פרופ' עירד בן גל: "מטרתנו: לצמצם את הפער בין האקדמיה לתעשייה בכל הקשור לבינה מלאכותית"

"חלק מהותי מפעילות הבינה המלאכותית עוסק ביצירת סביבה חכמה ומערכות תומכות החלטה, שנשענות על רשתות חברתיות, אבל לא רק למטרת העברת חוויה אלא גם על מנת לאפשר קבלת החלטות בקנה מידה גדול - בחברות, בארגונים, בערים ואפילו ברמה של מדינות"; כך אמר פרופ' עירד בן גל, ראש המעבדה ליישומי בינה מלאכותית ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, בוועידת Mind The Tech TLV של כלכליסט ובנק לאומי, היום (ב') במרכז הירידים בתל אביב.

בן גל דיבר על החיים הדיגטלים בשנת 2030, והסביר ש"מדובר בהרבה מעבר לתחבורה חכמה או שימוש נכון באנרגיה. זה קשור גם בבניינים חכמים שמדברים אחד עם השני, ובאופן שבו אתה מחלק ודואג לשרשרת אספקה בעיר".

עירד בן גל | צילום: יריב כץ

מטרת פעילות המעבדה לבינה מלאכותית שבן גל עומד בראשה היא "לצמצם את הפער בין האקדמיה לתעשייה. דוגמא לכך היא פרויקט שעוסק ב'חיים הדיגיטליים' ( digital living) עם אוניברסיטת סטנפורד. הרעיון היה להסתכל על החיים של כולנו בעוד 10-15 שנים, מתוך מחשבה שלפני 10-15 שנים החיים היו ממש שונים מאלו שאנו רואים כיום. קראנו לזה 'החיים הדיגיטלים' (digital living): יש את החלק הפיזי של החיים, ויש גם את האפשרות להעביר תהליכים לבינה מלאכותית ולשפר אותם".

עוד הוסיף בן גל כי אחד הפרויקטים הראשונים בתחום הסביבה והעיר היה ניתוח של תנועות האנשים. "במקרה הזה היה מדובר באזור גוש דן והדרום, במטרה לנסות לבנות מודלים הסתברותיים של איך כל אחד מאיתנו נע ולאן - ולתאר את התנועה שלנו במהלך הימים. כתוצאה יש ניתוח - אם אנחנו בבוקר בחדר כושרף למשל, האם זה ישפיע על המיקום שלנו בהמשך היום. זה מידע עם חשיבות לניהול העיר החכמה, כמו איפה צריך יותר אנרגיה או פחות, או לניתוב התחבורה".

לדבריו, הבחינה של תנועת האנשים מסייעת גם ברמה האישית, "ללמוד על סוגי אנשים שונים. יש שכונות שלמות שניתן לאפיין לפי הצורה בה האנשים בהן נעים. ניתן לחלק קבוצות לפי סגנון החיים והתנועה. יש דוגמא, למשל, ל'עובד משרד' - אנשים שיוצאים בבוקר וחוזרים בערב; יש פרופיל של 'בעלי מקצוע', אנשים שזזים ממקום למקום ברחבי העיר; ישנם אנשים שעובדים בלילות ותנועותיהם אחרות; ישנו פרופיל 'אוהב להיות בבית'; יש גם פרופיל של סטודנט, שנמצא - נניח - רוב השבוע בעיר, ובסופ"ש יוצא מגוש דן. כלומר, ניתן לקחת עיר שלמה ולראות איך היא מאופיינת דרך התנהגות התושבים. המיפוי הוביל למשל להבנה שבעיר לוד יש הרבה בעלי מקצוע שמסתובבים, לעומת הוד השרון. זו דוגמא לטיפול באפליקציה סביבתית".