אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממשלה בדרך להקים את מאגר המידע שיציל את מדיניות שלה צילום: רפי קוץ

הממשלה בדרך להקים את מאגר המידע שיציל את מדיניות שלה

הקשיים לספק נתונים בזמן סביר הובילו את הממשלה לאשר אתמול הקמת מאגר מידע חדש בהיקף ענק. המאגר נועד לאפשר הצלבת נתונים הנמצאים במאגרי מידע נפרדים כדי לבחון מדיניות כלכלית וחברתית

25.11.2019, 07:23 | אדריאן פילוט

ממשלת ישראל בדרך להקים את מאגר המידע הגדול ביותר שהוקם בישראל, אשר יאפשר לבחון מדיניות כלכלית־חברתית שיושמה וגם לעצב אותה מחדש.

בישיבתה השבועית אתמול (א') אישרה הממשלה החלטה שכותרתה "הגברת השימוש במידע ממשלתי לצורך שיפור המדיניות והגברת האפקטיביות של פעולות הממשלה". בפועל, תוקם ועדה שתגבש המלצות על איך להקים "אגם מידע" (DATA LAKE) שיכלול את כל המידע המנהלי של כלל אזרחי ישראל במוקד אחד. את המאגר תפעיל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

חשוב להבהיר: המידע הזה כבר קיים היום, אך הוא מפוזר במספר מאגרים שאינם מקושרים זה לזה. הדבר גורם לאובדן ידע חיוני לצורך בחינת מדיניות חברתית־כלכלית שכבר בוצע או לצורך גיבוש צעדי מדיניות עתידיים.

היוזמה להקמת המאגר נולדה במקרה. באגף לממשל וחברה במשרד ראש הממשלה ניסו לבדוק כמה ניצולי שואה מקבלים סיוע בשכר דירה על מנת לבחון את אפקטיביות התוכניות הרבות המיועדות לאוכלוסיה הזו. אך למשרד נדרשו ארבעה חודשים כדי להגיע למספר. התוצאה הזו טובה לעומת הניסיון לברר כמה נשים ישראליות העוסקות בסיעוד זכאיות למענק הכנסה (מס הכנסה שלילי) וכמה מהן אכן מממשות את הזכות. זאת על מנת לבחון האם מדובר בכלי אפקטיבי למשיכת נשים לאיוש משרות במקצוע הזה שנמצא בחסר.  

מנהל הלמ"ס דני פפרמן, צילום: רפי קוץ מנהל הלמ"ס דני פפרמן | צילום: רפי קוץ מנהל הלמ"ס דני פפרמן, צילום: רפי קוץ

אחרי שנה של בירורים התשובה היא שאין תשובה - עדיין לא הצליחו להגיע למספר. כאמור, ההנתונים קיימים אך אין אינטראקציה בין המאגרים השונים ואין אפשרות לבצע חיתוכים בנתונים.

הפרויקט נראה גדול למידות של הלמ"ס, לפחות אם שופטים לפי דו"ח מבקר המדינה האחרון ובו פרק קשה על תפקוד הלשכה, בראשה עומד הסטטיסטיקן הלאומי פרופ' דני פפרמן. לפי המבקר, הלשכה אינה מצליחה לעמוד בכלל המשימות שהוטלו עליה, לרבות אי מתן מענה לבקשות של גורמים שונים למידע סטטיסטי.

"כיום הלמ"ס אינה מבצעת חלק מהמחויבויות", נכתב בדו"ח, "לרבות העברת מלוא הנתונים שדורש ארגון OECD בנושאים החיוניים לקובעי המדיניות בארץ ובעולם". עוד מעלה המבקר כי למרות שבדצמבר 2013 אישרה ועדת המכרזים של הלמ"ס את זכייתה של חברה במכרז להקמת תפעול ותחזוקת אתר אינטרנט חדש, האתר החדש עלה לאוויר רק בדצמבר 2017 ובאופן חלקי ורק בדצמבר 2018 עלה האתר החדש לאוויר בשלמותו.

המבקר מציין עוד כי הנהלת ההלמ"ס לא הגדירה נכונה את המשימות שלה לשנים 2017 ו־2018 ולצד מטרות ויעדים, לא הוגדרו בהן משימות קונקרטיות, לוחות זמנים, ומדדי תפוקה.

החלטת הממשלה קובעת כי יוקם צוות היגוי ובו נציגים מהלמ"ס, משרד ראש הממשלה, אגף תקציבים, משרד המשפטים, מערך הסייבר הלאומי, מיזם ישראל דיגיטלית ונציבות שירות המדינה, כדי לקבוע את הסטנדרטים לצורך הקמה וניהול "אגם מידע" שכזה. וגם כלים שיטות ואמצעים טכנולוגיים להגנה על המידע והנגשתו. גורמים במשרד ראש הממשלה מסרו ל"כלכליסט" כי ניתן להקים את המאגר מידיית אך בגלל רגישות הגוף נדרשת חשיבה עמוקה. את המסקנות יגיש הצוות בחודשיים הקרובים ואז גם יגובש תקציב לפרויקט.

מהלמ"ס נמסר בתגובה: "עיקר הביקורת בכתבה מתבסס על דו"ח מבקר המדינה מחודש מאי. הלמ"ס מטפלת בנושאים שהועלו בדו"ח המבקר מבחינה ארגונית ותקציבית, בהובלת הדרגים הבכירים ביותר. הוקם אגף לתכנון מדיניות לגיבוש תוכנית רב שנתית לביצוע משימותיה, שאותה החלה ליישם בהתאם למדריך התכנון הממשלתי ולמודל בין לאומי אחיד המקובל בלשכות סטטיסטיות בעולם.

"הלמ"ס מטפלת בתהליכי פיתוח, תכנון וביצוע של סקרים ופעולות סטטיסטיות נוספות שהוזכרו בדו"ח. בראש ובראשונה - מפקד האוכלוסין והדיור, שצפוי להתבצע ב-2021, וההכנות לו נמצאות בעיצומן. כך גם לגבי גיבוש מדד העוני הרב מימדי. יחד עם זאת, הלמ"ס תלויה כל כולה בקבלת מקורות תקציביים לביצוע פעולות כגון סקר אנשים עם מוגבלות, סקר תקצוב זמן ואחרות, ומכאן שהיא איננה יכולה לבצע זאת ללא קבלת תקציבים אלה, כפי שגם מצוין בדו"ח המבקר.

"לפני כחצי שנה השיקה הלמ"ס באופן מלא את אתר האינטרנט החדש שלה אחרי תקופת הרצה של שנה. האתר מאפשר למשתמשים לקבל מידע מקיף ועדכני בתחומי דמוגרפיה, כלכלה וחברה באמצעות לוחות, תרשימים ומפות. היו בעיות בבניית האתר החדש, בחלקן באשמתנו, ואנו דואגים שבעיות אלו לא יחזרו על עצמן. הלמ"ס ממשיכה לקדם את המערכת הסטטיסטית הלאומית (המס"ל) בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה, ובד בבד ממשיכה לפתח שיטות מתקדמות לגיוון מקורות הנתונים ואופן איסופם, שיפור בסיסי הנתונים והנגשת המידע לציבור, כל זאת בכפוף לדרישות מחמירות של הגנת פרטיות ואבטחת מידע (סייבר)".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
מה שווה מאגר כזה אם הממשלה אטומה לרחשי אזרחיה?
לא מזמן שר התחבורה ביצע מהלך שנוי במחלוקת שרוב המשתמשים בו נפגעו, תגובותינו השליליות הועלו לאינטרנט ופורסמו ביד רחבה ונדיבה ולמרות זעקות הסבל שר התחבורה בשלו בניסיון "לחנך" את העם. - הזוי אולי צריך לקחת דוגמא מרוכבי הדו-גלגלי, בוא ניקח נוסע נוסף ונסע כחוק על הנתיב הימני, ונראה מה יעשו האוטובוסים הנוהרים במהירות מעל למותר ובנהיגה פזיזה (ושהמשטרה אינה עוקפת את עבירת התנועה המסכנת חיי רבים - 54 ליתר דיוק, ולפעמים יותר, הנוסעים בכול באוטובוס). כיום אני מנסה לנסוע בנתיב המרכזי במהירות המותר (האמת 10% פחות) ועוקפים אותי ביעף הן מימין והן משמאל, במיוחד אני "חוטף" מכת אוויר מהאוטובוסים הנוהרים מימין ששולחים אותי לנתיב השמאלי שם עוקפת אותי משאית ואני מרגיש "הנקניק" שבכריך הזה, שלא נדבר שמאחוריי תמיד יש חנטריש שמסנוור אותי עם האורות הגבוהים.
אייל  |  25.11.19