לאחד מכל שלושה ישראלים אין ממ"ד: "מיגון הבתים אינו סובל דיחוי"

על רקע סבב הלחימה של הימים האחרונים בגזרת הדרום, הציגה התאחדות הקבלנים בוני הארץ סקירה המעלה תמונה מטרידה למדי: כ-2.5 מיליון תושבים בערי הדרום, השפלה וגוש דן מתגוררים בדירות ללא ממ"ד.

מבדיקה שערכו כלכלני ההתאחדות, העיר הנמצאת במצב העגום ביותר היא בת ים, המאופיינת בבניינים ותיקים רבים בני עשרות שנים. לפי הנתונים, לא פחות מ-47 אלף דירות (כ-89% מהדירות בתחומה), נבנו ללא ממ"ד. בתל אביב יש כיום כ-150 אלף דירות (המהוות כ-73% מהדירות בעיר) ללא ממ"ד, ואילו בגבעתיים כמות הדירות ללא ממ"ד היא כ-18 אלף (כ-76% מהדירות בעיר). ברשימה נכללות גם חולון ורמת גן, בהן למעלה מ-70% מהדירות נבנו ללא ממ"ד. 

גם בכל הקשור לערים בדרום הארץ ובשפלה, הנתונים רחוקים מלהיות מעודדים. בדימונה כ-8,500 דירות (המהוות כ-68% מהדירות בעיר), אינן כוללות ממ"ד ובבאר שבע מדובר על כ-45 אלף דירות (כ-58% מהדירות בעיר). בראשון לציון מספר הדירות ללא ממ"ד עומד על כ-43 אלף (55% מסך הדירות בעיר), באשדוד על כ-36 אלף (54% מסך הדירות בעיר), וברחובות על כ-23 אלף (51% מסך הדירות בעיר).

סקירת ההתאחדות בחנה את מספר הדירות בכל עיר ואת מספר הדירות שנבנו בתחומן עם ממ"ד מאז 1993, וביצעה הערכה לגבי מספר הדירות ללא ממ"ד בכל אחת מהן. יש להדגיש כי הנתונים אינם מתייחסים לדירות קיימות שנוסף להן ממ"ד לאחר בנייתן או לדירות שיש בהן מקלט.

הנתונים האחרונים מצטרפים לסקירה נוספת של ההתאחדות מספטמבר האחרון, שלפיהם כ-800 אלף תושבים באזור הצפון מתגוררים בדירות ללא ממ"ד ועומדים בפני סכנה ממשית במקרה של התלקחות בגזרה הצפונית. נתוני התאחדות הקבלנים מעלים שוב על סדר היום גם את סוגיית נחיצותה של תמ"א 38 – תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. כזכור, רק בראשית החודש החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי התוכנית, שאושרה בממשלה עוד ב-2005, תזכה למנדט אחרון וסופי בהחלט של שלוש שנים נוספות, ותפקע ב-2022.

נתונים: התאחדות הקבלנים בוני הארץ

לדברי ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "הממ"ד הוכיח עצמו כמציל חיים. המצב ממחיש מדוע טועים ראשי הערים המתנגדים לתוכנית תמ"א 38, שבמסגרתה גם מחזקים מבנים וגם מוסיפים ממ"ד לכל דירה. מי שמתנגד לתוכנית תמ"א 38 מסכן את תושבי עירו. אני מקווה שהיום נוכחו מקבלי ההחלטות בהכרח למגן את תושבי המדינה, ושהוויכוח בסוגיה זו הסתיים".

קשר משולש

"הנתונים המצביעים על מאות אלפי דירות הנמצאות ללא מיגון הם חמורים ומטרידים", אומר אמיר פטיר, שותף מנהל בחברת אלה בן נון ניהול בנייה, המספקת שירותי ניהול ופיקוח הנדסי לפרויקטים ברחבי הארץ. "אם מקבלי ההחלטות עוד היו באשליה שמבנים ללא ממ"ד זה עניין פריפריאלי, כעת הם מבינים שמדובר גם בלב מוקדי הביקוש ובאזורים הכלכליים ביותר. מיגון בתי התושבים בכל חלקי המדינה אינו סובל דיחוי. זה ממש בבחינת כתובת על הקיר".

עד כמה לדעתך הצליחה תמ"א 38 לממש את ייעודה?

"בפרספקטיבה של כ-15 שנה ניתן לומר שתמ"א 38 לא עמדה במטרה המרכזית שהוצבה לה, כלומר מיגון מבנים ברמה הארצית. התוכנית לא יושמה בפריפריה, והממשלות השונות לא מצאו את הנוסחה שתביא יזמים לבצע פרויקטים של תמ"א 38 גם באזורים ללא כדאיות כלכלית. אף על פי שבזכותה מוגנו עם השנים כ-14 אלף דירות ונבנו כ-20 אלף דירות חדשות, מדובר בסך הכל בטיפה בים. ועדיין, אף שהתוכנית לא חפה מבעיות, במקום לבטל אותה כליל בתחילת העשור הבא, ראוי לבצע בה תיקונים, לעדכן וללטש אותה - במיוחד בהתחשב בכך שטרם גובשה אלטרנטיבה המספקת מיגון ראוי ובפרישה נרחבת".

אמיר פטיר. "חובה לשנות גישה ולגבש תוכנית אסטרטגית בראייה לאומית" | צילום: עננים, באדיבות אלה בן נון ניהול בנייה

פטיר מוסיף כי עוד לפני שמדברים על שינויים וחלופות, יש להבין מה לא עובד בתמ"א 38 במתכונת הקיימת: "כמי שמלווה פרויקטים במסגרת הזו, אני יכול לומר שבגיבוש התוכנית לא נלקחו בחשבון משתנים רבים. במקום פיקוח, בקרה ומעורבות אינטנסיבית, המדינה בעיקר השקיפה מהצד. מיזמים מורכבים כמו תמ"א 38 מחייבים תנאי סף ברורים, אנשי מקצוע עם ותק וניסיון, וכמובן ביורוקרטיה יעילה ועניינית. לא ייתכן שכל מי שרוצה יחליט פתאום שהוא הופך ליזם. כשזה מצב העניינים, לתחום נכנסים אנשים שלא מבינים מימינם ומשמאלם, מה שמוביל לכך שפרויקטים רבים נקלעים לקשיים כלכליים, נתקעים ומתאדים.

הדיירים מצידם נשארים בעיקר עם הבטחות לא ממומשות והרבה מאוד תסכול. בצד ההנדסי, ובעיקר אמורים הדברים לגבי מיזמים בתמ"א 38/1 (חיזוק ועיבוי), כניסת גורמים לא מקצועיים דיים גורמת לכך שהעבודה לא נעשית תמיד ברף המקצועי הנדרש - ובמקום מבנה משודרג וממוגן, מתקבל מבנה מסוכן. כצעד ראשון לשיפור, הייתי רוצה לראות מיזמים במסגרת הזו של תמ"א 38/1 מבוטלים לחלוטין, אף אחד לא רוצה למצוא את עצמו מתגורר באתר בנייה".

"במבט קדימה", מסכם פטיר, "חובה לשנות גישה ולגבש תוכנית אסטרטגית בראייה לאומית, שבראש ובראשונה תשים דגש על שיפור האינטראקציה בין המשולש מדינה-רשות מקומית-יזם, כולל קביעת רף בטיחות מחמיר לכל פרויקט, הצבת לוחות זמנים וגיבוש חבילת תמריצים שתוביל מיזמי התחדשות עירונית גם לאזורים פחות אטרקטיביים. כל שחקן חייב להבין את גבולות הגזרה שתחת אחריותו ולהיות מסונכרן לכל אורך התהליך עם הצלעות הנוספות. דיאלוג רציף ושוטף, לצד סביבת עבודה תומכת ומקצועית, הם צעד ראשון בדרך לשינוי המצב".

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>