חיים מר וישי דוידי מסתבכים במערבולת הפיננסית של ח. מר

התוצאות של חברת ח. מר שבשליטת קרן פימי (36.6%) של ישי דוידי וחיים מר (28.5%) ובניהולו של ניר למפרט לא מפסיקות להשאיר למשקיעים טעם מר. זאת, כאשר המגמה השלילית שנמשכת מתחילת 2018 נותנת את אותותיה בשווי המניה שאיבדה 45% מערכה מתחילת השנה, לשווי של 81 מיליון שקל בלבד, וזאת בהמשך לצניחה של 50.6% שרשמה ב־2018, אז עברה להפסד. את הרבעון השלישי של 2019 סיימה ח. מר עם צניחה של 34% בהכנסות, מעבר להפסד גולמי והעמקת ההפסד מפעילויות נמשכות ל־32 מיליון שקל.  

אך לא רק שתוצאותיה הידרדרו, ח. מר דיווחה בסוף השבוע שעבר על אי־עמידה באמות המידה הפיננסיות הנדרשות על ידי הבנקים על חוב של 243 מיליון שקל, כאשר הפרות אלו מהוות עילה להעמדת ההלוואות לפרעון מיידי. החברה קיבלה אורכה מהבנקים לצורך עמידה בהתניות עד ספטמבר 2020, זאת תוך עדכון נוסף של חלק מאמות הפיננסיות המעודכנות בתקופת הוויתור.

ח.מר, שעוסקת בביצוע פרויקטים ואספקת שרותים בתחומי התקשורת, האבטחה והביטחון, סיימה את הרבעון השלישי של 2019 עם צניחה של 34% בהכנסות, ל־93.1 מיליון שקל, זאת לעומת הכנסות של 141.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, ורשמה הפסד גולמי של 5.6 מיליון שקל, זאת אל מול רווח גולמי של 27.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד התפעולי בנטרול הכנסות אחרות העמיק ל־23.4 מיליון שקל, זאת אל מול 2 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בשורה התחתונה רשמה ח. מר עם הפסד של 32 מיליון שקל מפעילויות נמשכות לעומת הפסד של 2.7 מיליון שקל בסיף זה בתקופה המקבילה.

שני האירועים החריגים

העמקת ההפסד מיוחסת לשני אירועים חריגים שחתכו 20 מיליון שקל מתוצאות הרבעון. האירוע הראשון, בגובה של 10 מיליון שקל החל עם חילוט ערבות של 6.5 מיליון שקל לפרויקט באיים הקריביים, ועוד 3.5 מיליון שקל בגלל עלויות חריגות נוספות בפרויקט. אירוע זה נגרם בשל הודעת לקוח על ביטול פרויקט לפריסת רשת תקשורת באיים הקריביים בשל אי־השלמת הפרויקט במועד שנקבע.

האירוע השני, שגם הוא חתך 10 מיליון שקל מהתוצאות, נגרם בגלל פרויקט במערב אפריקה שהחברה לא נתנה פירוט לגביו. מנגד, ח. מר נהנתה ברבעון מהכנסות אחרות של 5.8 מיליון שקל שנבעו מרווחים ממימוש מפעל החברה באשקלון ושיערוך לשוויים ההוגן של נכסים פיננסיים, זאת מול הכנסות אחרות של 1.1 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל.

בתחתית התשואות של פימי

קרן פימי נכנסה להשקעה בח. מר באוגוסט 2013, אז רכשה 30% ממניות החברה תמורת 95 מיליון שקל, עסקה ששיקפה לח. מר שווי של 317 מיליון שקל, לא רחוק משווי של 310 מיליון שקל שבו נסחרה בתחילת 2018, מאז צנח שווייה, כאמור, ל־81 מיליון שקל. למעשה, ח. מר ונייר חדרה נמצאות בתחתית טבלת התשואות של החברות הציבוריות של פימי השנה, זאת כאשר נייר חדרה נועלת את הרשימה עם תשואה שלילית של 48% מתחילת השנה וח. מר, נמצאת מעליה, עם תשואה שלילית של 45% מתחילת השנה.

למעשה, הפעם האחרונה שח. מר הציגה דוחות חיוביים היתה בסוף 2017, אז רשמה רווח תפעולי של 21 מיליון שקל מפעילויות נמשכות ורווח נקי של 7 מיליון שקל באותו הסעיף. את 2018 סיימה ח. מר עם הפסד תפעולי של 12.8 מיליון שקל והפסד מפעילויות נמשכות של 25 מיליון שקל.

