מידע רפואי פרטי? אל תצחיקו את גוגל

לפעמים, אפשר כמעט להתפתות ולהאמין לספינים של ענקיות הטכנולוגיה. אולי הפרטיות שלנו באמת חשובה להן, אולי דליפות המידע באמת היו טעות מצערת והן עושות את כל המאמצים שלא תחזור, אולי כשהן מסתכלות עלינו הן באמת רואות בני אדם ולא מכונות להדפסת כסף.

הבעיה שגם כשכבר מגיעים למצב כזה, גם כשנמצאים כבר על סף התפתות ונפילה בשבי, מגיע אירוע כמו החשיפה מאתמול של הוול סטריט ג'ורנל, שמזכיר לנו שאי אפשר להאמין לשום הבטחה שיוצאת מהפה שלהן. שכל מה שהן מספרות לנו על פרטיות ומחויבות אליה לא תמיד עולים בקנה אחד עם הפעולות שלהן במציאות, ושהדבר היחיד שבאמת מעניין אותן זה איך למצוא עלינו יותר מידע, הרבה יותר מידע. ואז לאפיין אותו, לקטלג אותנו ולמצוא דרכים לעשות מזה כסף. 

לפי הוול סטריט ג'ורנל, גוגל חתמה על הסכם עם אחת מספקיות שירותי הבריאות הגדולה בארה"ב, שמאפשר לה לאסוף ולעבד מידע בריאות אישי של מיליוני אמריקנים מ-21 מדינות. היוזמה, שזוכה לשם הסמי-אירוני "פרויקט נייטינגייל", על שם מייסדת מקצוע הסיעוד המודרני פלורנס נייטינגייל (סמי-אירוני כי הדאגה העיקרית של נייטינגייל האחות היתה לטפל בחולים, בעוד שהדאגה העיקרית של נייטינגייל הפרויקט היא להעשיר את קופת המזומנים של גוגל), היא המאמץ הגדול ביותר של החברה עד היום להיכנס לפעילות משמעותית בשוק הבריאות. היא מתחברת לרכישת יצרנית המחשוב הלביש פיטביט ב-2.1 מיליארד דולר בשבוע שעבר, שתאפשר לה לאסוף מידע על בריאותם ישירות מצרכנים, כפי שאפל עושה בהצלחה כבר כמה שנים עם האפל ווטש.

הפרויקט יצא לדרך בחשאיות בשנה שעברה, בשיתוף עם Ascension, רשת קתולית שמפעילה 2,600 מתקנים רפואיים כמו בתי חולים, מרפאות ומכונים, והיא מערכת הבריאות השנייה בגודלה בארה"ב. המידע שנאסף כולל תוצאות מעבדה, אבחנות של רופאים, תיעוד אשפוז, ולעתים תיק רפואי מלא. הוא כולל שמות המטופלים, כתובתם, תאריך הלידה שלהם וזהות בני משפחה. המטופלים לא ידעו על כך, גם לרופאים שטיפלו בהם לא היה מושג. ונכון להיום, לפחות ל-150 עובדים בגוגל יש גישה למידע על עשרות מיליוני מטופלים. עובדים ב- Ascension הביעו חששות מהאופן שבו המידע נאסף ומשותף, הן מההבט הטכנולוגי והן מההבט האתי. 

בהודעה לתקשורת שפורסמה אחרי החשיפה טענו גוגל ו-Ascension שהפרויקט פועל בהתאם לחוק הפדרלי, וכולל הגנות משמעותיות על המידע. מומחים בתחום אמרו לוול סטריט ג'ורנל שהחוק אכן מאפשר לבתי חולים לשתף מידע עם שותפים מבלי לידע את המטופלים, כל עוד הדבר נעשה במטרה לבצע את עבודתם. יכול להיות שבאמת הכל כאן חוקי. אז מה? העובדה שהפעולה חוקית, לא אומרת שהיא מוצדקת מוסרית. אין שום רע באיסוף מידע רפואי. ביג דאטה בעולם הרפואה יכול להביא לשינויים משמעותיים בפעולות כמו אבחון מוקדם ופיתוח תרופות ודרכי טיפול חדשות. אבל איסוף מידע שכזה חייב להתבצע בהסכמה, ובוודאי שאסור בתכלית האיסור שיתבצע בלי אנונימיזציה מוחלטת של המידע אלא אם המטופל נתן לכך את הסכמתו המפורשת.

גוגל יכולה היתה לפתח תהליך של קבלת הסכמה לאיסוף המידע. אבל הוא יקר יותר, מורכב יותר ובעיקר אטי יותר והיה מביא לאיסוף כמות קטנה בהרבה של מידע – זה משהו שעושים רק אם באמת אכפת לך מפרטיות, רק אם זה ערך שנמצא בראש מעיניך, ולא רק בהצהרות לתקשורת. גוגל לא רואה את המטופלים כבני אדם, אלא רק כיחידות מידע שיכולות לייצר עוד הכנסות. ויחידות מידע לא באמת ראויות לפרטיות. אפשר לעשות אתן מה שרוצים. לאסוף, לעבד, ללעוס ולירוק. העיקר שבסוף יהיה מאגר יפה ושימושי.

ומה עם אפשרות של תגובה רגולטורית חריפה? הצחקתם את גוגל כל הדרך אל הבנק. במידה שתיפתח חקירה והיא תמצא אשמה בהפרת חוק כלשהו, יודעת גוגל היטב, לכל היותר יוטל עליה איזה קנס כספי בליווי אזהרת "נו, נו, נו, אל תעשי את זה שוב". וכמה יהיה גבוה הקנס הזה? מיליארד דולר? שני מיליארד דולר? חמישה מיליארד דולר כמו שספגה פייסבוק בקיימברידג' אנליטיקה? זה כלום לעומת ההכנסות שיכול לייצר המידע שכבר אספה. שווה לגמרי את הסיכון. אפילו בסוף החקירה תחויב גוגל למחוק את כל המידע שנצבר זה כבר יהיה מאוחר מדי, כי בזמן שיעבור היא תספיק לעבד אותו ולחלץ ממנו מגוון תובנות רווחיות.

עם זאת מיקרוסופט מראה שאפשר גם אחרת, החברה הודיעה אתמול (ב') שתיישם את חוקי הפרטיות של קליפורניה בכל ארה"ב. החוק מחייב חברות לשקיפות בכל הנוגע לאיסוף ושימוש במידע, וכן לתת לאנשים אפשרות למנוע מכירה של המידע שלהם. מיקרוסופט, חברה שעושה כסף בעיקר ממכירת מוצרים למשתמשים ולא מאיסוף מידע עליהם, יכולה לעשות מהלך שכזה בקלות יחסית. אל תצפו לתגובה דומה מצד גוגל או פייסבוק. 

אז לסיכום: לגוגל, ולענקיות טכנולוגיה אחרות שהמודל העסקי שלהן מסתמך על איסוף מידע אישי, לא אכפת מהפרטיות שלכם, ואין אף אחד שיכול לעצור אותן.

 ההיסטוריה החלופית של ביל גייטס

למייסד מיקרוסופט והפילנטרופ ביל גייטס יש פנטזיה נחמדה. הוא סבור, שהסיבה שמערכת ההפעלה הנפוצה בעולם היא אנדרואיד של גוגל ולא חלופה מתוצרת מיקרוסופט, היא רגולציית הגבלים עסקיים. "היינו כל כך קרובים", הוא אמר בוועידה של הניו יורק טיימס בשבוע שעבר. "בלי תביעת ההגבלים העסקיים (גייטס מתייחס כנראה לתביעה משנות ה-90 שעסקה בניצול המונופל של מיקרוסופט בתחום מערכות ההפעלה כדי לקדם את אינטרנט אקספלורר, ונסגרה בעסקת טיעון ובקנס ענק לחברה ב-2001, ע"כ) היינו ממוקדים יותר ביצירת מערכת הפעלה לטלפון. הייתי מוסח מדי. פישלתי בגלל הסחת הדעת הזו. אין ספק שהתביעה הזו היתה רעה למיקרוסופט. פשוט איחרנו בשלושה חודשים להשיק מערכת שמוטורולה היתה משתמשת בה".

אף אחד לא רוצה לעלוב בגייטס, אחד הנדבנים הגדולים בהיסטוריה ואדם שאובייקטיבית עשה לאנושות הרבה יותר טוב מרע, אבל הפעם הוא לא משאיר לנו שום ברירה: ביל, אתה מדבר שטויות גמורות. לא ברור אילו הסחות דעת בדיוק יצרה תביעה שהסתיימה ב-2001 שמנעו ממיקרוסופט להתמודד עם איום חדש שיצא לדרך בערך שש שנים מאוחר יותר עם השקת האייפון. 

ואפילו אם מקבלים את הטיעון של גייטס שהיו כאן הסחות דעת, ואפילו אם אלו נמשכו שנים אחרי סיום התביעה, אין כאן שום צידוק לכשל של החברה בתחום. גוגל החלה לפעול ברצינות בעולם המובייל ב-2005 עם רכישת אנדרואיד – 4 שנים אחרי התביעה. מספיק זמן על מנת להתאושש ממנה ולהתגייס לתחום במלוא העצמה.

זו לא התביעה שפגעה במיקרוסופט, אלה הכשלים וקוצר הרואי של הנהלת החברה והעומד בראשה. לא, לא ביל גייטס שבכלל עזב את כס המנכ"ל ב-2000 (והפחית משמעותית את עבודתו בחברה ב-2006) אלא מי שהחליף אותו שם: סטיב באלמר. באלמר פשוט פספס לחלוטין, כשל מלראות, את המהפכה שהתרחשה מול עיניו בעולם המובייל. “אין שום סיכוי שלאייפון יהיה נתח שוק משמעותי. שום סיכוי", הוא אמר בראיון באפריל 2007. בראיון מאוחר יותר הוסיף: "500 דולר? זה הטלפון הכי יקר בעולם. והוא אפילו לא פונה ללקוחות עסקיים, כי אין לו מקלדת. אנחנו מוכרים מיליונים על גבי מיליונים של טלפונים בשנה, אפל מוכרת אפס טלפונים בשנה".

זו לא הסחת דעת בגלל תביעה שהסתיימה לפני יותר מחצי עשור, זה חוסר הבנה של מה שמתרחש ממש מתחת לאף שלו, בתחום שהוא אמור להיות המומחה בו, תחום שהוא כבר פעיל בו. כן, למיקרוסופט היתה מערכת הפעלה למכשירי מובייל, והיא היתה אפילו די פופולרית. וכמו שאפשר לצפות ממערכת הפעלה של מיקרוסופט באמצע העשור הקודם, היא היתה גרועה, מיושנת, מלאת באגים ומתסכלת. בפיגור של עידנים אחרי מה שהציגה אפל באייפון הראשון ומה שחשפה גוגל בגרסה הראשונה של אנדרואיד.

זה לא שדעתה היתה מוסחת. אסטרטגיית המוצר שלה היתה שגויה והמוצר עצמו היה גרוע. לתביעת ההגבלים העסקיים אין שום קשר לכך. שלא לדבר על כל הפאשלות שהגיעו מאוחר יותר כמו רכישת חטיבת המובייל של נוקיה ב-7.6 מיליארד יורו ב-2013, רק כדי למכור חלק מהנכסים ואת המותג תמורת 350 מיליון דולר ב-2016, ולצאת מתחום פיתוח הסמארטפונים שנה מאוחר יותר. זו לא הסחת דעת, זה כישלון ניהולי אסטרטגי שמונח בעיקר על כתפיו של באלמר.

אבל נניח לרגע שגייטס צודק, שהתביעה באמת מנעה ממיקרוסופט מלפרוץ קדימה בשוק הסמארטפונים. במקרה כזה, הדבר היחיד שאפשר להגיד הוא: מצוין! לו היתה הטענה הנכונה, הרי שהרגולטור מנע ממונפול כוחני שסיפק מוצרים כושלים מלתפוס עמדת בכורה בשוק חדש ולהמשיך לספק גם בו חוויית משתמש גרועה ומתסכלת (דמיינו מערכת הפעלה שלא מתעדכנת כלל במשך שנים, כמו שהיה בימי השליטה של אינטרנט אקספלורר), ותחת זו אפשר למתחרה צעירה ורעננה להיכנס לשוק ולחדש בו. זה רוגלטור שעושה את העבודה שלו כמו שצריך.

חבל רק שזו פנטסיה בראש של ביל גייטס, כי אחרת היינו יכולים לדבר על פעילות רגולטורית משמעותית נגד גוגל, פייסבוק, אמזון וחברות אחרות שתשבור אחיזות חנק שונות שיש להן על תחומים כמו פרסום דיגיטלי, או פעילויות מטרידות כמו איסוף חשאי של מידע רפואי רגיש על עשרות מיליוני אנשים.