אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כשמלמדים לשנן, אי אפשר להצליח במבחן של יצירתיות צילומים: יריב כץ, אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

כשמלמדים לשנן, אי אפשר להצליח במבחן של יצירתיות

תוצאות מבחני פיז"ה ל־2018 גילו שהחינוך במגזר היהודי מדשדש, ציוני החינוך הערבי מתרסקים וישראל נותרה רחוקה מה־OECD. המומחים מייחסים את הכישלון למערכת החינוך המיושנת ולמחסור במורים ומנהלים איכותיים. התחזית: יהיה יותר גרוע

04.12.2019, 07:25 | שחר אילן

הכישלון של ישראל במבחני פיז"ה 2018, שתוצאותיהם נחשפו אתמול (ג'), כפול. מצד אחד ישנם הנתונים הקשים ביותר של המגזר הערבי שירד בכל המקצועות והפערים בין התלמידים היהודים והערבים שהגיעו לשיא של כל הזמנים. מצד שני עומדת העובדה שגם ציוני החינוך היהודי מדשדשים בבינוניות כבר זמן רב. ומעל הכל מרחפת העובדה שתקציבי החינוך הוכפלו בעשור האחרון, מ־32 מיליארד שקל ב־2009 ל־62 מיליארד ב־2019, ואיתה השאלה איך הצלחנו להשקיע כל כך הרבה עם תוצאות כה מביכות.

ארגון המדינות המפותחות ה־OECD עורך את מבחן פיז"ה (PISA) לתלמידי כיתות ט' אחת לשלוש שנים כדי לבדוק עד כמה התלמידים מוכנים לחיים בוגרים ולשוק העבודה. במחזור 2018 של המבחן השתתפו 78 מדינות, בהן כל 37 מדינות ה־OECD, ולמעלה מחצי מיליון תלמידים. המחקר בודק בעיקר את רמת המיומנות בשלושה תחומים - קריאה, מתמטיקה ומדעים. בשנים האחרונות הוא הפך לתו התקן העיקרי לרמת החינוך במדינות המפותחות.

קראו עוד בכלכליסט

שר החינוך רפי פרץ ושר החינוך לשעבר נפתלי בנט, צילומים: יריב כץ, אוראל כהן שר החינוך רפי פרץ ושר החינוך לשעבר נפתלי בנט | צילומים: יריב כץ, אוראל כהן שר החינוך רפי פרץ ושר החינוך לשעבר נפתלי בנט, צילומים: יריב כץ, אוראל כהן

בעיה של יצירתיות

מאז ההשתלבות ישראל במבחני פיז"ה ב־2006 ועד 2012 היא רשמה עלייה יפה ומהירה מציון ממוצע (בשלושת המקצועות) של 445 ל־474. אלא שמאז ישראל מדשדשת במקום ואפילו ירדה ב־9 נקודות ל־465. נכון, עיקר הירידה נובעת מהשפעת המגזר הערבי. אבל אין מה להתנחם בכך. ראשית מדובר באזרחי ישראל הזכאים לשוויון הזדמנויות. שנית, המגזר הערבי משפיע על פריון העבודה ועל התמ"ג בדיוק כמו היהודי, יחסית לגודלו. מעבר לכך גם ציוני המגזר היהודי הפסיקו לעלות. אם ב־2012 הציון הממוצע של דוברי העברית בשלושת המקצועות עמד על 497, ב־2018 הוא היה 496.

הסבר מרכזי לכך נתן מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD אנדריאס שלייכר, האיש האחראי למבחנים, בראיון שנתן ל"כלכליסט" במרץ השנה: "התלמידים הישראלים מגלים יכולות טובות בשינון חומר וחזרה עליו, אבל לא רבים מהם טובים בשימוש בידע כדי לייצר רעיונות חדשים. אלה הדברים שמבחני פיז"ה בודקים: האם תלמידים יכולים לחשוב בצורה מורכבת כמו מדענים ומתמטיקאים".

שר החינוך לשעבר שי פירון אומר ש"כל מי שחושב שאפשר להגיע להישגים במבחני פיז"ה בלי לשנות את שיטת הלמידה, לא מבין. מבחני פיז"ה בודקים הבנה והתמודדות עם בעיות, ואנחנו בישראל ממשיכים ללמד את הילדים לעולם שלא קיים ומקיימים מערכת חינוך שעושה הכל להיות לא רלבנטית".

איכות מורים ירודה

מומחים אחרים מצביעים על הבעיה הקשה של איכות המורים והמנהלים. מנכ"ל רשת אורט צבי פלג אמר אתמול בעניין זה: "אנחנו חזקים בהשקעות וחלשים בתוצאות. יש מספיק כסף במערכת, אבל כשהרשת מתחילה לפעול ברשויות מקומיות, היא נתקלת באתגרים קשים מאוד – כולל מחסור במורים מיומנים וקושי בעיצוב שדרת מנהלים".

יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות אבי קמינסקי אומר כי "בעיה מרכזית של מערכת החינוך היא מחסור במורים איכותיים ומנהלים איכותיים". זה נובע לדבריו במידה רבה ממעמד המורה, ומכך שמורים לא מרגישים מוגנים ולא מקבלים גיבוי.

עוד בעיה לדבריו היא שכספים רבים הושקעו במערכת החינוך על בסיס המחאה החברתית וההפגנות ולא על פי תוכנית אסטרטגית. כדוגמאות לכך הוא מביא את רפורמת הסרדינים להקטנת מספר הכיתות ואת "בתי הספר של החגים". מדובר לדבריו בשתי תביעות קלסיות של הורים ממעמד הביניים שאינן תורמות להישגים בחינוך. קמינסקי קורא להקמת מועצה לאומית לחינוך ולהכנת תוכנית אסטרטגית לעשר שנים שלא תשתנה עם כל שר מתחלף.

צלילה למרות התקצוב

אבל התוצאות הקשות באמת נרשמו במגזר הערבי. בשלושת תחומי המבחן נרשמה ירידה בהישגי התלמידים הערבים של 22 נקודות בממוצע. התוצאה היא שנרשמו פערי שיא בין תלמידי דוברי עברית לערבית, בפער ממוצע של 124 נקודות. יותר מחצי מהנבחנים הערבים סווגו כמתקשים בכל שלושת תחומי המבחן לעומת 12% בלבד בין היהודים.

במשרד החינוך היו כל כך מופתעים מהתוצאות שביקשו מה־OECD בדיקה חוזרת. זו נענתה בתשובה שהתוצאות אמינות. בצדק הם היו מופתעים. ראשית, ישראל ערכה בשנים האחרונות רפורמה של תקצוב דיפרנציאלי בחינוך, כלומר העדפה מתקנת לחלשים שבמסגרתה הועברו עוד 400 מיליון שקל לחינוך הערבי. הרפורמה הזאת התמקדה בחינוך היסודי ובחטיבות הבינים ורק השנה הגיעה לתיכונים. אבל הילדים שנבחנו הם משכבות הגיל שהרפורמה היתה אמורה לשפר את הישגיהן.

במקביל חל שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הערבים בבחינות ישראליות. שיעור הזכאות לבגרות במגזר הערבי עלה מ־44% ב־2009 ל־65% ב־2018. גם במבחני המיצ"ב נרשמה בשנים האחרונות עליה משמעותית בציוני המגזר הערבי (אם כי ירידה בשנה האחרונה). לא נותר אלא להגיע למסקנה שהמיצ"ב והבגרות בודקים את הידע שמערכת החינוך, במקרה זה הערבית, מקנה ומבחני פיז"ה מגלים שהם לא מצליחים ליישם אותו.

אלופת העולם בפערים

המנהל לשעבר של מקיף בית ג'אן עלי סלאלחה, מי שהביא את התיכון שלו לראש טבלת הזכאות לבגרות בישראל. אומר ש"זה לא משנה שאתה משקיע הרבה כסף כי המורים עדין בעולם הישן ולא נכנסו למאה ה־21. הם מלמדים אתה תלמידים שלנו את החומר ולא עובדים על חשיבה יצירתית. הרבה פעמים גם המנהלים חושבים שהתלמידים צריכים ללמוד כמו שהם למדו".

