אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לישראל תרומה חשובה למלחמה במצב החירום האקלימי צילום: עמית שעל

דעה

לישראל תרומה חשובה למלחמה במצב החירום האקלימי

מהתפלה, דרך מיחזור מי שפכים ופיתוח טכנולוגיות קלינטק ועד לייעור אזורים צחיחים למחצה - יש כמה תחומים שבהם ישראל נמצאת בחוד החנית העולמי

11.11.2019, 19:27 | גידי פרישטיק

יותר ויותר אנו שומעים תלונות וביקורת נוקבת בארץ על כך שישראל אינה עושה די לצמצום פליטות גזי החממה משטחה. זעמה של התלמידה השבדית גרטה טונברג שתלתה שלט "שביתת לימודים למען האקלים" תידלק מחאות ודיון ציבורי מחודש שניזון גם מנתונים עולמיים עדכניים מדאיגים במיוחד. כל זאת לצד דו"ח של המשרד להגנת הסביבה שקבע לאחרונה כי ישראל אינה עומדת אף ביעדים הצנועים שנטלה על עצמה. הדברים תואמים גם דוח של האו"ם מנובמבר 2018  שקבע כי למעשה רוב מדינות העולם לא עמדו ביעדי הפחתת הפליטות שהציבו לעצמן.

קראו עוד בכלכליסט

הדברים הבאים אינם נכתבים מתוך רצון להמעיט בדחיפות וחשיבות הצורך להפחית פליטת גזי חממה, חשיבות אשר בשלב זה כלל לא יכולה להיות במחלוקת, אלא לנסות ולצייר תמונה ריאלית היכן תרומתה האמתית של ישראל בהתמודדות עם מצב החירום האקלימי והיכן למשקלה הסגולי מקום מרכזי יותר. בסופו של דבר כמות פליטת המזהמים בישראל כולה הינה יחסית מזערית, פחות מזה שבפנסילבניה, מדינה אחת מתוך 50 מדינות ארה"ב. 78 מיליון טון של גזי חממה נפלטים מידי שנה בישראל מול 53 מיליארד טון בעולם כולו (הנתונים נכונים לשנת 2017).

למען האמת, לישראל מקום של כבוד בהתמודדות עם מצב החירום האקלימי ובמספר סוגיות, בכל הצניעות, היא ככול הנראה אף בחוד החנית ממש: ממנה ילמדו וכן יעשו. כוונתי היא להתמודדות עם מצבי בצורת ותהליכי מדבור, שתי תוצאות מרכזיות ומהותיות המאיימות על מדינות רבות בגין מצב החירום האקלימי. בעניין זה לישראל יתרון מובנה: היא מתמודדת עם בעיות דומות מזה כ-70 שנה כהכרח קיומי והפתרונות שגיבשה בעמל רב אומנם תפורים למידותיה, אך את רובם ניתן ליישום ברוב המדינות הרלוונטיות. כבר היום ישראל היא מקור ידע משמעותי, יעידו על כך מספר הכנסים הנערכים בישראל והפניות לסיוע רשמי - זה רק יילך וייגבר. הנה כמה נקודות חוזקה שישראל יכולה להתגאות בהן:

התפלה - בישראל ידע ייחודי ואף מובילות בתחום זה. זה לא רק הנדסה מתקדמת וטכנולוגיות האוסמוזה ההפוכה, זה גם הכלכלה ומיומנות מימון פרויקטים מסוג זה, זה רגולציית המחירים ותקני איכות המים, זה ניהול ואסדרה המאפשרים מהילה עם מים באיכויות פחותות היוצרים אופטימיזציה. בסוגיית ההתפלה אומנם ישראל עדיין מאותגרת בסוגיית היעדר המגנזיום במים, דבר המגביר תחלואת לב, אך יש לשער שמדינות נוספות יחקו גם את אופן העמידה באתגר זה. אין ספק שהשתחררותה של ישראל מתלותה במאזן המשקעים היא בשורה מהדהדת למדינות רבות בעולם בכלל ובאזורנו בפרט.

מתקן ההתפלה בפלמחים, צילום: עמית שעל מתקן ההתפלה בפלמחים | צילום: עמית שעל מתקן ההתפלה בפלמחים, צילום: עמית שעל

מיחזור מי שפכים - ישראל הינה מובילה עולמית בשיעור המיחזור במים הודות לרגולציה הדוקה המחייבת טיהור מי שפכים ברמת טיהור שלישוני המאפשר השקיה בלא מגבלות. הספרדים - הבאים בטור ברשימת המדינות הממחזרות מים משומשים - מטהרים, באורח יחסי, רק מחצית מישראל. אף בנושא טיהור שפכים ישראל ניצבת בשנים האחרונות מול אתגר ייחודי: פיתוח אופן טיהור רבעוני שיסלק אף שאריות אנטיביוטיקה והורמונים מהשפכים הממוחזרים.

צמצום פחת המים בשטחים עירוניים - מאז חקיקת חוק תאגידי מים וביוב ישראל, שחייב הקמת חברות ייעודיות שכל תפקידן מתרכז רק בניהול מקצועי, צומצם הפחת במעל 30%. זהו נתון חסר תקדים שחוסך כמויות מים אדירות. תאגידי המים המושמצים עתידיים להתברר בשנים הבאות כגוף הנכון לניהול משקי מים וביוב עירוניים ברחבי העולם. בעניין זה ישראל מאותגרת דווקא מבית מגל תקשורתי פופוליסטי כנגד פעילות תאגידי המים העלול להביא לנסיגה בתפקודם.

עצמאות מקצועית בניהול משק מים וביוב ורגולציה מתקדמת - מוסר השכל שנרכש בעמל רב שנים וועדת חקירה ממלכתית אחת הביא לגיבוש אסדרה המותירה את ניהול משק המים הארצי למקבלי החלטות, בלתי תלויים יחסית בסקטור ספציפי, רובם מקצוענים. פורום זה המכונה "מועצת רשות המים" גיבש בשנים האחרונות אסדרה הדוקה הכוללת מנגנונים פיננסיים וכלכליים עדכניים ואפקטיביים. תורה שלמה זו, אם תיושם במספר מדינות (הן המפותחות והן המתפתחות) תהיה מפתח להתמודדות עם תקופות בצורת גם במקומות שבהם יגברו לחצים חברתיים מורכבים.

פיתוח טכנולוגיות - ישראל פיתחה ועוד תפתח טכנולוגיות קלינטק בכלל וטכנולוגיות מים בפרט: החל באופן שימוש מושכל במים דוגמת טפטפות ואמצעי השקיה חדשניים נוספים וכלה במדי מים, מערכות לאיתור דליפות, מערכות טיהור מים מזוהמים או מלוחים, טיפול ושמירה על איכות מים ועוד. טכנולוגיות אלו משמשות וישמשו ביתר שאת עוד הרבה מדינות מדבריות ומדינות על סף המדבר כחלק מהתמודדותן מול תהליכי המדבור ומצב החירום האקולוגי. בנושא זה ישראל מובילה עולמית בהשקעות מחקר ופיתוח. נראה כי השקעה ותקצוב בתחום זה חשובים לא פחות מתקצוב פעולות שונות הכרוכות בהפחתת השימוש בגזי חממה.

ייעור אזורים צחיחים וצחיחים למחצה - ישראל משמשת מרכז ידע עולמי בעקבות ניסיונה המוצלח בייעור חלקים מהנגב. ידע זה שימש וישמש מדינות שבהן ההתחממות מביאה לעלייה בשיעור ההתאיידות, סחף מוגבר, ירידה בפוריות הקרקע והדלדלות מגוון הצמחים ובעלי החיים.

נסכם ונקבע: שיעור הפחתת פליטת גזי החממה אינו חזות הכול בהתמודדות עם מצב החירום האקולוגי והתחממות כדור הארץ. מבלי לזלזל בחשיבות הפחתה זו, אשר ודאי שתשפר את איכות החיים של כולנו, לישראל נועד תפקיד אחר, ממוקד ומהותי לאין שיעור בהתמודדות עם תוצאות מצב החירום האקלימי וחשוב ביותר, ואף כדאי, לקדם את יכולתה לעמוד במשימה.

הכותב, עו"ד גידי פרישטיק, הוא שותף במשרד עוה"ד מיתר ליקוורניק גבע לשם. מומחה לדיני איכות סביבה ומים.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות