אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אי השוויון מתרחב: הכנסות העשירון העליון גדולות פי 8.4 מהעשירון התחתון צילום: זהר שחר

אי השוויון מתרחב: הכנסות העשירון העליון גדולות פי 8.4 מהעשירון התחתון

עפ"י נתוני הלמ"ס, ההוצאה למשק בית בחמישון העליון היתה אשתקד כ-24 אלף שקל בחודש לעומת כ-11 אלף בחמישון התחתון; ההוצאה הגדולה ביותר היא לדיור - כ-25% מסך ההוצאות. מדד ג'יני, המודד אי שוויון בהכנסות משקי הבית, טיפס קלות לעומת 2017, לאחר ירידה מתמשכת מאז 1997

26.11.2019, 13:00 | בילי פרנקל

ההוצאה למשק בית בשני העשירונים העליונים (החמישון העליון) עמדה בשנת 2018 על 23,837 שקל בחודש – פי 2.2 מההוצאה בשני העשירונים התחתונים (החמישון התחתון) - 11,007 שקל בחודש כך עולה מסקר הוצאות משק הבית שמפרסמת היום (ג') הלמ"ס.

הסקר בוחן את רמת החיים של משקי הבית בישראל בהבט של הוצאות, הכנסות ובעלות על מוצרים. לפי הנתונים, על אף שמספר הנפשות בחמישון התחתון הוא 4.1 בממוצע לעומת 2.6 נפשות בממוצע בחמישון העליון – הרי שההוצאה בחמישון העליון גבוהה יותר מההוצאה בחמישון התחתון.

הפערים הגדולים ביותר בהוצאות נמצאו בתחבורה ותקשורת (פי 3.8), בריאות (פי 2.8), תחזוקת הדירה ומשק הבית (פי 2.4) וחינוך, תרבות ובידור (פי 1.9).מנגד נמצאו פערים קטנים יחסית בהוצאות בין חמישונים אלה בהוצאה על מוצרים בסיסיים כמו סעיפי המזון (פי 1.4) וההלבשה וההנעלה (פי 1.5). עוד עולה מהנתונים, כי יותר מרבע מסך ההוצאה של החמישון התחתון (26.9%) הייתה על מזון והלבשה והנעלה, לעומת פחות מחמישית (17.3%) בחמישון העליון.

מדד ג'יני, המודד אי שוויון בהכנסות משקי הבית, טיפס קלות לעומת אשתקד, ל-0.355 נקודות, לעומת 0.351 אשתקד. זאת לאחר ירידה מתמשכת מאז שנת 2014.

הכנסה ממוצעת למשק בית – 21 אלף שקל

נתוני הסקר מגלים כי סך משקי הבית בישראל עומד על כ-2.6 מיליון. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש למשק בית מכל מקורות ההכנסה (עבודה, תמיכות וקצבאות, ריבית או דיבידנד) עמדה על 21,063 שקל בשנת 2018 - עלייה ריאלית של 4.3% לעומת השנה הקודמת. ההכנסה הכספית נטו למשק בית, לאחר תשלומי חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) הגיעה ל-17,276 שקל בחודש.

אילוסטרציה, צילום: זהר שחר אילוסטרציה | צילום: זהר שחר אילוסטרציה, צילום: זהר שחר

בצד של ההוצאות לעומת זאת, ההוצאה הממוצעת לתצרוכת למשק בית (כולל שירותי דיור, מזון, מוצרים ושירותים, תחבורה ותקשורת, חינוך, תרבות ובידור, בריאות, ריהוט, הלבשה והנעלה) הסתכמה בשנת 2018 ב-16,475 שקל ברוטו בחודש – עליה ראלית של 0.5% לעומת 2017. ללא שירותי דיור, ההוצאה הכספית הממוצעת הגיעה ל-13,324 שקל בחודש, המהווה כ-77% מההכנסה הכספית.

עיקר ההכנסה (78.2%) של משקי הבית הגיעה אשתקד מעבודה (שכירה או עצמאית), והשאר מהון, פנסיה וקופות גמל, קצבאות ותמיכות, כולל קצבאות ביטוח לאומי.

בחלוקה לפי תחומי הוצאות עולה כי סעיף ההוצאה הגדול של משק בית היה דיור, שהיה 24.8% ממשקל ההוצאה הכוללת. אחריו היו סעיף התחבורה והתקשורת - 20.4% וסעיף המזון (כולל ירקות ופירות) – 17.2%. אחוז השינוי המשמעותי ביותר בהוצאות (בניכוי מדד המחירים לצרכן) היה בסעיף הבריאות עם עליה של 5.3% ואחריו מזון עם עליה של כמעט 3%.

אי שוויון גדול בהכנסות

בחינת הפערים בין משקי הבית מגלה כי פערי ההכנסות בין העשירון העליון לתחתון בישראל, גבוהים הרבה יותר מהפערים בהוצאות הכספיות - העשירון העליון מכניס פי 8.4 מהעשירון התחתון ומוציא פי 2.4 מהעשירון התחתון.

25% מההוצאה - על הוצאות לדיור, צילום: אוראל כהן 25% מההוצאה - על הוצאות לדיור | צילום: אוראל כהן 25% מההוצאה - על הוצאות לדיור, צילום: אוראל כהן

לפי הנתונים, ההכנסות נטו בעשירון העליון עומדות על כ-42.5 אלף שקל בחודש בממוצע למשק בית, לעומת הוצאות של 21.2 אלף שקל בחודש. בעשירון התחתון לעומת זאת, ההכנסה הכספית עומדת על כ-4,786 שקל בחודש, בעוד שההוצאה על 8,998 שקל בחודש.

בחלוקה לפי מעמד בעבודה של ראש משק הבית עולה, כי במשקי בית שבראשם עומד שכיר (כ-1.8 מיליון משקי בית), ההכנסה הכספית נטו, בניכוי תשלומי חובה, הגיעה ל-19,490 שקל בחודש, משני מפרנסים. ההוצאה הכספית לעומת זאת, עמדה על כ-14.5 אלף שקל בחודש – 74.6% מההכנסה הכספית נטו למשק בית.

במשקי בית שבראשם עומד עצמאי (כ-283 אלף משקי בית), ההכנסה הכספית נטו הסכמה ב-19,539 שקל בחודש, אף היא משני מפרנסים. ההוצאה הכספית לעומת זאת עמדה על 15.5 אלף שקל בחודש (כ-79% מההכנסה).

במשקי בית שבראשם אדם שאינו עובד (כחצי מיליון משקי בית), ההכנסה הכספית נטו הסתכמה ב-8,297 שקל בחודש, בעוד שההוצאה הכספית עמדה 94.5% מההכנסות, עם 7,843 שקל בחודש. בלמ"ס מחדדים כי משקי בית אלו הגיל הממוצע של ראש משק הבית הוא 69 ומספר הנפשות קטן ועומד על 1.9, כך שוב ההכנסות של משקי בית אלו מגיעות מקצבאות ותמירות (47.3%) ופנסיות קופות גמל (41.3).

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
אי השוויון גורם לעידוד אנשים להשקיע בעצמם ובחברה
אם אין אי שוויון אנשים לא ישקיעו. למה אחד ילך ללמוד 14 שנה רפואה ולא יסתפק בללמוד 3 שנים מדעי המחשב או בכלל לא ללמוד ולהיות מחסנאי? למה האחד יתאמץ בלימודיו והאחר ילמד "מדעי הדשא"? למה אחד ישקיע את ימי התיכון בלימודים וחברו יבלה בחוף הים? למה הורה ידאג שילדיו יקראו וילמדו ולא יסתפק בלזרוק אותם מול הטלוויזיה או עם פלייסטיישן? למה אחד יעשה משמרות בבית חולים בשעה שהאחר יבלה במועדונים? הבעיה היא אולי "שוויון הזדמנויות", אבל זה כבר משהוא אחר (זוכרים את אלו שצעקו נגד "לתת חמש", הם גם אלו שבוכים על אי שוויון).
עו"ד רו"ח  |  26.11.19
4.
תודה לביבי הגאון! מי שעיניו צרות וליבו אטום משנאה לביבי, לא יבין את הבשורה שבנתונים
אני שומע את הבכיינים מדברים על פערי השכר. רופא עיניים יאשר שיש להם בעיה של קוצר ראיה. איך מרימים כלכלה של מדינה שלימה? פעם זה היה בניסיון לדחוף אותם מלמטה על ידי תרומות, וכך נהפכה ישראל למעצמת שנורר (קבצנות) עולמית. זה לא עבד! בא ביבי והחליף את כל הדיסק. בכל הזדמנות דיבר על היכולות של ישראל בהייטק ועוד ויצר לכם שם של מעצמה עולמית. פתח שווקים חדשים עם מדינות שמעולם לא ספרו אותנו, והגדיל את הקיימים. הוריד מיסים לבעלי הון וגרם להם להיות יותר בישראל ולבזבז כאן יותר מההון שלהם. במקום להכריח אותם לשלם את זה במס ושיברחו, שיבזבזו אותו אצל האזרחים בקניות ושירותים. פתאום יש כל שבוע מיליונרים חדשים שמבזבזים יותר ומניעים את גלגלי המשק, בעיקר משפיעים על החלשים. ככה מושכים משק של מדינה שלימה למעלה! ככה מגיעים ממטבע לא יציב למטבע מהיציבים ביותר בעולם. בראיה בריאה לטווח רחוק ועין טובה... כל הכבוד לראש הממשלה שלכם!
Avi  |  26.11.19
לכל התגובות