ההתעקשות של הרפתנים תשאיר אותם בתוך הבוץ

את מחיר ההתעקשות של ראשי איגודי הרפתנים על המשך מדיניות תכנון החלב, ללא מהלכי התייעלות משמעותיים שיורידו את מחירי המטרה בשיעור שיצמצם את פערי המחירים של מוצרי החלב בין ישראל לעולם, צפויים הרפתנים לחוש על בשרם כבר בשנה הקרובה.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", תנובה מקימה בימים אלה זרוע יבוא, שבאמצעותה תחל לשווק בישראל גם מוצרי חלב מיובאים, שמחירם לצרכן נמוך מהמקבילה המקומית. שטראוס נערכת להקים קווי ייצור למוצרי תחליף החלב אלפרו, שאת הזיכיון לשיווקו תקבל בשבועות הקרובים.

מנכ"ל תנובה אייל מליס, מנכ"ל קבוצת שטראוס גיורא בר דעה, מנכ"ל טרה יהודה פורטה | צילום: אביב חופי

טרה, המחלבה השלישית בגודלה, שעלתה לכותרות לאחרונה עם הפסקת ייצור החמאה באריזה שולחנית, מבקשת כעת לצמצם את ההפסדים העמוקים שלה מפעילות החלב. היא מתכוונת לעשות זאת באמצעות צמצום הנחות לקמעונאים, כשברקע החשש מכך שתחדל לייצר גם חלב שמחירו מפוקח.

כל אלה צפויים להוביל לצמצום כמות החלב הגולמי שהמחלבות רוכשות מהרפתנים. במכתב ששלחה לשר החקלאות היוצא אורי אריאל ושהגיע לידי "כלכליסט" מבקשת מועצת החלב לצמצם את מכסות החלב לשנת 2020.

כרטיס הכניסה של טרה לרשתות

החשש מכך שטרה תחדל לייצר חלב שמחירו מפוקח אינו מבוסס. אין היתכנות לקיומה של מחלבת טרה ללא ייצור חלב לשתייה. למעשה, החלב הוא כרטיס הכניסה שלה לרשתות. כששואלים את הקמעונאים, התשובה קיצונית אף יותר. לטענתם, כרטיס הכניסה של המחלבה השלישית בגודלה לחנויות הוא לא אחר ממותג קוקה־קולה של החברה המרכזית למשקאות שמחזיקה בה.

"גם עכשיו, אם לא החיבור לקוקה־קולה, לא הייתי קונה מטרה דבר, אז על אחת כמה וכמה אם היא לא תוכל לספק לי חלב, לא תהיה לה זכות קיום במקררים שלנו". כך טוען בכיר בשוק קמעונאות המזון בשיחה עם "כלכליסט".

בקטגוריית החלב מחזיקה טרה 21% מהמכירות, וניתן להעריך כי השפעתה שולית ברשת המזון הגדולה בישראל, שופרסל, המשווקת חלב תחת המותג הפרטי. הרשתות הבינוניות בגודלן לא יאפשרו לטרה לשווק רק את המוצרים שאינם מפוקחים, כך שהשפעתה אם תהיה בצמצום הייצור תורגש אולי במכולות. בשוק המוסדי מצבה רגיש עוד יותר, כיוון שאין בית קפה שימשיך לעבוד עם מחלבה שלא מספקת חלב.

נחתה באפריקה קוקה־קולה ישראל השלימה את רכישת קלובר תעשיות החברה המרכזית רכשה את החברה מתחום החלב והמשקאות כדי להרחיב את פעילותה הבינלאומית; על פי ההסכם שנחתם בפברואר, תחזיק החברה המרכזית ב־59.5% מקלובר נורית קדושלכתבה המלאה

הספקולציות, שעד כה לא באו לידי ביטוי באמירה ישירה של טרה בנוגע לקיומה של כוונה לשנות את מתכונת פעילותה, גם לא הוכחשו רשמית על ידי החברה. זאת כיוון שהן משרתות את האינטרס של החברה המרכזית שמאותתת בדרך זאת לרגולטורים, שאם לא יאשרו בהקדם את בקשתה להעלאת מחירים, יביאו על עצמם משבר קשה מזה שנרשם בחודשים האחרונים בקטגוריית החמאה. כבר לפני שישה חודשים הגישה טרה לוועדת המחירים בקשה להעלאת מחירי מוצרי החלב בפיקוח. הבקשה שהוגשה בסמוך לעדכון צו הפיקוח על המחירים שכלל העלאת מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב־3.2%, לא זכתה להתייחסות.

בטרה, שההפסדים עמם היא מתמודדת מעמיקים ככל שחולף הזמן, לא מעוניינים להמשיך לממן את התייקרות חומר הגלם המרכזי. ככל שיחלוף הזמן, ניתן להעריך שנראה גם את תנובה מצטרפת לסנקציות ומצמצמת את הייצור בקטגוריות המפוקחות.

ניתן היה לצפות משר האוצר משה כחלון, שאחרי המפלה שספג במאבק המיותר שניהל נגד תנובה וטרה בסירובו לאשר את המלצת ועדת המחירים להעלות את מחיר החלב, שימנע מלגרור את המשק לסבב נוסף.

אלא שכחלון, שאולץ במאי החולף על ידי בג"ץ לחתום על צו עדכון המחירים, עמד בחיבוק ידיים גם נוכח המחסור בחמאה, ורק השבוע טרח לחתום על הגדלת מכסות היבוא שיאפשרו לצרכנים למצוא חמאה במקררים.

על רקע זה, נראה שהמהלך של טרה יצא לדרך בעיתוי תמוה, שכן נוכח התנהלות שר האוצר ונוכח הקיפאון הכללי שנגזר על המשק נוכח המשבר הפוליטי והיעדרה של ממשלה מתפקדת, ספק אם יגרום לשינוי.

באמצע חודש יוני השנה התייקרו ב־3.4% מוצרי החלב המפוקחים, כמו חלב לשתייה, שמנת מתוקה וחמאה. עלאת המחירים היתה אמורה לאפשר למנכ"ל טרה הנכנס לנסות לייצב את המחלבה, אך הדבר לא צלח ומכירות החברה המשיכו לרדת. ניתן להעריך כי בטרה הבינו כי לא יוכלו להמשיך להתבסס על מוצרי החלב המפוקחים שהם כיום ליבת הפעילות של החברה ויהיה עליהם לייצר ערך מוסף, מהלך שאורך זמן וכרוך בהשקעות, שספק אם בכוונת החברה לבצע.

תוכנית התייעלות נרחבת ברפתות

מי שאמורים לראות במהלך של טרה קריאת השכמה הם הרפתנים, שנהנים מהגנה חסרת תקדים שמבטיחה להם שיהיה מי שיקנה מהם את כל תנובת החלב של הפרות שלהם, במחיר שגבוה בישראל בעשרות אחוזים מבעולם.

המחלבות כבר נערכות לפעילות במתכונת שתצמצם את התלות בחלב המקומי, ולכן רק תוכנית התייעלות קיצונית שיזמו ארגוני הרפתנים ושתכלול סגירת רפתות קטנות ולא יעילות והורדת מחיר החלב הגולמי בשיעור חד, תוכל לסייע להם לדחות את הקץ שיבוא בשנים הקרובות בדמות ביטול התכנון הענפי.

על שולחן הממשלה מונחת כבר שנה וחצי המלצה של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה לביטול התכנון במשק החלב עד שנת 2025. המועצה קבעה בהמלצותיה כי "יש לייעל את הליך ייצור החלב בישראל על ידי ליברליזציה מלאה של משק החלב וביטול התמיכות העקיפות בדמות מכסות ייצור ומכסים".

ההמלצה שהוגשה כוללת פער דרמטי של יותר מ־25% במחירים לצרכן בין ישראל לאירופה, שבניגוד לטענות שהועלו בעבר, "אינו מוסבר על ידי פערי מע"מ או עלויות חומרי גלם", אלא "מיוחס ברובו לפערי יעילות ותחרות".

* * *

מהחלב נשארה רק אבקה

מועצת החלב דורשת מהממשלה: צמצמו את מכסות הייצור ב־2020

עוד בטרם החליטה טרה על צמצום הייצור, נערכת מועצת החלב לצמצום ייצור החלב הגולמי על ידי הרפתנים. "אנו מדגישים את הצורך בהפחתת היקף הייצור הכולל לשנת 2020 בהיקף של 58 מיליון ליטר", כתבה מיכל קראוס, מנכ"לית מועצת החלב, לשר החקלאות היוצא אורי אריאל.

לטענת קראוס, הפחתת מכסות ייצור החלב חיונית להמשך התאמת הביקוש להיצע. "החשיבות בהפחתת המכסה הנה קריטית להמשך תפקודו התקין של הענף, וזוהי המלצה מקצועית גורפת שניתנה על ידי כלל הגורמים בענף. אי־הפחתת המכסה כמבוקש תפגע ביכולת של מועצת החלב לווסת את החלב, לטפל בעודפים (אבקות חלב - נ"ק) שיצברו ולהבטיח הלימה בין הביקושים להיצע".

החלב הגולמי מופרד לשומן ולאבקת חלב, ונוכח העלייה בביקוש לשומן, נותרו עודפים רבים של אבקת חלב, שמחיר המכירה שלה נמוך מעלותה. הדבר יוצר הפסדים למועצת החלב המנהלת את התהליך עבור המחלבות ומעמיד את המשך קיומה בסכנה. "אי־ההפחתה תמשיך את הפגיעה הקשה שכבר התרחשה במהלך שנת 2019 ביציבותה הפיננסית של מועצת החלב. מדובר במשבר ממשי המאיים על ענף החלב".

אם תתקבל בקשת המועצה ובמהלך השנה יעלה הביקוש לחלב, יוכלו המחלבות להשתמש במנגנון שמאפשר להן לשלם לרפתנים תמורה מופחתת על עודפי החלב. הפער בין מחיר המטרה לתמחיר המופחת שישלמו אמור לאזן את המכירה ההפסדית.