אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצעד הגדול הבא שיכניס את הטכנולוגיה למפעלים הקטנים צילום: אילן בשור

דעה

הצעד הגדול הבא שיכניס את הטכנולוגיה למפעלים הקטנים

המהפיכה הטכנולוגית הצמיחה תפקיד חדש של מהנדס פריון - מי שעובד יחד עם בעלי מפעלים המבקשים לעבור לצד הטכנולוגי, תוך ייעול מקסימלי והגדלת הכנסות; אלא שכרגע אין הרבה כאלה והעלות גבוהה - כאן צריכים להיכנס לפעולה שלושה גורמים: התעשייה, האקדמיה ומשרדי הממשלה

29.11.2019, 08:43 | ליאור לוי

בעשור האחרון עמד הייצוא התעשייתי בישראל על ממוצע חודשי של 3.8 מיליארד דולר - נתון יציב שכמעט ולא השתנה לעומת ייצוא השירותים, שעלה בחמש השנים האחרונות מממוצע חודשי של 2.9 מיליארד דולר ל-3.7 מיליארד דולר. 

קראו עוד בכלכליסט

חמור מכך, מה שעוד השתנה הוא שער הדולר, שרק הלך וירד מ-4.065 לפני עשור לכ-3.4 כיום ואיתו גם הרווחים של המפעלים המקומיים, שהצורך שלהם בהתייעלות רק הלך וגדל משמעותית.

צמיחה דרך טכנולוגיה, צילום: Fotolia צמיחה דרך טכנולוגיה | צילום: Fotolia צמיחה דרך טכנולוגיה, צילום: Fotolia

שרידות היא מילת המפתח החדשה, והיכולת לשרוד ולהצליח טמונה בחדשנות. מדינה שחפצה בתעשייה משגשגת חייבת לתמוך במפעלים הקטנים והבינוניים - שיכולים להחליט ולפעול מהר ולהסתגל לשינויים בזמן קצר.

סקר שנערך בשנת 2014 גילה שרוב מוחלט (88%) מהמפעלים הקטנים והבינוניים ישמחו להגדיל את היקפי ההשקעה שלהם במכונות וציוד טכנולוגי, אם רק תינתן להם האפשרות לפרוס את התשלום לטווח ארוך.

באותם ימים, המערכת הבנקאית אפשרה הלוואות לטווח של 4-3 שנים לכל היותר - עובדה שהקשתה מאוד על תזרים המזומנים של העסקים.

בשנים 2015-2016 ובמסגרת תפקידי כיו"ר האגף למפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים, יזמנו מסלולי הלוואות לטווח ארוך יחד עם הבנקים לטובת רכש ציוד ומכונות - מה שהגדיל את היקף ההשקעות באופן ניכר והפך את חלק מהמפעלים לתחרותיים וטובים יותר.

היעילות של קווי הייצור החדשניים גדלה, העלויות הוזלו ונוצרו מוצרים מתוחכמים ומדוייקים יותר. אבל כבר אז היה ברור שזהו השלב הראשון בלבד. אמנם הוא חשוב והכרחי, אבל הוא לא מספיק לבדו כדי לבצע את קפיצת המדרגה העסקית הדרושה. אחרי שבעיית התזרים נפתרה - נותרה השאלה איך לנתב את הכסף בדרך הטובה, היעילה והנכונה ביותר.

אחרי המהפכה התעשייתית הראשונה בשנת 1784, בה הוקמו בתי מלאכה שהתבססו על ייצור מכני, המהפכה השנייה בשנת 1870, שהעלתה את קצב ייצור המפעלים בעזרת החשמל והמהפכה השלישית משנת 1969, שהעבירה את המפעלים לייצור אוטומטי ומדויק הגיעה זמנה של המהפכה הרביעית.

הכינוי הרשמי שלה הוא Industry 4.0 והיא מביאה אתה תפיסה תפעולית חדשה לניהול המפעלים בדרך חכמה ומודרנית תוך דיוק הייצור והתאמתו בזמן אמת תוך כדי עבודה.

בשנים הקרובות נכיר יותר ויותר את ה"מפעלים החכמים" - אלא שבדרך לשם אנחנו צריכים לעשות שינויים ולהתאים את עצמנו לעולם החדש לא רק בתהליכים אלא גם במקצועות בשרשרת הייצור, שיגשרו על הפערים הקיימים בידע הדרוש למהפכה.

החוליה החסרה בשרשרת, שתשלים את המהלך, היא תפקיד חדש - מהנדס פריון. איש מקצוע שיעבוד בצמידות למנהלי המפעלים הקטנים והבינוניים שביצעו את השדרוג הטכנולוגי או שרוצים לבצע אותו ויעזור להם להפוך אותו לכלי יעיל באמת עבור העסק שלהם תוך התווית הדרך לשינוי.

להבדיל מהמהנדס הרגיל, שכבודו במקומו מונח, בעל המקצוע החדש יחשוב מחוץ לקופסא וייתן את הכלים הדרושים למיקסום ההוצאה הכספית, הכפלת הייצור והגדלת ההכנסות.

אלא שעלותו של אותו מהנדס פריון גבוהה, כך גם החודשים הארוכים שיחלפו עד שהשינוי ייראה בפועל בספרי החשבונות וגרוע מכך מהנדסים שכאלו כמעט ואינם בנמצא.

בנקודת הזמן הזאת צריכים להיכנס לפעולה שלושה גורמים יחד, יד ביד: התעשייה, האקדמיה ומשרדי הממשלה. זה הזמן לשבת יחד, בשולחן עגול ואינטנסיבי, ולראות איך מובילים את המהפכה הזאת ועוזרים למפעלים הקטנים והבינוניים בישראל לצאת לדרך חדשה.

הפתרון יכול להגיע בדמות סבסוד אותם מהנדסי פריון למשך תקופה שתקבע מראש, מתן הטבות או הנחות מס או כל פתרון אחר ששלושת הגופים יסכימו עליו בתום הדיונים.

כשמדינת ישראל שמה לה למטרה לחזק את מערכת הרפואה בפריפריה, הוחלט על מענק מיוחד בעלות של עשרות מיליוני שקלים לאנשי הרפואה שיעבדו בבתי החולים בצפון ובדרום הארץ. כפי שהמדינה ידעה לקדם ולתגמל בתחום הבריאות (כנדרש), כך היא צריכה לסייע כעת גם לתעשייה המקומית הקטנה והבינונית ולסבסד את עלותו של מהנדס הפריון שתפקידו קריטי, אך עלות העסקתו יכולה להגיע לסכומים שהמפעלים הקטנים והבינוניים לא יוכלו לעמוד בהם.

ב-3.7.2011 קיבלה ממשלת ישראל את החלטה 3409 תחת הכותרת "עידוד פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים בישראל". שם הבטיחה הממשלה להגביר את מימוש היכולת ואת פוטנציאל הפריון והחדשנות בעסקים האלה.

כעת מונחת לפתחה של המדינה להפוך, יחד עם בעלי העסקים והאקדמיה, את המילים שנכתבו שם למציאות. אסור לפספס את ההזדמנות הזאת - זה קריטי לכלכלה שלנו, זה משמעותי עבור כל אחד ואחת מאתנו.

הכותב הוא מבעלי קבוצת "ביסקול" וכיהן בעבר כיו"ר האגף למפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים ויו"ר הוועדה לסחר חוץ בהתאחדות

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות