צילום: דנה קופל
הלמ"ס: בעשירון העליון מוציאים פי 20.5 על צהרונים לעומת העשירון התחתון
מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום הילד הבינלאומי, עולה כי בעשירון העליון מוציאים פי 7 על חוגים ושיעורי עזר ופי 4.5 על מעונות יום, לעומת העשירון התחתון. 66% מהילדים והנערים ששוהים בפנימיות הם חרדים או דתיים
בעשירון העליון הוציאו ב-2017 פי 20.5 על צהרונים, פי 7 על חוגים ושיעורי עזר ופי 4.5 על מעונות יום לעומת העשירון התחתון; ההוצאה החודשית בעשירון העליון על סעיף החינוך עומדת על כ-2,700 שקל - גבוהה פי שלוש מההוצאה בעשירון התחתון (כ-900 שקל בחודש בלבד). כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום הילד הבינלאומי.
קראו עוד בכלכליסט
הדברים ממחישים את העובדה שחלק גדול מהפערים בחינוך נובעים מהוצאות המשפחות, ולכן דרוש תקצוב מאזן של המדינה. כך, 7% מהילדים עד גיל 17 (כ-191 אלף ילדים) חיו ב-2018 במשקי בית ללא מועסקים - 5% באוכלוסייה היהודית ו-13% באוכלוסייה הערבית; כ-14% (כ-400 אלף) מכלל הילדים עד גיל 17 היו רשומים במשרד העבודה והרווחה - 19% מהילדים הערבים אבל רק 11% מהיהודים.
כ-66% מהילדים והנערים ששוהים בפנימיות הם חרדים או דתיים; 43% שוהים בישיבות חרדיות ו-23% בפנימיות של ישיבות תיכוניות ואולפנות דתיות לאומיות. משמעות הדבר היא שהעלויות האמיתיות לחינוך בשני המגזרים הללו גבוהות בהרבה מאלו שעליהן מדווח משרד החינוך, משום שהן כוללות במקרים רבים מימון גבוה לפנימיה ממשרדי החינוך או העבודה והרווחה.
עוד עולה מדו"ח הלמ"ס, כי ככל שיש יותר ילדים במשק הבית, כך אחוזי הבעלות על טלוויזיה ושיעור המנויים על כבלים או לוויין קטנים יותר: ב-52% ממשקי הבית עם ילדים יש מינוי לשירות טלוויזיה, אבל רק ל-40% ממשקי הבית עם שלושה ילדים ויותר. הדבר נובע כנראה מהחרם על שידורי הטלוויזיה במגזר החרדי, ומכך שבמגזר הערבי נוהגים להשתמש בצלחות לוויין ביתיות.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה