אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפרקליטות: כתב אישום בכפוף לשימוע נגד אפי נוה והשופטת אסתר כרייף צילום: יריב כץ, אתר בתי המשפט

הפרקליטות: כתב אישום בכפוף לשימוע נגד אפי נוה והשופטת אסתר כרייף

פרקליטות מחוז מרכז הודיעה לראש לשכת עורכי הדין לשעבר, כי הוחלט לשקול להעמידו לדין בעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים. כמו כן הוחלט לשקול להעמיד לדין את שופטת בית משפט השלום, אסתר כרייף, בעבירות של מתן שוחד והשמדת ראייה, והכל בכפוף לשימוע. עוד הוחלט לא להעמיד לדין את העיתונאית הדס שטייף על החדירה לטלפון הנייד של נוה

03.12.2019, 10:16 | משה גורלי

סיפור ה"מין תמורת מינוי" הבשיל לכתבי חשדות - כתבי אישום לפני שימוע – נגד אפי נוה לשעבר ראש לשכת עורכי הדין ואסתר כרייף, שופטת בית משפט השלום. נוה יואשם בכפוף לשימוע בעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים וכרייף במתן שוחד והשמדת ראייה. ההחלטה התקבלה על ידי פרקליט המדינה, שי ניצן.

כרייף, שהייתה תובעת משטרתית הגישה ב-2013 מועמדות לכהונה כשופטת שלום. נוה היה אז יו"ר מחוז ת"א ומיוני 2015 יו"ר השלכה. נוה לא היה חבר בוועדה לבחירת שופטים שכללה אז את שרת המשפטים איילת שקד, שר האוצר משה כחלון, נשיאת ביהמ"ש העליון מרים נאור, השופטים אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן, חה"כ נורית קורן ורוברט אילטוב, ונציגי לשכת עוה"ד - עו"ד אילנה סקר ועו"ד חאלד זועבי.

 

לפי החשד נוה היה בעל השפעה משמעותית על בחירת שופטים במיוחד באמצעות חברת הוועדה אילנה סאקר המקורבת אליו. "כמו כן", נטען, "הוא השתתף במסגרת תפקידו בישיבות מקדימות שקוימו אצל נשיאת ביהמ"ש העליון דאז מרים נאור, בהשתתפות הנשיאה, השרה ונציגי הלשכה, בה בדרך כלל הושגו הסכמות לגבי רוב רובם של המועמדים לשיפוט".

ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה
ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה צילום: עמית שעל

 

בספטמבר 2013 כחודש לאחר שהגישה כרייף מועמדות להתמנות כשופטת שלום, היא פנתה לנוה בכנס מקצועי. השניים שוחחו והחליפו מספרי טלפון. בהתכתבות מאוחרת ביניהם באותו יום, ביקשה כרייף מנוה לשמור על עניין מועמדותה לשיפוט באופן דיסקרטי. במהלך מספר שבועות לאחר היכרותם, שמרו השניים על קשר טלפוני והחליפו ביניהם הודעות רבות ואף קיימו מפגש אינטימי בביתה של כרייף. בהמשך, לאורך תקופה של כשנתיים ועד אוגוסט 2015, שמרו השניים על קשר שהתמצה בהחלפת הודעות ווטסאפ חלקן בעלות גוון אינטימי והבעת רצון הדדי להיפגש. במהלך אותה תקופה לא נפגשו השניים למפגש אינטימי נוסף.

לאחר שנוה נבחר לראשות הלשכה, "ידעה כרייף כי יש ביכולתו לקדם את בחירתה לשיפוט מחד גיסא, וכי הוא מעוניין בקשר אינטימי עימה מאידך גיסא. לפיכך, היא עודדה, טיפחה והידקה את הקשר האינטימי-פלרטטני עימו, והשניים אף קיימו מפגש אינטימי נוסף בביתה, בעיצומו של הליך מינויה לשיפוט. כל זאת, בין היתר, כדי להטותו לכאורה למשוא פנים כלפיה ובעד פעולותיו הקשורות לתפקידו או בעד השפעתו על פעולתם של גורמים רשמיים אחרים בהקשר למינוי שופטים".

כתב החשדות קושר בין הקשר האינטימי לקידום רצונה של כרייף להתמנות: "בד בבד עם טיפוח הקשר האינטימי ביניהם כאמור, ביקשה כרייף מנוה, במספר רב של הזדמנויות, לפעול ולהתערב בעניינה ולקדם את בחירתה לשיפוט, באופן אשר כרך את הדברים זה בזה".

 

 

השופטת אסתר כרייף השופטת אסתר כרייף השופטת אסתר כרייף

ואילו נוה לפי הנטען נענה: "נוה, שהיה מעוניין בקשר אינטימי עם כרייף, שיתף פעולה עם הפלירטוט מצידה ונענה לקשר האישי והקרוב שהוצע לו, ביודעו שהיחס המיוחד והאינטימי, שכלל כאמור מפגש אינטימי בביתה בהזדמנות נוספת, ניתן והוצע לו גם על מנת לקדם את מינויה במסגרת תפקידו".

וכך, תוך ניגוד עניינים חריף, נכתב, פעל נוה מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים, כשהוא מצוי בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך הליך המינוי, ובלי שדיווח על כך לאיש מהגורמים מולם פעל". למשל, שנתיים לאחר שהגישה את מועמדותה ולא זומנה לוועדת המשנה, שלה הכרחי בדרך למינוי, ביקשה כרייף מנוה לברר מדוע טרם זומנה לוועדה. נוה הבטיח לה "לזרז" הנושא, ובמקביל פנה לעו"ד סקר בעניין. כעבור כשלושה שבועות זומנה כרייף לוועדת המשנה.

בהמשך, בפברואר 2016, כרייף נכשלה בקורס המועמדים לשפיטה לאחר שקיבלה ציון נמוך. ציון "עובר" בקורס מהווה קריטריון משמעותי להמשך תהליך המינוי, אולם אין הוא תנאי הכרחי. נוה חשוד כי לבקשת כרייף שיקדם בכל זאת את מינויה, הוא פנה מספר פעמים רב לעו"ד אילנה סקר, נציגת הלשכה בוועדה, וביקש ממנה כי תפעל לכך שכרייף תעבור את "ועדת המשנה השנייה", בה השתתפה עו"ד סקר כנציגת לשכת עוה"ד, יחד עם עוד שני חברי ועדה. מעבר של ועדת משנה זו הוא שלב הכרחי בדרך למינוי לשיפוט. נוה ביקש זאת מעו"ד סקר בהמשך לבקשות חוזרות ונשנות של כרייף, ולא אמר לעו"ד סקר כי הוא מצוי בניגוד עניינים חריף לאור הקשר הפלרטטני-אינטימי בינו לבין כרייף. נוה פנה בעניין זה גם לחברת ועדת המשנה הנוספת, חה"כ לשעבר נורית קורן, וסיכם עימה כי היא ועו"ד סקר יעבירו את כרייף ברוב קולות בוועדת המשנה. בזכות התערבותו והשפעתו של נוה, עברה כרייף את ועדת המשנה השנייה במרץ 2016, למרות כישלונה בקורס, ברוב קולות של עוה"ד סקר וחה"כ קורן, מול דעת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין, ונכנסה למאגר המועמדים לשפיטה. זמן קצר לאחר מכן, קיימו השניים מפגש אינטימי נוסף בביתה של כרייף, כמוזכר לעיל.

בהמשך, לבקשת כרייף, הורה נוה לעו"ד סקר לדאוג להכנסתה לרשימת המועמדים לשיפוט שפורסמה באפריל 2016. בעקבות זאת, דאגה עו"ד סקר לכלול אותה ברשימה.

במאי 2016 לקראת כינוס הוועדה לבחירת שופטים, השתתף נוה בישיבה המקדימה שנערכה אצל נשיאת העליון דאז מרים נאור, יחד עם שרת המשפטים ונציגי הלשכה. בישיבה זו, שנועדה לגבש הסכמות לקראת כינוס הוועדה, סוכם כי כל הנוכחים יתמכו במינוי כרייף לשופטת. אף כאן, נוה לא דיווח לאיש על קשריו האינטימיים עימה.

פעולתו של נוה עבור כרייף הצליחה והובילה לבחירתה לשופטת ביום 7.6.16. לאורך כל התהליך נוה וכרייף התכתבו ושוחחו ביניהם, תוך כריכה בין נושא המינוי לשיפוט לבין מערכת היחסים האינטימית ביניהם.

בנוסף, חשודה כרייף שבינואר 2019 כשנחקרה לראשונה באזהרה במשרדי יאח"ה התבקשה למסור את הטלפון הנייד שברשותה לחוקרים. כרייף ניסתה לשכנע את החוקרים להימנע מלקיחת הטלפון, אך ללא הועיל. היא הכחישה מחיקת הודעות בחודשים האחרונים. במהלך החקירה, ביקשה כרייף לקיים שיחות מהנייד. החוקרים התירו לה, "לפי החשד, השופטת כרייף ניצלה את האמון שניתן בה על ידי החוקרים, ובהיותה בחדר החקירות מחקה מהטלפון התכתבויות שהוחלפו בווטסאפ בינה לבין מספר גורמים, לרבות אחד מחברי הוועדה לבחירת שופטים...ביודעה כי הן עשויות להיות דרושות כראיה בחקירה. פעולתה זו התגלתה בשלב מאוחר יותר של החקירה, לאחר חדירה לטלפון על ידי חוקר מיומן, אשר שיחזר את ההודעות שנמחקו.

בגין מעשים אלה הוחלט לשקול להגיש נגדה כתב אישום גם בגין עבירה של השמדת ראיה, בכפוף לשימוע.

במקביל, נחקר נוה גם באזהרה גם בעניינה של עורכת דין נוספת, שגם עימה קיים מערכת יחסים, בחשד שניסה לקדם את מינויו של מקורב אליה לשיפוט במחוזי וכן בעניינה של מתמחה, שאף עימה קיים מערכת יחסים. בשני עניינים אלו הוחלט, כי הגם שנוה פעל לכאורה באורח לא תקין, אין מקום להעמידו לדין פלילי בגין מעשים אלו.

בד בבד לחקירת החשדות נגד נוה, נחקרה גם תלונתו שלו על פגיעה בפרטיותו בשל מעורבות העיתונאית הדס שטייף וגורמים נוספים בלקיחת טלפונים סלולריים שלו וחדירה אליהם שלא כדין. נמצא כי הגם שפרטיותו של נוה נפגעה קשות בעניין זה, הרי שאין מקום להעמיד לדין מי מהמעורבים בגין החדירה לטלפונים אלה.

הסיבה מוסברת בכך שחקירת החשדות נגד נוה נפתחה בעקבות פנייתה של הדס שטייף למשטרה וטענתה כי יש בידיה מידע מתוך טלפונים סלולריים של נוה, המלמד על ביצוע עבירות חמורות ביותר בקשר למינוי שופטים. נוכח האינטרס הציבורי המובהק בבחינת חשדות לפגיעה חמורה בטוהר המידות בהליך מינוי שופטים בישראל, לא ניתן היה להתעלם מפנייה זו, מה גם שבאותה עת לא היה ברור כיצד בדיוק מידע זה הגיע לשטייף.

לפיכך, המשטרה פנתה לשטייף וביקשה ממנה למסור לרשויות את החומר שבידה וכן את הטלפונים שברשותה. מלכתחילה ביקשה שטייף "הגנה" לה ולנוספים שהיו מעורבים בהשגת הטלפונים והפקת החומר מתוכם. יודגש כי לא ניתנה לשטייף הבטחה לחסינות בעיתוי זה, אך כן ניתנה הבטחה לבחון את אי העמדתה לדין בהמשך. שטייף שיתפה פעולה ומסרה את החומרים והטלפונים, בכפוף להבטחה שתיבחן האפשרות לשקול שלא להעמידה לדין בשל עבירות שביצעה לכאורה עד למועד פתיחת החקירה, ובכפוף להבטחה שלא ייעשה נגדה שימוש בדברים שיימסרו על ידיה בעדותה.

עקב רגישות העיון בטלפונים, המשטרה לא עיינה בטלפונים אלא פנתה לבית המשפט בבקשה שיתיר חיפוש מצומצם וממוקד בטלפונים, במגמה לאתר מידע הנוגע אך ורק לחשדות הממוקדים שעלו. בית המשפט נענה לבקשה, תחם את הנושאים בהם יותר העיון, והחיפוש המצומצם בוצע.

"לולא פנייתה של שטייף לרשויות", נכתב, "ככל הנראה לא היה ניתן לדעת כי בוצעה חדירה לטלפונים ובמקביל לא היתה נפתחת חקירה חשובה זו".

עו"ד אופיר סטרשנוב, ממשרד עו"ד כהן-סטרשנוב, המייצג את השופטת כרייף מסר: "השופטת מכחישה באופן מוחלט ביצוע עבירות כלשהן. בחירתה לשופטת היתה בתמיכת שמונה מתוך תשעת חברי הועדה לבחירת שופטים ובכללם נשיאת בית המשפט העליון דאז, מרים נאור. היא לא נזקקה לשום מעשה פסול כדי להיבחר, ולא עשתה שום מעשה כזה. אנו מאמינים כי בשימוע נצליח לשכנע את הגורמים המחליטים בכך, והתיק ייסגר".

עורכי דינו של אפי נוה, בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה, מסרו בתגובה: "עניין זה לידתו בחטא. כזכור, מכשיר הטלפון הנייד של נוה נגנב ונפרץ, והפרקליטות, בהחלטה מפוקפקת, העניקה "חסינות" לפורצים – עת דובר במעשה עבירה חמור וברור. כבר בשל כך, כל הראיות שנגבו בהליך זה דינן להיחשב לבלתי קבילות בבית המשפט.

לאחר הפגיעה החריפה בזכויותיו של נוה, וכדי להצדיק את מחדלה הבסיסי, נהגה הפרקליטות כפי שנהגה. עתה הגיע כתב חשדות זה, שכבר בו הוסרו מעל הפרק שלל טענות מופרכות שהושמעו בעניין נוה.

לגופו של עניין, הניסיון לייחס למערכת יחסים בין בגירים אופי "שוחדי" מעיד על תפיסה לקויה ביותר של סיטואציות אנושיות. ממילא, אין שום יסוד משפטי לטענה זו, המייחסת לנוה פעולות שבוצעו עת כלל לא היה חבר בוועדה לבחירת שופטים, ולכן ברור שלא היה יכול לקבל כל החלטה בעניין כרייף, מטוב ועד רע. מכל מקום וכזכור, מינויה של כרייף אושר ברוב מוחלט בוועדה, לרבות על ידי שני שופטים מבית המשפט העליון.

עוד יצוין, כי כתב החשדות מציג עמדה נוקשה, שלפיה אין לשוחח עם מי מחברי הוועדה בעניין מועמדים לשיפוט. תזה זו מנוגדת באופן חזיתי לפרקטיקה הנוהגת בוועדה לבחירת שופטים מזה שנים ארוכות, ובמידת הצורך, מר נוה יוכיח כך בהליך משפטי.

עתה, עם סיום תפקידו של פרקליט המדינה, שהחליט מראשית הדרך על הענקת ה"חסינות" לפורצים על כל המשתמע מכך, ובשים לב לנתונים הבסיסיים בעניין, יש להניח כי שיקול הדעת הנכון ינחה את הנוגעים בדבר.

פרקליטה של עורכת הדין שהתיק בעניינה נסגר, עו״ד עדי כרמלי, ״אני שמח על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק בעניינה. מלכתחילה סברנו שלא היה מקום לשרבוב שמה לפרשה, ואנו מודים לפרקליטות שקיבלה את עמדתנו, הגם שזה רק עתה. רק צר לנו על חודשים ארוכים של מתח, סבל וימים קשים שעברו על מרשתי ועל משפחתה וילדיה, שאיש לא יוכל להשיב להם. כל רצונה הוא לשוב לשגרת חייה ולעבודתה כסניגורית ועורכת דין מכובדת״.

 

בהכנת הידיעה השתתפו תומר גנון וענת רואה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות