אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפטנט להגדלת שכר הטרחה: בוא חבר, נפרק להם את הקופה

הפטנט להגדלת שכר הטרחה: בוא חבר, נפרק להם את הקופה

מינוי משותף כנאמנים מחייב בחלוקת שכר הטרחה? עו"ד ליאור מזור ורו"ח ועו"ד אשי אנגלמן מצאו דרך להגדלת השכר: מזור מתמנה כנאמן ומבקש למנות את אנגלמן, שותף בגולדפרב זליגמן, שייתן שירות חשבונאי נפרד בשכר גבוה. זאת לכאורה בניגוד לכללי האתיקה האוסרים על רו"ח המועסק כשותף בפירמת עו"ד להציע שירות לא משפטי. גולדפרב זליגמן: אנגלמן מספק שירותים משפטיים

24.11.2019, 06:54 | ענת רואה

עו"ד ליאור מזור, שותף מייסד במשרד מזור בית הלחמי, ורו"ח ועו"ד אשי (אשר) אנגלמן, שותף וראש תחום חדלות פירעון במשרד עוה”ד גולדפרב זליגמן, מצאו דרך להגדלת שכר הטרחה המופק מתיקים בטיפולם. השניים עובדים זה כמה שנים בשיתוף פעולה בתיקי חדלות פירעון, והתמנו יחד בכמה תיקים כבעלי תפקיד. כתוצאה מכך הם גם נדרשו לחלוק ביניהם את שכר הטרחה. אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה כי בחצי השנה האחרונה ולפחות בשלושה תיקים שונים נקטו השניים צורת מינוי שונה שמגדילה משמעותית את שכרם: עו"ד מזור מתמנה כבעל תפקיד בתיק ואז מגיש בתוך יום או יומיים בקשה להעסיק על חשבון קופת אותה חברה את רו"ח אנגלמן, בדרך כלל תמורת שכר גבוה של 50 אלף שקל בחודש.

קראו עוד בכלכליסט

באופן הזה מזור ואנגלמן נהנים מכפל שכר טרחה: במקום שייאלצו לחלוק בשכר הטרחה שנפסק לבעל התפקיד, מזור מקבל את השכר הזה במלואו ואנגלמן מקבל כ־50 אלף שקל בחודש, בכל תיק שבו שירותיו נשכרו. מי שכמובן נפגעים מהמצב הזה הם הנושים של אותן חברות שקופתן המדולדלת ממילא נדרשת לשאת גם בתשלומים כפולים עבור שכר טרחה.

אבל יש גם בעיה מטרידה נוספת: מבדיקת "כלכליסט" עולה שדרך ההעסקה הזו מנוגדת לכללי האתיקה שחלים על עורכי דין ואינם מאפשרים למשרד עורכי דין - במקרה הזה גולדפרב זליגמן, אחת הפירמות הגדולות בישראל - למכור שירות שאיננו שירות משפטי. בתיקים שבהם מזור שוכר את שירותיו של אנגלמן, הוא מקבל שירותים שאינם משפטיים אלא חשבונאיים, מתוקף היותו של אנגלמן רו”ח.

הנושים משלמים

כש"כלכליסט" תהה איך ייתכן שמשרד גדול כמו גולדפרב זליגמן מתעלם מכללי האתיקה החלים על עוה”ד, נענינו בתשובה שלפיה אנגלמן כלל אינו מספק שירותים חשבונאיים למזור אלא עבודה משפטית. אלא שהתשובה הזו לא תואמת את המצג שמוצג בפני בתי המשפט שהתבקשו לאשר את העסקתו של "רו"ח אנגלמן". יתרה מזאת, אפשר בהחלט להניח כי אילו השופטים היו יודעים שהם מתבקשים למעשה לאשר לעו"ד מזור לשכור שירותיו של עו”ד אחר, הם לא היו מאשרים לעשות זאת על חשבונם של הנושים.

עו"ד מזור הוא שותף במשרד החיפאי מזור בית הלחמי, עוסק בתחום חדלות הפירעון ומשמש בעל התפקיד שמתמנה חדשות לבקרים לתיקים בבית המשפט המחוזי בחיפה, ובפרט בפני השופטת בטינה טאובר. בחיפה נהוג כי עו”ד מקומי מתמנה בתיקים מתוך הנחה שלפרקליטים מתל אביב יש מספיק עבודה גם כך.

רו"ח ועו"ד אנגלמן היה מתמחה במשרד שלמה נס, קיבל רישיון עריכת דין ב־2013 ולאחר מכן עבר לפירמת רואי החשבון PwC ועמד שם בראש מחלקת חדלות הפירעון, עד שבמאי 2019, לפני חצי שנה, עבר מ־PwC לגולדפרב זליגמן, ועומד שם בראש תחום חדלות פירעון.

ב"כלכליסט" פורסם ביולי 2018 על הסיוע שקיבלה הקריירה של אנגלמן מנציגי כונסת הנכסים הרשמית עו"ד סיגל יעקבי שהמליצו עליו ודחפו אותו כבעל תפקיד בשורת תיקים, אף שלא היה לו ניסיון קודם בתחום.

אנגלמן ומזור עובדים יחד על תיקי חדלות פירעון כבר כמה שנים, ובבדיקת "כלכליסט" נמצאו לפחות ארבעה תיקים שבהם שימשו נאמנים במשותף. למשל, בספטמבר 2017 מונו השניים כנאמנים לבית האבות רמת טבעון; במאי 2018 הם מונו יחד כנאמני חברת סגל קרמיק, ובנובמבר 2018 מונו באלבר הנדסה. במינוי משותף בסופו של דבר חולקים השניים גם בעבודה וגם בשכר הטרחה.

במאי 2019 עבר אנגלמן מ־PwC לגולדפרב זליגמן, ובאותה תקופה גם השתנתה שיטת ההעסקה ובמקום שיתמנו יחדיו, בכמה תיקים מונה מזור לבדו ובתוך זמן קצר ביקש מבית המשפט לאשר לו לשכור את שירותיו של רו"ח אנגלמן מתוקף היותו רו"ח שיודע להפעיל חברות. כך, במאי 2019 מונה מזור בתיק צ.א.ג ואז הכניס את אנגלמן תמורת 50 אלף שקל בחודש ומע"מ, באוגוסט בתיק חנות בשר ובחודש שעבר ביצעו מזור ואנגלמן מהלך דומה בתיק עיבוד שבבי: גם שם התבקש לאשר לאנגלמן שכר טרחה של 50 אלף שקל בחודש. בתיק נוסף מונתה כבעלת תפקיד השותפה של מזור, ענבל בית הלחמי, וגם היא ביקשה לשכור את שירותיו של רו"ח אנגלמן.

מעבר למשמעות הכספית וההכבדה על קופת הנושים, סעיף 4 לחוק לשכת עוה”ד קובע הוראה בדבר ייחוד המקצוע וממנו עולה שמשרד עורכי דין יכול להציע רק שירותים משפטיים.

סביר להניח שבמשרד גולדפרב יודעים שהם לא יכולים להפוך את מחלקת חדלות הפירעון שלהם לקבלן עבודה של נאמנים בתיקי חדלות פירעון. אנגלמן בתפקידו כרו"ח ועו"ד יכול כמובן לטפל בתיקים שהמשרד מעורב בהם, או להתמנות בעצמו כבעל תפקיד, אך למכור את שירותיו בתיקים, תחת התואר רו"ח והמטרייה של פירמת עורכי דין גדולה – הוא לא יכול.

"הצעת ההתקשרות המדוברת נעשתה על גבי נייר מכתבים של משרד עוה”ד גודלפרב זליגמן ועל פי ניסיונו ומומחיותו של עו"ד אנגלמן", כתב משרד גולפרב זליגמן בתגובה לפניית "כלכליסט", "ולכן לא תיתכן כל טעות או אי־הבנה בעניין זה אצל בעל התפקיד, בא כוח הכנ"ר או בית המשפט".

חתום רק כרו"ח

התשובה של גולדפרב זליגמן מדגישה את היותו של אנגלמן עו”ד, אולם היא מתעלמת מהעובדות הברורות שהעסקתו של אנגלמן בתיקים התבקשה תמיד על בסיס היותו רו”ח.

התשובה של גולדפרב זליגמן לא מתיישבת גם עם העובדה הפשוטה שעל הצעת שכר הטרחה של אנגלמן, כפי שהגיש אותה מזור לבית המשפט, הוא חתום בתוארו כרו"ח בלבד, ואין בה כל אזכור להיותו גם עו"ד.

כך, לדוגמה, הבקשה האחרונה שהגיש מזור בתיק תעשיות עיבוד שבבי. זמן קצר לאחר שמונה פנה מזור לשופטת טאובר וכתב כי לאחר לימוד ראשוני של עסקי החברה התברר לו שמדובר ב"מהלך הפעלה מורכב שעתיד להצריך פיקוח צמוד ויומיומי" וכי לצורך כך "נדרש גורם חיצוני ומנוסה" שיסייע למזור בהפעלת החברה. לדברי מזור, מדובר ב"צורך חיוני ודחוף" להתקשר "עם רו"ח אנגלמן" (עובדת היותו עו"ד כלל לא הוזכרה בבקשה) והובא פירוט של הפעולות הפיננסיות שאנגלמן יתבקש לסייע בהן, למשל ניתוח פעילות פיננסית של החברה, עריכת תוכנית הפעלה לחברה ויישומה, ניהול ובקרה של תזרים המזומנים של החברה, ניהול מערך הכספים, סיוע בהכרעה בתביעות שבהן מורכבות חשבונאית ועוד. כל אלו הן פעולות שבליבת עבודת הנאמן, וברקע הדברים מתעוררת השאלה: אם עו"ד מזור זקוק לאנגלמן שיסייע בידיו בכל הפעולות הללו, מדוע לא ממנה בית המשפט את אנגלמן כבעל תפקיד במקום מזור?

לצד זאת גם עולה מהדברים בבירור שעבודתו של אנגלמן מבוקשת מתוקף היותו רו”ח ולא משפטן. לבקשה צירף מזור העתק מהצעת שכר הטרחה שקיבל מאנגלמן, שמופיעה על דף לוגו של פירמת גולדפרב זליגמן אך אנגלמן חתום עליה כרו"ח בלבד.

דוגמה נוספת היא מחודש אוגוסט שבו מונה מזור כנאמן של חנות בשר. הוא הודיע לבית המשפט כי לצורך בחינת הליך ההפעלה "נטל הח"מ את שירותיו של רו"ח אשר אנגלמן שפועל ללימוד נתוני החברה וביצוע הבדיקות הנדרשות". באותה הודעה נכתב כי ההעסקה תבוצע במסגרת עלויות שהוקצו לכך בתוכנית ההפעלה שצורפה לבקשת החברה לכינוס אסיפות נושים. לאחר ש"כלכליסט" איתר את המסמך הזה, התברר שאנגלמן אמור לקבל 45 אלף שקל בחודש.

ההתערבות של הכנ"רית

מי שהחליטה לאחרונה במפתיע להפסיק את תופעת מינויו של אנגלמן על חשבון הנושים בתיקיו של מזור היתה הכנ"רית סיגל יעקבי, שפנתה בבקשה לא שגרתית לשופטת טאובר, לפני כשבועיים, וציינה בפניה כי מזור מתמנה בתיקים רבים מדי. למשל, הוזכר לשופטת שהיא עצמה מינתה אותו כבעל תפקיד "בארבעה תיקי תאגידים תפעוליים רחבי היקף", הליכים שבהם לפי הכתוב הוצעו לשופטת טאובר "חמישה מועמדים ניטרליים אחרים", אך השופטת בחרה דווקא במזור.

לפי נתונים שהציגה הכנ"רית, מזור מונה כבעל תפקיד בבתי משפט מחוזיים נוספים ובנוסף ב־150 הליכי פשיטת רגל של יחידים ברחבי הארץ. "הכל בשנה האחרונה", מסכמים אנשי הכנ"רית.

הכנ"רית טענה כי היא סבורה שבקשת מזור להעסקת אנגלמן "נובעת מעומס יתר של מינויים וממנגנון מיקור חוץ של עבודת הנאמן", והיא ביקשה למנוע מצב שבו הנושים נאלצים לשאת בכפל תשלומים.

מימין: ליאור מזור ואשי אנגלמן מימין: ליאור מזור ואשי אנגלמן מימין: ליאור מזור ואשי אנגלמן

לאחר חילופי האשמות בכתב בין אנשי הכנ"רית למזור, ניסתה השופטת טאובר למצוא פתרון והציעה כי מזור יסכים לכך שאנגלמן יצטרף אליו כנאמן נוסף בתיק. מזור השיב בתגובה כי הוא מסכים ששכר הטרחה של אנגלמן יקוזז מתוך השכר שייפסק לו בסיום ההליך. ההצעה הזו בסופו של דבר תשחק לטובת מזור מכיוון שאם לדוגמה אנגלמן יעבוד שנה ויקבל 600 אלף שקל, אך שכרו של מזור יהיה נמוך מסכום זה, לא ניתן יהיה לקזז את שכרו של אנגלמן במלואו. כנראה שזו הסיבה שמזור העדיף ששכרו של אנגלמן "יקוזז" משכרו ולא שאנגלמן ימונה ביחד איתו. דרך להגדלת שכר הטרחה כבר אמרנו?

"מומחיות ייחודית"

מגולדפרב זליגמן נמסר בתגובה: "עו"ד (רו"ח) אנגלמן הוא עו”ד מוסמך, ולו ידע, ניסיון ומומחיות ייחודיים אשר מוכרים ומוערכים על ידי כלל העוסקים בתחום חדלות הפירעון בישראל. עו"ד אנגלמן משלב את השכלתו המשפטית עם ניסיונו וידיעותיו המקצועיות בתחומי הניהול, החשבונאות והכלכלה, וזאת באופן דומה לו נדרשים כלל העוסקים בתחום, ובהם שופטים, באי כוח הכנ"ר, בעלי התפקיד ועוד. בעולם המשפט קיימות דוגמאות שכיחות ומבורכות של עורכי דין המשלבים בעבודתם המקצועית ניסיון וידע רב־תחומיים – עורכי דין שהם גם רופאים ועוסקים בייצוג בתיקי נזיקין; עורכי דין מומחים במיסוי להם השכלה חשבונאית; עורכי דין להם השכלה וניסיון בתחום השמאות ועוד – ולדברים תועלת מיוחדת בהליכי חדלות פירעון.

"שירותיו של עו"ד אנגלמן בתחום חדלות הפירעון הם חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהשירות המשפטי הנדרש מבעל תפקיד שהנו עו”ד (או מעושי דברו שהנם עורכי דין). כל פרשנות אחרת מובילה למסקנה האבסורדית כי יש להימנע לחלוטין ממינוי בעלי תפקידים שהנם עורכי דין.

כפי שצוין בפנייתכם, הצעת ההתקשרות המדוברת נעשתה על גבי נייר מכתבים של משרד עוה”ד גולדפרב זליגמן ועל פי ניסיונו ומומחיותו של עו”ד אנגלמן, ולכן לא תיתכן כל טעות או אי־הבנה בעניין זה אצל בעל התפקיד, בא כוח הכנ"ר או בית המשפט. למותר לציין כי עו"ד אנגלמן מוכר ומוערך על ידי בתי המשפט במחוזות השונים, והשכלתו וניסיונו ידועים ומוכרים להם מקרוב. אין כל פגם אתי או אחר בפעילותו של עו״ד אנגלמן ויש להצר על מתן במה להעלאת טענות בלתי מבוססות ובלתי ראויות מעין אלה, שעיקר תכליתן לשרת מתחרה כזה או אחר".

מליאור מזור נמסר בתגובה: "הח"מ שימש כנאמן במהלך העשור האחרון בשורה של תיקי הפעלה מורכבים שבהם מונה על ידי בתי המשפט השונים. לח"מ ולצוותו ניסיון וידע רב שנצבר במהלך השנים ואשר משמש אותם בניהול תיקי הפעלה אלה, ומאפשר להם להגיע לתוצאות מצוינות, אשר על יסודן ובעטיין זוכה הח"מ לאמון בתי המשפט.

"בגדר תיקי הפעלה נעזרים לא פעם בעלי תפקיד בגורמי מקצוע לצורך של ניהול בתנאי חדלות פירעון, עניין שמצריך מומחיות מיוחדת, השכלה וניסיון, בין היתר, בניהול מקצועי, בקרה תקציבית ופיקוח על יישום תוכנית ההפעלה בסביבה המשפטית של חדלות הפירעון, זאת בפרט בתיקים בעלי מורכבות ואשר כורכים בחובם סיכון משמעותי ביצירת גירעון במסגרת ההפעלה. כמובן שגם במקרים שבהם מסתייע הח"מ בגורמי מקצוע, מלוא ההחלטות הניהוליות במסגרת התיק, עד האחרונה שבהן, מתקבלות על ידי הח"מ, והח"מ מכתיב את מלוא מהלכי ההפעלה בתיק ומצוי בהם באופן יומיומי (לרבות ניהול כל ישיבה עם ספקים, ניתוח התזרים, וקבלת החלטות הקשורות בו).

"התקשרות עם בעל מקצוע מפעיל חברות תחת הליך חדלות פירעון, הנעשית על פי אישור בית המשפט, וככלל, במקרים רבים, בהסכמת הכנ"ר, אינה באה להחליף את בעל התפקיד הממונה, אלא לאפשר לו להעסיק גורם אמון שיסייע בידו בפיקוח השוטף על הניהול (כפי הסמכות שמוקנית לבעל התפקיד גם במסגרת החוק החדש), זאת פעמים רבות באמצעות הצבת גורמים מסייעים בתחום הניהול וההפעלה, המצויים בסביבה המשפטית המורכבת של חדלות הפירעון, חלף מי ששימשו כמנהלים בחברה טרם תחילת ההפעלה, וככלל תוך שמירת מסגרת התקציב שבה נושאת קופת הנושים בשל החיסכון שבאי־תשלום שכרם של המנהלים הקודמים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
לא סתם הלך זרזיר אצל עורב
מהכתבה עולה חוסר אמון ברור קודם כל בשופטת בטינה טאובר שייטב אם תהיה שוטפת כלים ולא שופטת.........בושה וחרפה. כל פעם ממנה את מזור בתיקי חדלות פרעון, האם הוא עורך דין יחיד במדינה ? בשני הליצנים, מזור ואנגלמן. זה לא חדש שמזור מתמנה בתיקים ומרשה לעצמו לעמוד מול נושים ולאיים "רוצים שאביא אישור מביהמ"ש (בטינה) ? מתנהג כאילו השופטת בכיס שלו ואולי המאהבת שלו.... ואחרון חביב, מר אנגלמן חובש הכיפה, תזכור שלאלוקים בשמיים לאחר 120 מגיעים עירומים ונותנים דין על כל דבר. שם לא יהיו לך עורכי דין להגן עליך !!!. מכל זה אני מסיק שיש קשר מסריח זועק לשמים בין שופטים , עורכי דין ופרקליטות ומסכן האזרח הקטן - ביבי..............
ז  |  24.11.19
1.
ענת. תבדקי טוב את המקורות שלך
ברור לכול מי שבתחום שהיתרון של אנגלמן הוא שהוא גם משפטן מצויין וגם רו"ח מצויין. הוא מופיע כרו"ח אבל הוא משפטן לא פחות מוצלח (כשהוא עשה סטז במשפטים יצגתי את הצד שעמד מולו וזה לא היה פשוט). וחוץ מזה הרי כל רו"ח שמכיר יודע שבית המשפט מתיר זאת בכל תיק הפעלה. זה מקובל, זה נעשה כל הזמן. אי אפשר הרי לדרוש מנאמן להיות גם הבקרה התקציבית ומפעיל ו... זה לא הגיוני לכן ברור לבית משפט שצריך להעזר במקצוענים נוספים בתיקים מעין אלו. בקיצור, ענת, או שמשחקים בך כדי להתנגח באנשים, או שאת עושה זאת בהכרה מתוך אינטרס שאין לי מושג מהו.
עו"ד מבני ברק, אבל מצוי בתחום  |  24.11.19