מנהלת מחלקת החינוך של ארגון ה־OECD אנדריאס שלייכר, צילום: דנה קופל מנהלת מחלקת החינוך של ארגון ה־OECD אנדריאס שלייכר | צילום: דנה קופל מנהלת מחלקת החינוך של ארגון ה־OECD אנדריאס שלייכר, צילום: דנה קופל

מנהלת התוכנית ליחסי יהודים־ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא מסבירה את הכשל ב"איכות ההוראה שנמצאת בעיקר במגמת ירידה בגלל קושי למשוך כוח אדם איכותי בשל שכר נמוך". ח"כ יוסוף ג'בארין מהרשימה המשותפת סבור לעומת זאת שהבעיה היא עדין תקציבית כלומר שהוסיפו תקציבים אבל לא מספיק. לדבריו, "עשרות שנים של אפליה לא מתקנים בעזרת מיליונים בודדים".

הפערים הם לא רק בין יהודים וערבים. נמצאו פערים ניכרים בין תלמידים גם על רקע כלכלי. הפערים בהישגים בין תלמידים מרקע כלכלי גבוה ונמוך עומדים על 114 נקודות בקריאה, 99 נקודות במתמטיקה ו־103 נקודות במדעים. פערים אלה התרחבו לעומת פיז"ה 2015. עוד נתון קשה מאוד היא שישראל היא אלופת פיז"ה בפערים בין תלמידים חלשים וחזקים בכל שלושת המקצועות.

להשקיע בחטיבות הביניים

השאלה המתבקשת היא איך מיישבים את ההישגים הבינוניים מאוד של ישראל בפיז"ה עם היותה אומת הסטארט־אפ. התשובה היא ש־11% מהנבחנים היהודים הצטיינו במתמטיקה, כמו ממוצע המצטיינים ב־OECD. הנתון הזה מסביר כנראה לא רק מאיפה מגיע כוח האדם להייטק, אלא גם למה הכמות מוגבלת ויש מחסור קשה במהנדסי תוכנה.

מנהל קרן טראמפ אלי הורוביץ אומר שבסופו של דבר המצטיינים הם ברובם בנים יהודים מהמרכז, ואנחנו מדשדשים במקום. "זו הקבוצה שהולכת אחר כך ל־8200, להנדסה באוניברסיטה ולהייטק". לעומת זאת מדינות אחרות דוגמת הולנד הגדילו דרמטית את אחוז המצוינים. לדבריו, השינוי צריך לבוא באמצעות הגדלת מספר כיתות המצוינות בחטיבות הביניים כדי שכל תלמידי שמעוניין ללמוד מתמטיקה ברמה מוגברת יוכל לעשות זאת. לדבריו, צריך גם לשנות את תוכנית הלימודים במתמטיקה ולהכניס נושאים שימושיים כמו סטטיסטיקה והסתברות על חשבון נושאים תיאורטיים כמו טריגונומטריה.

שר החינוך רפי פרץ, שהחליף לפני כחצי שנה בתפקיד את נפתלי בנט, הודיע שבעקבות הממצאים יוקם צוות לבדיקת הפערים והכנת תוכנית לחיזוק החינוך בחברה הערבית. מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב אמר ש"צוות העבודה יהפוך כל אבן, יבחן את תוכניות הלימודים, את יעילות הקצאת המשאבים, ואת האופן שבו נעשה שימוש באלפי שעות הטיפוח שניתנו". הבעיה עם הבדיקה הזאת החשובה והנכונה כשלעצמה היא שהזרקור מופנה למגזר הערבי תוך התעלמות מהכשלים המקבילים בכל מערכת החינוך.

כאמור אחת הסיבות העיקריות לציונים שלנו היא שהמערכת הישראלית מחנכת לשינון ולא ליכולת היישום והיצירתיות שאותה בודקים מבחני פיז"ה. במבחני פיז"ה של 2021 לא רק שצפוי דגש על היצירתיות, בפרק המתמטיקה צפוי דגש על מיומנויות הייטק כמו חשיבה הסתברותית, חשיבה יישומית ונתונים. כרגיל, יושם דגש על השימוש בידע ולא על הידע עצמו. לכן, לא צריך להיות נביא כדי לחזות שאם לא תחול עד אז מהפכה בחינוך בישראל - וקשה מאוד לבצע מהפכות בחינוך תוך שנתיים - התוצאות שלנו עתידות להיות גרועות עוד יותר.

* * *

התקציב גדל אבל לא מספיק

בהשוואה לעולם, מצבה של ישראל הורע מאוד

למרות העלייה בתקציבי החינוך בישראל, מצבנו בהשוואה עולמית דווקא הורע דרמטית. אם בשנת 2000 היה התקציב הממוצע לתלמיד בתיכון ב־OECD גבוה רק ב־8% מאשר בישראל - ב־2014 הפער כבר צמח ל־52%. בהשוואה בתקצוב תלמידי יסודי עברנו באותה תקופה משוויון למצב בו התקציב הממוצע במדינות המפותחות גבוה ב־28% מאשר בישראל. כך עולה מספר חדש בשם "אי שוויון בישראל – ממחקר למדיניות" שמפרסם היום מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. המסקנה ברורה: הפוליטיקאים הישראלים אוהבים להתפאר בהעלאת תקציבי החינוך, אבל המדינה מתקשה להתמודד עם הגידול הטבעי העצום. זאת, בעוד ברבות ממדינות המערב מספר התלמידים דורך במקום או בירידה.

מהספר מתברר גם שמצב החינוך בסדרי העדיפות הלאומיים הידרדר. החוקרים בדקו את היחס בין ההוצאה הלאומית לתלמיד לבין התמ"ג לנפש וגילו שחלה הרעה משמעותית. ב־2000 היוותה ההוצאה הלאומית לתלמיד תיכון 26% מהתמ"ג לנפש. עד 2014 היא התרסקה ל־19%. ההוצאה הלאומית לתלמיד יסודי היוותה 21% מהתמ"ג לנפש וירדה ל־19%.

גם מצבנו בהשוואה עולמית של מדד זה הורע מאוד. אם ב־2000 היה לנו בתיכונים יתרון של אחוז על ממוצע ה־OECD (שהיה 25%), הרי שב־2014 אנחנו בפיגור של 6% לעומתו. ההוצאה לתלמיד תיכון מהווה 19% מהתמ"ג לנפש אצלנו מול 25% במדינות המפותחות. ביסודי עברנו מיתרון של 2% לפיגור של 3%.

המחקרים מוכיחים שלחינוך בגיל הרך ההשפעה הגדולה ביותר על ההישגים הלימודיים בעתיד ועל הפערים בהם. אבל הספר החדש מגלה שדווקא בגילאי גן ילדים ההעדפה המתקנת התקציבית ליישובים חלשים היא פחות מ־10%, כלומר כמעט לא קיימת. היא באה לידי ביטוי בעיקר בכך שמספר התלמידים בכיתות גן שם נמוך במעט. כך התקציב לתלמיד גן באשכול היישובים התחתון עמד ב־2015 על 12,600 שקלים והתקציב הממוצע על 12,400, כלומר הבדל זניח. היתרון בתקציב של האשכול התחתון על העליון עמד על 9% בלבד. החוקרים מסבירים שגרמה לכך החלת חוק חינוך חובה חינם על גני הטרום חובה. זו העבירה תקציבים בעיקר לשכבות המבוססות שעד אז שילמו שכר לימוד מלא, ופחות לשכבות החלשות ששילמו שכר לימוד מסובסד.

עוד נתון שחושף הספר מתקשר ישירות לתוצאות הקשות של מבחני PISA 2018 שהתפרסמו אתמול וגילו קריסה בציוני המגזר הערבי. מתברר שהסיכוי של סטודנט ערבי לנשור מהלימודים גבוה בהרבה מזה של סטודנט יהודי. 16% מהסטודנטים הערבים נושרים לעומת כ־8% מהסטודנטים היהודים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות