אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלי ממשלה, הגרזן של האוצר פוגע בעיקר בחלשים צילום: אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

בלי ממשלה, הגרזן של האוצר פוגע בעיקר בחלשים

הכאוס הפוליטי והיעדר התקציב מעניקים לחשב הכללי באוצר את הסמכות לשלוט בכל הוצאה של משרדי הממשלה מ־200 אלף שקל ומעלה ולמנוע הוצאות מעבר לתקציב הבסיסי. בשל הידוק החגורה האוכלוסיות החלשות ישלמו את המחיר בבריאות, בתעסוקה ובחינוך

26.11.2019, 06:48 | אדריאן פילוט

שירות התעסוקה המטפל במובטלים הודיע אתמול כי באופן מפתיע קיצץ לו האוצר כ־17 מיליון שקל מבסיס התקציב ההמשכי במעבר משנת 2019 ל־2020. שירות התעסוקה לגמרי לא לבד במערכה. בשורת תחומים נוספים שנוגעים לאזרחים – בעיקר מאוכלוסיות חלשות יותר – כמו בריאות וחינוך – מאיים הגרזן של האוצר לפגוע.

ב־1 בינואר יתחילו כל הגופים הציבוריים התלויים בתקציב המדינה לפעול לפי משטר של 1 חלקי 12. בהיעדר תקציב מאושר, החשב הכללי באוצר מחלק את תקציב 2019 ב־12 ובכל חודש בחודשו במהלך 2020, המשרדים יקבלו את המנה החודשית. אין אפשרות חוקית להוציא שקל מעבר לכך – אלא אם באישור מפורש של החשב הכללי רוני חזקיהו.

קראו עוד בכלכליסט

על רקע המצב הזה, חזקיהו, שחושש כי המשרדים הממשלתיים יחלו לקבוע לו עובדות בשטח ולהוציא ב־2019 כספים כדי להשתמש בהם ב־2020, הוציא הנחיה שנויה במחלוקת שלפיה המשטר של 1 חלקי 12 מתחיל כבר בנובמבר וכי כל הוצאה של מעל 200 אלף שקל חייבת להגיע למנהלת החשכ"ל כדי לקבל אישור מפורש. מכיוון שלממשלת המעבר מגבלות קשות ביותר בנושא תקצוב, הכוח עובר לפקידי האוצר, ופקידי החשב הכללי בפרט. החוק בנושא ברור: לחשכ"ל ורק לו הסמכויות לקבוע מה הוא ישלם בהיעדר תקציב מאושר ומה לא, כאשר שכר עובדים ותחזוקה מהווים תשלומי חובה. הבעיה היא על מה הוא לא חייב לשלם: תוכניות מיוחדות שחולקו בארבע השנים האחרונות בחוסר אחריות ובלי לדעת מהיכן יגיעו המקורות הכספיים – מתחילות להיעצר.

רוני חזקיהו החשב הכללי באוצר , צילום: אוראל כהן רוני חזקיהו החשב הכללי באוצר | צילום: אוראל כהן רוני חזקיהו החשב הכללי באוצר , צילום: אוראל כהן

החזקים לא זקוקים ללשכת תעסוקה

התספורת שיקבל שירות התעסוקה במעבר לשנת 2020 תתורגם לקיצוץ בתוכנית מעגלי תעסוקה המסייעת לתובעי הבטחת הכנסה להשתלב בשוק העבודה בחזרה (ובכך לחולל צמיחה). "ההחלטה אינה חוקית ותפגע באוכלוסייה החלשה ביותר", מסרו בשירות התעסוקה. על החלק הראשון עוד אפשר להתווכח: ההוראה ששיגר חזקיהו לא נקבעה על דעתה של הלשכה המשפטית של האוצר אך אושרה בדיעבד הן על ידי היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, והן על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי) מאיר לוין.

על החלק השני אין שום אפשרות לחלוק: האנשים החזקים ביותר בחברה, אפילו כאשר הם מובטלים, לא זקוקים ללשכת התעסוקה. הם יודעים להסתדר לבד, להפעיל קשרים ולמצוא לעצמם עבודות חדשות. יתרה מזו, אותם אנשים גם השכילו לצבור חסכונות ליום סגריר ולכן הלחץ למצוא עבודה הוא קטן הרבה יותר.

מדובר בדוגמה אחת מני רבות שהחלו להצטבר בשבועות האחרונים מאז שהתברר כי לא תוקם ממשלה בקרוב ולפיכך לא יגובש תקציב מדינה ויהיה תקציב המשכי. בשבוע שעבר התנהל ויכוח סוער בין משרדי האוצר והבריאות בנוגע להיקף הסיוע המיוחד שיקבלו קופות החולים, הגופים האמונים על אספקת שירותי בריאות לכלל אזרחי ישראל. באגף התקציבים מיהרו להתריע כי על רקע הגירעון הגואה והאיסור להוציא כל חודש סכום שגדול מ־1 חלקי 12, הסיוע לקופות לא יגדל ויישאר במקום. ומה לגבי העלייה בהיקף האוכלוסיה, התייקרות התרופות וההזדקנות, תהו בקופות החולים.