גם מבט על תוצאות ח. מר בתשעת החודשים הראשונים של 2019 אינו מעודד, שכן ניתן לראות בהן המשך שחיקה בכלל המגזרים. מגזר מר גלובל, שעוסק במכירת פתרונות החברה בכמה מדינות, בדגש על פרויקטי ביטחון מולדת; IOT; מודיעין; והגנת סייבר ותשתיות תקשורת, שהיווה את מרכז הרווח של החברה בשנים האחרונות, רשם צניחה של 42% בהכנסות בינואר־ספטמבר, ל־133.3 מיליון שקל. המגזר רשם גם מעבר להפסד תפעולי של 11.9 מיליון שקל, זאת אל מול רווח תפעולי מגזרי של 15.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

הכנסות החברה במאוחד צנחו ב־27.5% בינואר־ספטמבר ל־312.8 מיליון שקל, זאת אל מול 431.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. עיקר הירידה בהכנסות נבעה מהמשך ירידה בפעילות התקשורת, מירידה בהיקף הפרויקטים ומקצב התקדמות איטי בפרויקטים שונים לעומת התקופה המקבילה.

הרווח הגולמי צנח ב־64.5% בתשעת החודשים הראשונים ל־28.7 מיליון שקל (שיעור רווח גולמי 9.2%), זאת לעומת רווח גולמי של 80.7 מיליון שקל (שיעור רווח גולמי 18.7%) בתקופה המקבילה. השחיקה החזקה ברווח הגולמי ובשיעור הרווחיות הגולמית נבעה מהירידה החדה בהכנסות, הוצאות חריגות בפרויקטים, שינוי בתנאי השוק ומביצוע פרויקטים בעלי שיעורי רווחיות נמוכים יותר.

את תשעת החודשים הראשונים סיימה ח. מר עם הפסד תפעולי (ללא הכנסות אחרות) של 30.4 מיליון שקל, זאת אל מול רווח תפעולי (ללא הכנסות אחרות) של 5.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה. המעבר להפסד התפעולי נבע מהירידה החדה בהכנסות וברווח הגולמי, זאת חרף העובדה שח. מר הצליחה לחתוך ב־26% את הוצאות המכירה והשיווק מ־70 מיליון שקל בתקופה המקבילה ל־51.9 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2019. בנטרול 20 מיליון השקלים שנגרעו מהתוצאות של ח. מר בגלל האירועים החריגים באיים הקריביים ובאפריקה, ההפסד התפעולי בנטרול הכנסות אחרות עמד על ב־10.4 מיליון שקל. בשורה התחתונה ח. מר סיכמה את תשעת החודשים עם הפסד מפעילות נמשכת של 49 מיליון שקל, זאת אל מול הפסד של 4.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

התאמה לתנאי שוק משתנים

את תחילתן של הבעיות וההידרדרות של ח. מר ניתן היה לראות כבר בדו"חות הרבעוניים של החברה שפורסמו במהלך 2018, שאותה סיימה החברה עם צמיחה מזערית של 1.6% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה, ל־574.4 מיליון שקל, אך עם שחיקה חדה ברווח הגולמי שצנח ל־86.4 מיליון שקל (שיעור רווח גולמי 15%), ירידה של 27% לעומת רווח גולמי של 118.7 מיליון שקל (שיעור רווח גולמי 21%) בתקופה המקבילה. זאת, כאשר עיקר הירידה ברווח הגולמי ובשיעור הרווחיות הגולמית מיוחסת לשינוי תנאי השוק בתחום תשתיות התקשורת.

את 2018 סיכמה ח. מר כבר עם הפסד תפעולי (ללא הכנסות אחרות) של 12.8 מיליון שקל, זאת אל מול רווח תפעולי של 21 מיליון שקל ב־2017. בנוסף, ח. מר רשמה ב־2018 הפסד של 25 מיליון שקל מפעילויות נמשכות, זאת לעומת רווח של 7 מיליון שקל ב־2017. ח. מר נמצאת כיום בתהליך לא פשוט של התאמה לתנאי השוק החדשים ומתאימה את עצמה על ידי צמצום וסגירה של פעילויות פחות רווחיות לעומת מיקוד מאמצים בתחומים שהחברה מאמינה כי יש לה בהם יתרון יחסי.

מימין: ישי דוידי מנהל שותף בקרן פימי וחיים מר יו"ר ח. מר | צילום: עמית שעל