופי, אז צנחה כלכלת איטליה למיתון משולש. פוליטיקאי הימין הקיצוני מתיאו סלביני רתם את השערוריות כדי לצבור תמיכה במסר הפופוליסטי שלו נגד האליטה האיטלקית.

הממשלה נאלצה להלאים יותר מ־70% ממונטה די פסקי ב־2017, זאת לאחר שעמד בפני קריסה. תחת תנאי החילוץ, בריסל דרשה כי איטליה תיפטר מאחזקותיה עד סוף 2021. בה בעת, גיבוש אסטרטגיית היציאה יהיה מורכב, שכן למונטה די פסקי חובות רעילים בהיקף 14 מיליארד יורו ויותר מ־6 מיליארד יורו בתביעות משפטיות.