השר משה כחלון , צילום: משה מילנר, לע"מ השר משה כחלון | צילום: משה מילנר, לע"מ השר משה כחלון , צילום: משה מילנר, לע"מ

משרד הבריאות, המכיר היטב את המצוקות, הגיב בחריפות ושיגר מכתב לקופות החולים עם הוראות הפוכות לאלו שדרש האוצר. במשרד הבריאות הסבירו כי אכן יש חובה לנקוט באחריות ולפי החוק, אך יש גם חובה לקיים את כל החוק – ולא רק בהיבט התקציבי שלו – כאשר אותו חוק קובע כי הטיפול שאזרחי ישראל חייבים לקבל יהיה בגדר הסביר. האחריות היא גם כלפי המטופלים, טענו בבריאות.

היעדר תקציב ויכולת לתעדף פגעו במערכת הבריאות כבר לפני חודשיים. אז היה זה הממונה על השכר שהודיע כי לא יוכל לשלם את המענקים שניתנים לרופאי הפריפריה כדי שישרתו במקומות הנידחים ביותר במדינה או במקצועות במצוקה. תקציב המענקים הללו הסתיים לפני כחמש שנים אך מאז, שנה אחרי שנה, שר האוצר ושר הבריאות הסכימו להאריך את התוכנית בשנה נוספת. אלא שהשנה אין ממשלה ואין תקציב אז התוכנית פשוט הסתיימה, לרוע מזלם של תושבי הנגב והגליל.

גם בתחבורה הציבורית היה ניסיון לבטל 20% מהסובסידיות שניתנות לחברות האוטובוסים. בינתיים, לפחות בנושא זה, הנושא נפתר. מקרה חמור אחר, בעיקר עבור הורים עם ילדים צעירים, הוא הפסקת התקצוב לקייטנות בחופשים של הילדים שניסו להעניק פתרון להיעדר הסנכרון בין לוח החופשים של ההורים לאלה של הילדים. המתנ"סים הודיעו כי יפתחו קייטנות אך הן לא יסובסדו וההורים יצטרכו לשלם מחיר מלא. למי שטרם הפנים, המתנות נגמרו עד הודעה חדשה או עד הרכבת הממשלה הבאה. מי שסבור שלאחר מכן המצב ישתפר, טועה: הממשלה הבאה תהיה חייבת לבצע קיצוצים עמוקים יותר ואף להעלות חלק מהמסים ובכך לפגוע שוב לא רק בשירותים הציבוריים אלא גם בהכנסה הפנויה של האזרחים.

רק קצה הקרחון

רשימת הגזירות הזו היא רק קצה הקרחון. היא תלך ותתרחב בחודשים הקרובים בדינמיקה ידועה מראש, כזו שלא תפגע במקום שבו מרוכז למשל תקציב הענק של משרד הביטחון. שם לא יגעו ואם יגעו, זה כדי לתת תוספות. הקיצוצים יפגעו בבריאות, בחינוך וברווחה. מי שחלש יותר, זקוק יותר לשירותים שאותם משרדים מעניקים ולכן גם יסבול יותר. העשירים לא צריכים קייטנות כי הם יכולים לקחת חופש או להשיג בייביסיטר; מי שחזק נהנה מכיסוי רחב יותר של ביטוח בריאות פרטי כך שתנודתיות בסיוע לקופות חולים פחות משפיעה עליו; הפחתת סובסידיה לתחבורה ציבורית לא מעניינת משקי בית עם שניים או שלושה רכבים; וכך גם מה שמתרחש בשירות התעסוקה אינו מעניינם של עשירים. בכל המקרים האלו ואלו שיחלו לצוץ במהלך החודשים הקרובים, יהיו אלה החלשים שישלמו את המחיר.

אז האם הלחץ של האוצר מוצדק? התשובה היא חיובית למדי על רקע גירעון שיצא מכלל שליטה כאשר הטיפול הנדרש בגירעון הזה לא יגיע בקרוב. לפי הממונה על התקציבים, שאול מרידור, האיש שיושב על השאלטר ואחראי על המשמעת התקציבית של ממשלת ישראל, היקף ההתאמות – שם קוד להעלאות מסים ולקיצוצים בתקציבי הממשלה – הנדרשות בתקציב הבא יעמוד על סכום שהוא הרבה יותר קרוב ל־30 מיליארד שקל מאשר ל־20 מיליארד שקל כפי שהוצג במסמך הנומרטור הרשמי.

כלל לא ידוע אם התקציב הבא יהיה תקציב 2020 או תקציב 2021 שכן תרחיש הבחירות השלישיות לכנסת נראה יותר ממשי מאי פעם ובמידה ויתממש סופית – לוח הזמנים כבר ידחה את כל הנושא ל־2021. המצב כעת הוא שהגירעון הממשלתי צפוי לעמוד על 3.8% תמ"ג לכל הפחות לעומת תקרת גירעון מותרת בחוק של 2.9% תמ"ג. כלומר, בסוף 2019 יווצר פער של כ־14 מיליארד שקל בין הגירעון המותר לבין הגירעון בפועל. אם היתה ממשלה, היה ניתן לטפל בגירעון באמצעות אותן התאמות. אך זו אינה בנמצא. וגירעון לא מטופל דומה לשריפה באמצע יער שאינה מטופלת – עד שכבאים לא יגיעו לזירה, האש תמשיך להתפשט.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות