אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנוע הצמיחה של המשק הוא האויב הכי גדול שלו

ניתוח כלכליסט

מנוע הצמיחה של המשק הוא האויב הכי גדול שלו

הפרדוקס הגדול: מחולל הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי ב־2019 הוא רכישת כלי רכב חדשים. אך הוא גם החסם העיקרי של אותה צמיחה, בגלל פקקי התנועה הגואים ואובדן שעות העבודה

18.11.2019, 08:22 | אדריאן פילוט

אחרי פרסום הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) אתמול, ניתן היה לחשוב שהמשק הישראלי עלה על דרך המלך: צמיחת התמ"ג עמדה ברבעון השלישי של 2019 על 4.1% אחרי צמיחה של 0.8% בלבד ברבעון הקודם. התמ"ג לנפש התאושש אף הוא ועלה ברבעון השלישי ל־2.1% לאחר ירידה של 0.9% ברבעון השני, כאשר התוצר העסקי זינק בכ־5% אחרי שירד בכמעט 1% ברבעון השני של 2019. התאוששות ממש מרשימה.

1. אך כשצוללים אל תוך הנתונים מבינים כי סיפור הצמיחה של המשק הישראלי מבוסס כולו על פרמטר אחד: רכישת כלי רכב. הצמיחה של ישראל מבוססת, נעה, מטפסת וצוללת לפי הקצב שנקבע על ידי רכישת המכוניות. רכישת רכב הוא סעיף שמשפיע באופן דרמטי לא רק על הצריכה הפרטית אלא גם על ההשקעות במשק, שכן רכישות של רכבים על ידי חברות ליסינג נחשבות כהשקעה. לפיכך, לרכישת כלי רכב יש השפעה מכרעת על חישוב הצמיחה של המשק כולו לרבות הצמיחה של התמ"ג העסקי.

קראו עוד בכלכליסט

רכישת כלי הרכב לשימוש פרטי זינק מרמה של כ־6.1 מיליארד שקל ברבעון האחרון של 2018 ל־10.3 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2019. מדובר על זינוק חד של 68% המשקף עלייה בחישוב שנתי של של 694% בין הרבעונים שהקפיצה את הצמיחה במשק ל־4.5%. צמיחה גבוהה על פי כל פרמטר. הסיבה לכך ברורה: שינוי במיסוי הירוק שתוכנן לאפריל 2019 (רבעון שני של 2019), ייקר את המכוניות וגרם להקדמת הרכישות. ומה קרה ברבעון השני של 2019? כפי שהיה צפוי מכירות כלי הרכב צנחו בחדות לפחות מחצי - כ־4.6 מיליארד שקל והצמיחה צנחה בהתאם ל־0.8% בלבד, תוך ירידה של ממש בצמיחה לנפש. ברבעון השלישי יש "חזרה לשגרה": מכירת המכוניות עמדה על 5.9 מיליארד שקל, הרבה פחות מברבעון הראשון אבל הרבה יותר מברבעון השני.

מימין המפקחת על הבנקים חדוה בר ושר האוצר משה כחלון מימין המפקחת על הבנקים חדוה בר ושר האוצר משה כחלון מימין המפקחת על הבנקים חדוה בר ושר האוצר משה כחלון

התוצאה: ההוצאה לרכישת כלי רכב לשימוש פרטי זינק ברבעון השלישי ב־169.7% והצמיחה קפצה ב־4.1%. מכאן גם המסקנה ברורה: תחום הרכב הוא סיפור הצמיחה במשק הישראלי. המתאם הוא כמעט מושלם.

2. והנה הפרדוקס הגדול: דווקא מחולל הצמיחה העיקרי של המשק ב־2019 הוא אחד האויבים העיקריים של אותה צמיחה, והסיוט הגדול ביותר של כל הישראלים - פקקי תנועה שמחסלים מיליוני שעות של עבודה וגם של פנאי. לפי כל המחקרים של בנק ישראל, משרד האוצר וה־OECD - הגודש בכבישים הוא אחד הגורמים שפוגעים הכי הרבה בפריון ובצמיחת המשק. יותר מזה: מסתבר שרוב המכוניות נרכשו על ידי ישראלים שאין להם כסף. איך רוכשים את המוצר היקר הזה בלי כסף? עם כסף של אחרים. הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שמחפשות תשואה למשקיעים ניצלו את הריביות האפסיות כדי לדחוף אשראי. לפי נתוני בנק ישראל, ממחצית 2016 ועד סוף 2017 האשראי לרכב זינק ב־25% לרמה של כמעט 14 מיליארד שקל מ־11.1 מיליארד שקל.

