הפתרון לנכים: פרנסה מכבדת

היום חל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות. והיום, כמו בכל יום בשבועות האחרונים, הממשלה ממשיכה להתכחש להתחייבות שנתנה לבצע את הפעימה השלישית של העלאת קצבאות הנכים.

בימים האחרונים פורסמו נתונים רבים בנושא הנכים. ביניהם בלטו מספרים קשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: גם אחרי עלייה משמעותית בשיעור העובדים, רק 52% מהנכים בעלי המוגבלות התפקודית החמורה מועסקים, לעומת ממוצע של 81% בכלל האוכלוסייה.

אילוסטרציה | צילום: buffalo.edu

30% מאותם נכים משתכרים עד 5,000 שקל בחודש. 47% מהם מתקשים או מתקשים מאוד לכסות את ההוצאות החודשיות. בנוסף, משירות התעסוקה נמסר שנרשמה עלייה של 19% במספר הנכים המובטלים בתוך שש שנים.

גם כשהמדינה תעמוד במילתה ותעלה את קצבאות הנכים, עדיין לא תהיה לה היכולת להיענות לתביעת הנכים ולהשוות את גובה הקצבה לשכר מינימום. האמת היא, שגם שכר מינימום אינו מבטיח יותר מאשר חיים בעוני. הדרך הנכונה לחלץ את הנכים מהעוני היא שילוב של כמה יותר מהם במשרות מכניסות.

זה טוב גם לנכים וגם למשק: מחקרים מראים ששילוב הנכים בשוק העבודה יגדיל את התמ"ג בעד 5 מיליארד שקל. אבל מתברר ש־40% ממשרדי הממשלה והרשויות הציבורית לא עומדים בחוק המחייב אותם להעסיק לפחות 5% נכים. גם זה שיעור נמוך, בהתחשב בעובדה שהנכים מהווים 14% מהאוכלוסייה.

אחד הפתרונות לעידוד העסקת נכים הוא העלאת הדיסריגארד - הסכום שמותר להם להשתכר בלי שתפגע הקצבה, ושעומד היום על 3,700 שקל. אבל השאיפה צריכה להיות שיותר ויותר נכים ישתכרו מספיק כדי שהקצבה תהפוך בלתי רלבנטית עבורם.

לשם כך יש לעודד מוסדות להשכלה גבוהה לשלב נכים באמצעות תמריצים תקציביים. יש להעניק הטבות למעסיקים שיגדילו את היקף העסקת הנכים. על משרד הכלכלה לסייע לנכים בפתיחת עסקים קטנים. בסוף, קצבאות לא יחלצו את הנכים מעוני. עבודה טובה דווקא כן.