החובות של תיאטרון הבימה נחשפים: כ-72 מיליון שקל וחשש ל"העדפת נושים"

החובות של התיאטרון הלאומי הבימה נחשפים ועומדים על כ-72 מיליון שקל – כך נכתב בדו"ח שהוגש היום (א') לבית המשפט המחוזי בתל אביב לפני הדיון בעניין גורלו של התיאטרון בפני הנשיא, השופט איתן אורנשטיין. הדו"ח הוגש על ידי החשבת המלווה מאת משרד האוצר והתרבות שמונתה לבימה במאי האחרון.  

מהדו"ח של החשבת רו"ח חגית גורג'י עולה כי בהתאם לנתוני הנהלת חשבונות ל-30 בספטמבר 2019 עולה כי לתיאטרון יתרת חוב העומדת לכול הפחות על כ-76 מיליון שקל, אולם כנגד התחייבויות אלו קיימים לתיאטרון נכסים נזילים בסך כ-4 מיליון שקל ולכן סך החובות נכון לכרגע הם לפחות כ-72 מיליון שקל.

הבימה | צילום: אוראל כהן

עוד עולה מהדו"ח כי על פי תלונות שהועברו קיימים חובות בגין אי תשלום הבראה וביגוד לשנים 2018 ו-2019 לחלק גדול מהעובדים, שבשבוע שעבר פתחו בסכסוך עבודה: "מבדיקתנו נמצא כי אכן לא שולמו ביגוד והבראה לכלל העובדים אולם בהעדר נתונים לא ניתן לקבוע את היקף החובות".

באשר למינוי מנכ"לית הבימה, אודליה פרידמן, נכתב בדו"ח כי בהתאם לתקנון של התיאטרון, המנהל הכללי יתמנה לתקופה שלא תעלה על 4 שנים כאשר ניתן לשוב ולמנותו לתקופה נוספת ובלבד שבמצטבר תקופת העסקתו לא תעלה על 10 שנים. בדו"ח נקבע כי "בהנחה ויש לקחת את תקופת כהונתה במשותף עם בני צרפתי, הרי שחלפו גם 10 שנים במצטבר בהם יכולה לכהן כמנכ"לית".

עוד נטען בדו"ח לחשש להעדפת נושים: לאחר הגשת בקשת פירוק בספטמבר נגד התיאטרון הוא "הוציא עשרות צ'קים, ברובם דחויים, לספקים שונים בסכום מצטבר של כמיליון שקל. חלוקת הצ'קים שבוצעה מהווה לכאורה עבירה של העדפת נושים". את המדינה מייצג עו"ד עמי עבר הדני.

במכתב ששלחה המנכ"לית פרידמן לעובדים היא כתבה: "הנהלת התיאטרון ואני לא נשקוט עד לתשלום המשכורות לשחקנים ועובדי התיאטרון ועד למציאת פתרון כללי למצבו של התיאטרון". 

לאחרונה ביקש התיאטרון הלאומי הבימה לדחות בקשת הפירוק שהוגשה נגדו על ידי חברת פאוור דיאלינג, הטוענת כי הבימה חייב לה כ-2.8 מיליון שקל. מדובר בחברה פרטית המתמחה בשיווק ובטלמרקטינג הטוענת כי החל משנת 1996 ועד לאחרונה בחודש יוני 2019, שימשה כחברה שכל יעודה הינו שיווק מנויים לתיאטרון הבימה. מנגד טען הבימה כי המבקשת מבקשת להפעיל לחץ פסול על התיאטרון לשלם לה סכומים שנויים במחלוקת ואף להעדיפה על פני ספקים אחרים. זאת "באמצעות נקיטת ההליך הדורסני ביותר אותו ניתן לעלות על הדעת. הליך אשר עלול להוביל בסופו של יום לסגירת התאטרון הלאומי לאחר 100 שנות פעילות אמנותית תרבותית משגשגת. לא מחסלים את התיאטרון הלאומי אשר הינו אחד מסמלי הציונות והתרבות העברית המתחדשת באמצעות סעד דרקוני שהתבקש בקלות דעת".

מתיאטרון הבימה נמסר: "חבל שמדינת ישראל, שמנוהלת היום ע"י פקידי אוצר ולא ע"י שרים, מציגה נתונים לא מדוייקים בפני בית המשפט, בחסות שיכרון כוח מקומם וספינים תקשורתיים הזויים שמנסים לייצר דרמה. פקידי האוצר שוכחים לספר שעיקר הגירעון הינו באשמתה של המדינה, כשמנגד התיאטרון מסיים כבר שש שנים ברציפות, בכל שנה, בעודף תפעולי, וסובל רק בגלל חובות העבר למדינה והריבית הכבדה שקבעה המדינה לתיאטרון הלאומי שלה, כיוון שבחרה לתת לו הלוואות במקום מענקים. להבדיל מהצהרות החשבת המלווה, הדו"חות המבוקרים של התיאטרון מראים שהגירעון נמוך משמעותית ממה שהוצג בבית המשפט על ידי החשבת המלווה. תיאטרון הבימה דוחה על הסף את הנתונים שהוצגו ע'י החשבת המלווה, ודורש מהמדינה ליישם מידית את ההבטחות השלטוניות שניתנו לו במהלך השנתיים האחרונות - כולל את ישום דו"ח ועדת עמדי, ולהעביר ללא דיחוי את ההקצבה השוטפת כדי שניתן יהיה לשלם משכורות ל 400 השחקנים והעובדים".