הסיסמה החדשה של גוגל? תהיה רע לעובדים

זהו אחד המיתוסים הידועים בעולם ההייטק, כזה שנכתב עליו לא מעט לאורך השנים. חברת טכנולוגיה מודרנית, מהסוג של גוגל, אפל, פייסבוק או מיקרוסופט, היא פשוט מקום מהחלומות לעבוד בו. משכורות גבוהות, סביבת עבודה שיוויונית ופתוחה, וכמובן תנאים מפנקים – החל ממטבחים מצוידים היטב בכל אזור עבודה, עבור בקפיטריה עשירה עם שלוש ארוחות שף מפנקות ביום, ועד שלל פינוקים רנדומליים כמו שירותי כביסה במקום העבודה, חדר כושר וספא, מעסה שזמין בכל עת להרגעת לחצים ועוד כיד הדמיון הטובה.

לאורך השנים, המיתוס הזה נוקב וחורר עד שהוא כבר דולף ככברה. סביבת העבודה שוויונית בעיקר אם אתה לבן או אסייתי, האווירה פתוחה ומקבלת כל עוד את לא אישה, וגם התנאים הטובים לא מיועדים לכולם, אלא רק למעמד העליון, זה של עובדי הקבע שאפילו לא מהווים את הרוב ביחס לעובדי הקבלן של החברה. ובשנה האחרונה, בעיקר באדיבות חברה אחת, מגיעים גם חיזוקים משמעותיים לגבי מה שפרשנים רבים טוענים זה כעשורים על עצם קיום התנאים המפנקים. לא מדובר רק באמצעי של החברה למשוך את העובדים הטובים ביותר, אלא בראש ובראשונה באמצעי שליטה – כזה שנועד ליצור חבורת עובדים צייתנית ורגועה, ועדיף גם כזו שמבלה כמה שיותר זמן במקום העבודה וכמה שפחות זמן בחייה האישיים.

זה הגזר, וזה גזר גדול מאוד. אבל מה קורה שהגזר לא מספיק? כשהעובדים מחליטים לגלות סימני מרמור והתנגדות, וכשמתברר שלא מדובר באירוע חולף אלא במגמה שהולכת ומתגברת? מגיע, איך לא, תורו של המקל. גוגל, החברה שמתמודדת עם כוח העבודה שהוא מהאקטיביסטיים והקולניים ביותר בהייטק, שולפת עתה מקל גדול מאוד. כזה שחברות מ"הסוג הישן" שולפות על מנת להתמודד עם מחאות והתאגדויות של עובדים. למעשה, מדובר באותו מקל בדיוק: לפי הניו יורק טיימס ענקית הטכנולוגיה שכרה חברת ייעוץ שמתמחה בפירוק איגודי עובדים ומחאות עבודה. וזה אפילו לא המקל הראשון שהיא מנופפת בו מול העובדים שלה.

עובדי גוגל תמיד נחשבו לאקטיביסטים, והחברה אף עודדה פעילות מסוג זה, בעיקר כאשר מדובר היה בסוגיות פוליטיות שהלמו את ערכיה. כשטראמפ הכריז לראשונה על איסור הכניסה לארה"ב של אזרחי מדינות מוסלמיות, יצאו עובדי גוגל למחאה קולנית שאותה הובילו בכיר החברה ובראשם המנכ"ל סונדר פיצ'אי והמייסד סרגיי ברין, מהגרים בעצמם. אבל בשנה וחצי האחרונה התמודדה גוגל עם שורה של מחאות עובדים, שחלקן אלצו אותה לבצע ויתורים עסקיים משמעותיים.

האירועים הבולטים כוללים החלטת גוגל לנטוש פרויקט משותף עם הפנטגון לפיתוח רחפני תקיפה, בעקבות מחאת עובדים על שיתוף הפעולה, החלטת גוגל לפרוש ממכרז הענן הגדול של הפנטגון בשווי 10 מיליארד דולר, פיזור מועצת אתיקה לבינה מלאכותית שבוע אחרי הקמתה, מחאה נגד שיתוף פעולה של גוגל עם משמר הגבול בארה"ב, ומחאה חריפה במשרדי החברה בכל העולם בעקבות חשיפת תרבות ההטרדות המיניות בגוגל, שאלצה אותה לבצע שינויים באופן שבו היא מטפלת בנושא.

אלו לא סתם עובדים קולניים שעושים קצת רעש וחוזרים לעבודה. זו תרבות אקטיבסטית שאילצה את החברה לשנות החלטות עסקיות בעלות פוטנציאלית של מיליארדי דולרים. ההטבות והפינוקים שנועדו בראש ובראשונה ליצור ציבור עובדים שבע ורגוע לא עשו את העבודה. ולגוגל כבר ממש נמאס. לכן, בשבועות האחרונים, היא החלה לנקוט במהלכים שנחשבים לנדירים וקיצוניים בחברה מסוג זה. לפני כחודש חשפה סוכנות בלומברג חשד של עובדי גוגל שלפיו החברה פיתחה כלי ריגול, בדמות תוסף לדפדפן כרום שמותקן כברירת מחדל על מחשבי כל העובדים, ושלא ניתן להסרה, שמאפשר להנהלה לדעת מתי עובדים מזמנים פגישה עם יותר מ-10 חדרים או יותר מ-100 משתתפים. עובדי החברה נהגו להשתמש במערכת הזימון של גוגל קלנדר על מנת לארגן אסיפות מחאה או פגישות תכנון למחאה, ולפי הדיווח בהנהלה קיוו לנטר בדרך זו התארגנויות שונות בחברה. מסמכים פנימיים הסבירו שהתוסף נועד ל"אכיפת מדיניות".

לפי הדיווח מאתמול של הניו יורק טיימס, במטרה ללמוד יותר על התוסף והמדיניות שהוא מבקש לאכוף החלו עובדי גוגל לבחון את הקלנדר של בכירה באגף כוח האדם של החברה שביקשה לפתח אותו (ושהיה פתוח לצפייה לכל עובדי גוגל). במהלך סריקת הפגישות של אותה בכירה, גילו העובדים שהיא חלק מקבוצה של מנהלי כוח אדם, יועצים משפטיים ואנשי תקשורת שזומנה לפגישה עם נציגים מחברה בשם IRI Consultants. אם לא שמעתם מעולם על IRI, זה רק כנראה מפני שמעולם לא הייתם חברים בהתאגדות עובדים בארה"ב שמעסיקים ניסו לפוצץ. חברת הייעוץ ידועה לשמצה בעבודתה עם הנהלות בתי חולים וגופי בריאות אחרים במאמציהן לשבור התארגנויות של עובדים. ספר הדרכה בן 30 עמודים שכתבה החברה למנהלים ושנחשף בעבר כולל מידע מאיר עיניים כמו איך להציג ארגוני עובדים באור שלילי.

IRI עצמה מתגאה באתרה בכך שלאורך 40 שנה היא מסייעת לגופים אלו לגדוע באיבן התאגדויות של עובדים ולמנוע הקמת איגודים מייצגים. במקרה אחד היא עשתה זאת "למרות קמפיין התארגנות בהשקעה של מיליוני דולרים", לדברי החברה עצמה. הכל כמובן, עטוף בניסוחים דו-משמעיים כמו "הכשרת מנהיגים לגבי חלקים מרכזיים בחוק" או "חינוך העובדים על חשיבות שמירת מערכת יחסים ישירה עם המעסיק". כך, למשל, מסכמת IRI את הצלחתה במקרה אחר: "אחרי כמעט 8 שנות עבודה אתנו, לרשת הבריאות לא נוספו קבוצות מיקוח, למרות שוק עבודה שבו קמפיינים ושביתות הם נפוצים". או, במלים אחרות, הצלחנו לחסל התארגנויות חדשות של עובדים חרף העובדה שהמצב בשוק מעודד התארגנויות שכאלו.

ההוראה לפתח את התוסף הבעייתי ניתנה כמה שעות אחרי הפגישה בין אנשי גוגל לאנשי חברת הייעוץ. בגוגל טענו בתגובה שכל קשר בין IRI לפיתוח הכלי הוא שגוי לחלוטין. מצד שני, מה כבר אפשר לצפות מגוגל שתגיד בתגובה? ובמקרה או שלא במקרה, שכירת IRI לוותה גם בשינויים נוספים. הפגישה ה-All Hands השבועית של גוגל, סמל מרכזי לתרבות הפתוחה של החברה ששימשה כבמה להעלאת חששות וטרוניות שונות של העובדים בפני ההנהלה, נשלחה לעולמה בשבוע שעבר. היא תוחלף בפגישה חודשית שתעסוק רק ב"מוצר ואסטרטגיה עסקית". השינוי התבצע אחרי פגישה שבמהלכה אתגרו עובדים את התוסף השנוי במחלוקת, וגם את ההחלטה לשכור בכיר לשעבר במשרד לביטחון המולדת שהגן על חרם של טראמפ נגד כניסת מוסלמים לארה"ב.

ורק השבוע, כ-20 מעובדי גוגל מחו על החלטת החברה להשעות ללא הגבלת זמן שתי עובדות. לטענת גוגל העובדות הפרו נהלי עבודה, אחת חיפשה ושיתפה מסמכים חשאיים שלא קשורים לעבודתה, השנייה ניטרה פגישות בלוח השני של עובדי כוח אדם ותקשורת. ואולם, המוחים סבורים שמדובר בפעולת נקם של הנהלת גוגל על האקטיביזם של העובדות נגד העבודה של גוגל עם משמר הגבול האמריקאי.

שינויים אחרים מקדימים את העבודה של גוגל עם IRI. באוגוסט, למשל, פרסמה החברה כללים חדשים שאוסרים על העובדים לנהל בפורומים הפנימיים "דיונים סוערים על פוליטיקה או ידיעה חדשותית שמשבשים את יום העבודה". עובדים רבים פרשו את האיסור כניסיון להשתיק דיונים שאינם נוחים לחברה. ולפני חודש, בציריך, גוגל אפילו ניסתה (ונכשלה) למנוע פגישה של עובדים שביקשו להתאגד. מהלכים אלו חושפים את האמת מאחורי החזית הנוצצת של תנאי העסקה בגוגל וחברות טכנולוגיה אחרות. אין כאן רצון אמיתי לדאוג לעובדים ולרווחתם, כל הפינוקים והאווירה הפתוחה לכאורה נועדו לשרת מטרה אחת מרכזית: למנוע חיכוכים בין העובדים וההנהלה, לדאוג שהעובדים יעשו את העבודה שלהם בשקט ובלי יותר מדי קשקושים, ולא יתלוננו על דברים מיותרים שמפריעים לעבודה.

זה עבד מצוין במשך יותר מ-20 שנה. כשהתנאים מפנקים והיחס נעים, יש הרבה פחות טינה ורצון לצאת נגד החברה ומהלכיה. הרבה יותר קשה לכעוס על או להתווכח עם מישהו שמנסה בכל כוחו לעשות לך נעים. אבל כשזה לא עובד, כשכל החטיפים במטבח, ימי הגיבוש, ארוחות השף, קונסולות המשחקים בחדרי המנוחה ושאר השירותים לא מספיקים כדי לעצור את התקוממות העובדים, המציאות המרה מתגלה: גוגל, וסביר להניח גם שכל חברה טכנולוגיה אחרת, לא שונה ממעסיקים אחרים. היא רוצה שקט תעשייתי, ואם הגזר לא עושה את זה יש לה תקציב למקל גדול מאוד. מאחורי כל האידאולוגיה והדיבורים על שיוויון ופתיחות עומדים בסופו של דבר מנכ"ל ודירקטוריון שרוצים כמה שפחות הפרעות בדרך לעשות עוד כסף. הטעות כאן היא שלנו, אם חשבנו אפילו לרגע שזה יכול להיות אחרת.

קצרצרים

1. עוד משהו על גוגל. החברה פרסמה גם היא מדיניות בנוגע לפרסומות פוליטיות. תקציר הפרקים הקודמים: פייסבוק לא עושה כלום, טוויטר אסרה אותן לחלוטין, סנאפצ'ט מכפיפה אותן לבידוק עובדות. גוגל בוחרת דרך נוספת – הגבלת יכולת המיקוד שלהן לפי גיל, מגדר ומיקוד בלבד. המהלך נועד למנוע פרסומות מלהיטות וסופר ממוקדות, שהן לרוב כלי להפצת דיסאינפורמציה. המדיניות תיושם תחילה לקראת הבחירות בבריטניה שתקיימו ב-12 דצמבר, ובכל העולם החל מ-6 בינואר 2020.

2. מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, נודע אתמול, ניצל את הביקור בוושינגטון די.סי במהלכו להעיד בפני הקונגרס על ליברה, כדי לסעוד עם דונלד טראמפ בבית הלבן. פיטר ת'יל, דירקטור בפייסבוק ותומך נלהב של טראמפ, השתתף גם הוא בסעודה. לא ברור על מה דיברו השלושה בפגישה. צוקרברג וטראמפ נפגשו גם בספטמבר, ופגישות מסוג זה אינן משהו יוצא דופן.

3.  אובר בוחנת אפשרות לצלם בווידאו נסיעות שמתבצעות בשירות שלה, ומבצעת פיילוט בנושא בחודשים האחרונים בטקסס. המטרה המוצהרת היא להגביר את הבטיחות בנסיעה ולסייע ביישוב סכסוכים בין הנוסע לנהג, אך יש חשש מוצדק מאוד מפגיעה בפרטיות. וכמו שאנחנו מכירים את אובר, היא גם תמצא דרך להוון את המידע הזה. לא נשמע כמו פתרון רצוי.