כבר ב־2018 הבינה המפקחת על הבנקים חדוה בר כי תופעת האשראי יוצאת מכלל שליטה והחלה בפעולות על מנת למתן אותה בהדרגתיות. הרגולציה נשאה פירות והאשראי לכלי רכב צנח מאז לרמה של 12 מיליארד שקל (רבעון שני ב־2019).

אך ישנם שחקנים חוץ בנקאיים שאינם נמצאים תחת עינה של המפקחת על הבנקים שהגדילו משמעותית את היקף האשראי לרכב. למשל מימון ישיר שממשיכה לצמוח והעניקה ב־2018 הלוואות לרכב של 3.5 מיליארד שקל.

3. מה עלה בגורלם של שאר המנועים של המשק הישראלי? כאן התמונה לא מעודדת. הצריכה הפרטית כולה, שהיא מנוע הצמיחה העיקרי ומסבירה כ־60% מהצמיחה במשק, עלתה ב־2.8% בלבד, שיעור שמשקף עלייה של 0.8% בלבד בצריכה הפרטית לנפש - המכונה "רמת החיים". איך יכול להיות שרכישת מכוניות מזנקת בשיעור תלת ספרתי אך הצריכה הפרטית כולה לא מרימה ראש בהיקפים כאלו? התשובה פשוטה: רכישת שאר מוצרי בני קיימא - ציוד משק הבית (כגון מקררים, מכונות כביסה, מזגנים) ירדה בשיעור של 15.1%, ההוצאות לריהוט ותכשיטים ירדו ב־ 3.6%. הצריכה הפרטית השוטפת לנפש (ההוצאות למזון, שירותים, דיור, דלק ונסיעות לחו"ל) קפאה ברבעון השלישי - ועלתה רק ב־0.8%. ההוצאה לצריכת מוצרי בני קיימא למחצה לנפש, בעיקר הלבשה והנעלה, ירדה בכ־10%. כלומר, ללא המכוניות, גם הצריכה הפרטית לנפש היתה יורדת, ומדובר בסימן מטריד מאוד.

4. ההתמתנות של הצריכה הפרטית מהווה רק את תחילתן של החדשות הרעות למשק. ההשקעות בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) ירדה ברבעון השלישי בכ־6%, בהמשך לירידה של 5% ברבעון הקודם. כלומר, לא רק שההשקעות ממשיכות לרדת אלא שהן יורדות בקצב עולה. מדובר באחד הפרמטרים החשובים למשק בעיקר לצמיחה ארוכת הטווח שלו. שהרי השקעות היום, פירושן צמיחה חזקה מחר. אלא שהמגזר העסקי הישראלי לא קונה ציוד ולא מכונות והוא גם לא בונה ולא משפץ. ואם לא די בכך, הדו”ח של הלמ"ס טומן בתוכו עוד סימן רע למשק: יצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וללא חברות הזנק ירד בכ־4% ברבעון השלישי של שנת 2019, דבר שלא התרחש מזה 4 רבעונים. גרוע מכך, ירידה זו משקפת צלילה של 7.4% ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים).

5. חוץ מהמכוניות, שגם הן בדרך לעצירה, יש פרמטר נוסף שתורם לצמיחה במשק אך עלול לגבות מחיר כבד בקרוב: הצריכה הציבורית שגדלה ביותר מ־4%. הצמיחה בתקציב המדינה ובהוצאה של ממשלת ישראל שמזנקת במהירות זה שנתיים תחת שר האוצר משה כחלון.

אלא שגם כאן הסוף ידוע מראש והוא קרב ובא: גירעון ממשלתי עתק של 3.8% תמ"ג, חריגה של 14 מיליארד שקל מהתקרה המותרת בחוק (2.9% תמ"ג) שתחייב תיקון בצורה של קיצוצים והעלאות מסים. לכן, גם המנוע הזה יכבה עם כניסת הממשלה החדשה שתצטרך לבצע התאמות. אלה עלולות לטפס במהלך 2020 לרמה של 30 מיליארד שקל.

6. כך מגיעים כולם למסקנה אליה הגיעו כלכלני בנק ישראל, האוצר, קרן המטבע וגם ב־OECD: הצמיחה בישראל תתמתן מאוד לרמה של של כ־3% בלבד ב־2019. והעדכונים לגבי 2020 יהיו כלפי מטה כמובן, ויגיעו גם יגיעו.

 

גם בשל כך חשובה הקמת ממשלה חדשה שתתחיל לטפל מיידית בבעיות המבניות של המשק הישראלי ותאתחל את מנועי הצמיחה שכנראה נכנסו לתרדמת. מנועים אלה ירדו מהכותרות לטובת הפלונטר הפוליטי ועתידו המשפטי של ראש ממשלה שנסוג מזמן מטיפול בכלכלת ישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות