אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השופט ברנר מציב גבולות לדרישות שכר הטרחה המופרז

השופט ברנר מציב גבולות לדרישות שכר הטרחה המופרז

החלטת השופט חגי ברנר לקצץ 90% מהשכר שדרשו מפרקי אקסיום מחזירה היגיון לענף. הגיע הזמן שתיעצר גם חגיגת ה"מקורביזם" והחברויות, שעוזרת למינויים ומזניקה את בקשות שכר הטרחה

18.11.2019, 09:30 | ענת רואה
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב חגי ברנר דחה אתמול את דרישת שכר הטרחה של מפרקי חברת אקסיום גלובל אינווסטמנט, שטענו כי מגיע להם שכר טרחה של 13.9 מיליון שקל, ופסק להם 1.3 מיליון שקל בלבד. ההחלטה זכתה לתגובות מופתעות מקהל המפרקים, שהתקשו לזכור מתי בפעם האחרונה שופט מחוזי הפחית 90% מדרישת שכר מוגזמת שהוגשה לו.

קראו עוד בכלכליסט

בהתייחסו לשכר הטרחה שפסק למפרקי אקסיום עוה"ד יניב אינסל ורמי יולוס כתב השופט ברנר כי אפילו אם היתה תחולה לתקנות השכר "עדיין נדרש בית המשפט לבחון האם פסיקת שכר על פי מסלול זה מביאה לתוצאה הוגנת וצודקת בנסיבות המקרה הקונקרטי". לגישתו, "אם התוצאה שהתקבלה היא בלתי סבירה בעליל או מביאה לתוצאה בלתי צודקת, בית המשפט יפסוק את השכר לפי חלופה אחרת או יעשה שימוש בסמכותו לפי תקנה 13 ויפחית את השכר המבוקש".

מפרקי אקסיום עוה"ד יניב אינסל ורמי יולוס מפרקי אקסיום עוה"ד יניב אינסל ורמי יולוס מפרקי אקסיום עוה"ד יניב אינסל ורמי יולוס

מינויים של אינסל ויולוס לתיק אקסיום עורר אי נוחות על רקע הקשרים ביניהם לבין השופט איתן אורנשטיין, שהיה אמון על הטיפול במינויים. השניים הגישו את בקשת המינוי לאורנשטיין 24 שעות לפני תחילת כנס שארגנו ב־2016 באילת, ושבו שיבצו את אורנשטיין בשלושה מושבים שונים. אורנשטיין העניק להם את המינוי ובהמשך העביר את התיק להמשך טיפול אצל השופט ברנר.

החלטתו של ברנר הפתיעה רבים בתחום חדלות הפירעון, שהעריכו כי יפסוק שכר טרחה של 6–5 מיליון שקל בהתאם למקובל בתחום: מכוונים לדרישת שכר אסטרונומית וחסרת בסיס במטרה לקבל שליש עד חצי מכך, שהם בעצמם פי שלושה מהמגיע.

ברוב המקרים התרגיל הלא מתוחכם מצליח, לא מעט הודות לנציגי כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"ר) סיגל יעקבי, המכהנת כיום גם כמ"מ מנכ"לית משרד המשפטים. נציגים אלו נוטים לריב על 1,000 שקל עם בעלי תפקיד בתיקים קטנים, אך מגלים שוב ושוב רוחב לב כשמדובר בבעלי התפקיד "הבכירים". השופטים מצדם נוטים ליישר קו עם אנשי הכנ"רית והפכו כך את שכר הטרחה המופרז לנורמה.

איפה ואיפה לא ברורים ביחס לדרישות שכר טרחה

הפעם האחרונה שבה שופט מחוזי היכה כך בשכר טרחה לבעלי תפקיד היתה בינואר 2018, כשהשופט אילן שילה קיצץ ב־85% את דרישת השכר של נאמני מגה, ופסק להם 25 מיליון שקל לאחר שביקשו 153 מיליון שקל. אך המסר העיקרי ממקרה מגה היה ש־153 מיליון שקל אינו סכום סביר ושיש להפחיתו.

מימין השופט חגי ברנר והכנ"רית סיגל יעקבי מימין השופט חגי ברנר והכנ"רית סיגל יעקבי מימין השופט חגי ברנר והכנ"רית סיגל יעקבי

לטענת מפרקים מוכרים בענף, אין זה מפתיע שההחלטה לפסוק למפרקי אקסיום רק 10% משכר הטרחה שביקשו הגיעה מכיוון השופט ברנר, שנחשב לישר ופורמליסט הנצמד לחוק היבש, ואינו נוטה להתרועע עם מפרקים ואנשי הכנ"ר בכנסים ובמסיבות. למעשה, החלטתו של ברנר התעלמה כליל מעמדת הכנ"רית יעקבי, שהמליצה לשלם לאינסל ויולוס 6.23 מיליון שקל — כמעט פי 5 מהסכום שנפסק להם.

בעוד השופט ברנר ניתח על פני 21 עמודים מדוע מגיע לשניים 1.3 מיליון שקל, עמדת הכנ"רית לא הצריכה אפילו עמוד אחד. נציגה עו"ד יוסי מססה כתב בשורות בודדות כי תקנות השכר אינן חלות על תיק זה ולכן יש לבצע "היקש", והוסיף כי "ניתן לחשב" שכר טרחה בהיקף 11% מהכספים העומדים לחלוקה. העמדה לא הבהירה מדוע נבחר דווקא 11%, התייחסות שבלטה בהיעדרה במקרה מורכב שתקנות השכר לא חלות עליו.

העמדה הנדיבה של הכנ"רית בעניינם של אינסל ויולוס הוגשה ימים ספורים לאחר שאנשיה התנגדו לבקשה דומה מהמנהלים המיוחדים לנכסיה של ענבל אור. כשמנהלי נכסי ענבל אור דרשו שכר טרחה של 6 מיליון שקל, נציגי הכנ"רית נימקו בקלות לשופט מדוע מגיע להם רק 1% מהכספים שנכנסו לקופה.

הסבר אפשרי לפער הגישות עשוי לנבוע מהקשר השנוי במחלוקת בין אינסל, יולוס ושותפו של יולוס עו"ד שי מילוא, לבין עובדי הכנ"ר ושופטים בכירים בארגון ובהשתתפות בשורת כנסים של לשכת עורכי הדין. יולוס ואינסל כיהנו כראשי ועדת חדלות פירעון של לשכת עורכי הדין ב־2016 בעת שמונו לתיק אקסיום, ומילוא נשא אז בתפקיד הלא רשמי של "מרכז אקדמי" של הוועדה. בתפקידם זה הם היו מעורבים השניים בארגון כנס חדלות פירעון של הלשכה באילת ערב מינויים לתפקיד, הפכו את השופט אורנשטיין למעין אורח כבוד בכנס, ובסמיכות זמנים מטרידה ביקשו ממנו — וקיבלו — את המינוי לתיק.

משרד אינסל מילוא מצא מסלול עוקף אל הכנ"רית

חגיגת הכנסים והאירועים של לשכת עורכי הדין והשפעתם האפשרית והפסולה על תיקים עלתה לא פעם על דפי מדור זה. במסגרת הכנסים הפך השופט אורנשטיין לחביב לשכת עורכי הדין והיו"ר הקודם שלה אפי נוה, והאחרון אף סייע לו לקבל את המינוי כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. אך חגיגת הכנסים לא פסקה גם אחרי עזיבתו של נוה את ראשות הלשכה, וההבטחות של כל ממשיכי דרכו כי הדברים ינוהלו אחרת נותרו בינתיים על הנייר בלבד.

אמנם, תחת ניהולו של יו"ר הלשכה הנוכחי אבי חימי, מונו ארבעה יושבי ראש חדשים לוועדת חדלות פירעון במקומם של אינסל ויולוס. אך משרד עוה"ד אינסל מילוא מצא דרך לשמר את הקשר עם הרגולטורים הבכירים בתחום גם בלי הוועדה הארצית. מבדיקת "כלכליסט" עולה שעו"ד מילוא, שהיה אף מעורב אישית בתיק אקסיום, הפך לדמות המובילה בארגון כנסי חדלות פירעון במחוז תל אביב של הלשכה. בראשות המחוז עומד עו"ד עמית בכר, שמגיע מהתחום הפלילי ואין לו היכרות של ממש עם תחום חדלות הפירעון ובכיריו. אך בכר מעוניין שהכנסים שנערכים תחת מטריית המחוז יהיו גדולים ומפוארים וימשכו את מיטב העוסקים בתחום, ומילוא מספק סחורה זו היטב.

כך, ב־29 באוגוסט ערך מחוז תל אביב כנס חגיגי לרגל כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון. הכנס שארגן עו"ד מילוא הביא למחוז של בכר את כל צמרת עולם המשפט, בהם המשנה לנשיאת העליון חנן מלצר, נשיא המחוזי ת"א אורנשטיין, הכנ"רית יעקבי ומנכ"לית משרד המשפטים דאז אמי פלמור. בכר, שרק נכנס לתפקיד יו"ר המחוז שבועות קודם לכן, היה מאושר: "תודה גדולה לעו"ד שי מילוא על הריכוז האקדמי", נכתב בעמוד הפייסבוק של המחוז מיד לאחר הכנס.

שבועיים חלפו ובספטמבר האחרון הציג מחוז תל אביב סדרת ימי עיון בת 12 מפגשים שבועיים בנושא חדלות פרעון. על התכנון חתומים מילוא יחד עם המשנה לכנ"רית עו"ד אורי ולרשטיין. הדוברים במפגש הסיכום וחלוקת התעודות: הכנ"רית יעקבי והמשנה ולרשטיין. בינתיים, ללא קשר וב"יקום מקביל" כביכול ממשיכים אנשי הכנ"רית לטפל בתיקים שמילוא ושותפו מעורבים בהם ולהגיב לבקשותיהם לשכר טרחה.

אגף הכנ"ר אמנם כולל עובדים מקצועיים רבים, אך בקשות שכר טרחה בסכום של 14 מיליון שקל מצויה רק בסמכותם של הכנ"רית והמשנה שלה. האם לא מתבקש שאנשי הכנ"רית יפסלו עצמם מהבעת עמדות על מינוי ושכר טרחה בתיקים שבהם מעורב עו"ד מילוא? לדעתם לא. מהכנ"ר, לשכת עורכי הדין ועו"ד מילוא לא התקבלה תגובה עד למועס סגירת העיתון.

תגובת הכונס הרשמי: "תפקיד הכונס הרשמי במתן עמדה לבקשות לשכר טרחה של בעלי תפקיד קבוע בדין. זהו תפקיד מוסדי ולא פרסונלי. תפקיד הכונס הרשמי או בשמו החדש הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במתן עמדה לבקשות שכר טרחה בהמלצה למינויי בעלי תפקיד מעוגנים בדין. ארגון ימי עיון ותכניות הכשרה בתחומי פעילותו הם חלק מתפקידיו של הכונס הרשמי, בין אם הדבר נעשה מיוזמתו ובין אם בתיאום לשכת עורכי הדין.

"אין מדובר ביוזמות פרטיות ואין בכך ליצור ניגוד עניינים, כך שכל רמיזה על קשר בין תרומת הכונס הרשמי לתכני ההכשרות שעורכת לשכת עורכי הדין לחבריה, בעניין דרישות החוק החדש לבין עמדתו בתיק כזה או אחר משוללת כל יסוד.

עוד נציין כי הכונס הרשמי מפרסם הצעותיו למינוי בעלי תפקיד בכל תיק במהלך השנה ורבע האחרונות. בכל הנוגע לשכר טרחה הוציא הכונס נוהל מעודכן לפיו פועלים מיצגיו. בנוסף יש היררכיה בקבלת ההחלטות וכאשר מדובר בשכר בסכומים משמעותיים מעולם אין מדובר באישור של גורם יחיד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות