מנדלבליט: נתניהו לא חייב להתפטר, אין מקום לקביעת נבצרות

היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט הודיע הערב כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל להמשיך לכהן כראש הממשלה למרות כתב האישום נגדו. היועץ קבע כי "יש להותיר את סוגיית הנבצרות הזמנית במישור הציבורי-פוליטי ואין מקום בעת הזו לקביעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה כי נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".

מימין ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט | צילום: יאיר שגיא, עמית שאבי

באשר לשאלת המשך כהונת נתניהו בשאר התפקידים המינסטריאליים – שר הבריאות, שר העבודה והרווחה, שר התפוצות ומ"מ שר החקלאות – קבע היועץ כי סוגיה זו תיבחן בהמשך.

הודעה זו של היועמ"ש היא בעקבות ההחלטה שלו ביום חמישי האחרון להגיש נגדו כתבי אישום. נתניהו מואשם בעבירות של מירמה והפרת אמונים בתיק 1000 (תיק המתנות) ובתיק 2000 (השיחות עם נוני מוזס) בעוד בתיק 4000 (תיק בזק-וואלה) הוא מואשם בלקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים. את העבירות בהן הוא מואשם ביצע נתניהו במהלך כהונתו כראש הממשלה ושר התקשורת.

מנדלבליט קיים היום דיון בנושא המשמעויות המינהליות-חוקתיות של ההחלטה להגיש כתב האישום נגד נתניהו, בעודו מכהן בראש "ממשלת מעבר". זאת, על רקע פניות שונות בעקבות ההחלטה והסוגיות המשפטיות התקדימיות שהיא מעוררת.

בתוך כך, נדונו הטענות כי לאור פסיקת בית המשפט הידועה כהלכת דרעי-פנחסי (לפיה חוייבו שרי ש"ס אריה דרעי ורפאל פנחסי ב-1993 להתפטר עם הגשת כתבי האישום נגדם), קמה חובה משפטית כי ראש הממשלה יתפטר מתפקיד ראש הממשלה, בהתאם לחוק יסוד הממשלה.

בנוסף נדונו הטענות כי גיבוש כתב האישום נגד נתניהו מקים נבצרות ממילוי תפקידו. בהודעת משרד המשפטים הערב נכתב כי "הדיון לא עסק באפשרות הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על-ידי נשיא המדינה על חבר כנסת שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום, הואיל ומדובר בסוגיה שהינה תיאורטית לעת הזו".

בסיכום הדיון קבע מנדלבליט כי מהוראות החוק הקיימות "אין כל נפקות מעשית להתפטרות ראש ממשלה בתקופת ממשלת מעבר. משכך, ברי כי במצב דברים של ממשלת מעבר, ממילא לא ניתן לומר שקיימת חובה משפטית על ראש ממשלה להתפטר מתפקידו זה". מנדלבליט כותב עוד כי "עמדה דומה אף ניתנה בשנת 1977 בחוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה דאז, פרופ' אהרן ברק".

לגבי הסוגייה האם כתב האישום עשוי כשלעצמו להקים עילה לנבצרות של ראש הממשלה ממילוי תפקידו קובע מנדלבליט כי "הוראות חוק-יסוד הממשלה אינן מפרטות באופן ממצה את הנסיבות שעשויות להביא לנבצרות כאמור, ואלה אף טרם לובנו כל צרכן בפסיקת בית המשפט העליון. לשון החוק ותכליתו מכוונות בעיקרן למצב דברים בו מתקיימות נסיבות, סובייקטיביות או אובייקטיביות, השוללות באופן מעשי את המשך תפקודו של ראש הממשלה". מנדלבליט מציין עוד כי בהקשר זה, בשנת 2008, בעתירה שביקשה לקבוע כי נבצר מראש הממשלה דאז אהוד אולמרט מלמלא את תפקידיו, בית המשפט מצא שאין מקום להתערבות בקביעת היועץ המשפטי לממשלה דאז לפיה יש להותיר את סוגיית הנבצרות הזמנית במישור הציבורי-פוליטי.

הדיון אצל היועמ"ש התקיים בצוות שכלל גם את פרקליט המדינה שי ניצן וכמה מהמשנים של מנדלבליט כמו גם מנהל מחלקת הבג"צים ונציגים נוספים.