אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ניקוי שלחן בוועדת הכספים: אושרה העברת 9.5 מיליארד שקל בתוך תקציב המדינה צילום: אלכס קולומויסקי

ניקוי שלחן בוועדת הכספים: אושרה העברת 9.5 מיליארד שקל בתוך תקציב המדינה

בין היתר אושר המענק לאינטל בסך 4 מיליארד שקל, הגדלת תקציב הביטחון ב-1.66 מיליארד שקל וקיצוץ רוחבי כ-1.472 מיליארד שקל מתקציב המשרדים לטובת תקציב משרד הרווחה, השכלה גבוה, בינוי ושיכון, ופיתוח תחבורה

04.12.2019, 16:08 | צבי זרחיה

בתום דיון סוער, ועדת הכספים אישרה היום (ד') העברות בתוך תקציב המדינה בסכום של 9.43 מיליארד שקל. בין היתר אושר קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה בהיקף של 1.4 מיליארד שקל ומענק לחברת אינטל בסך של 4 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

מבין הסכום שאושר - 7.513 מיליארד במסגרת העברות תקציביות בין ובתוך תקציבי המשרדים לשנת 2019, וכ-1.918 מיליארד שקל עודפי המשרדים בשנת 2018, שעברו לשימושם בשנת 2019. הדיון כלל רביזיות (בקשות של ח"כים להצבעה חוזרת) רבות, חלקן טרם נידון.

הישיבה היום נערכה בצל דרישות חברים בוועדה שלא לאשר העברות תקציביות עד למתן מענה לכ-200 נערים ונערות הממתינים למקום במעונות נעולים, וכן לעצירת מימון הסייעות לילדים הסובלים מאלרגיה, בסוף החודש. הח"כיפ ציינו כי רק כך האוצר יענה לדרישתם, וכי יש לשנות את מאזן הכוחות בכל הנוגע לתקציבים במדינה.

"אלפי ילדים בסיכון זקוקים לתקצוב"

מיד התחילת הדיון הכריז היו"ר משה גפני על הפסקה קצרה מיד בתחילתו של הדיון, לאחר שחלקם מחברי הוועדה הודיעו כי ימשיכו להתנגד להעברות. "יש כאן העברות שאם לא יאושרו שלא יהיו תשלומי שכ"ד למשפחות שנזקקות, הן לא תקבלנה סיוע בשכר דירה", אמר גפני. ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) אמר כי "האוצר שיקרו לנו לפני מספר חודשים. מה האמת, זו שנאמרת לנו או שמוצגת בפני בג"ץ? אנחנו קובעים מה חשוב לנו וזה אותם נזקקים עבורם אנו נלחמים, אני קורא לכולם לעצור את הכל, זה הכוח שיש לנו".

משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, צילום: אלכס קולומויסקי   משה גפני, יו"ר ועדת הכספים | צילום: אלכס קולומויסקי משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, צילום: אלכס קולומויסקי

חנן פריצקי, מנהל אגף בכיר במשרד הרווחה, הסביר כי "בסופו של יום נגיע לפתרון אבל אנחנו צריכים מספר ימים. לא יש 2 העברות שמעוכבות כאן, המשמעות היא מאות מסגרות, אלפי משפחות אומנה, ילדים בסיכון שלא יקבלו תקצוב. במציאות שבה אנו נמצאים אי אפשר לבצע עצירה של התקציבים. אין לי יכולת לשלם למשפחות".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): "יש לנו הזדמנות לקחת את העניינים לידיים ככנסת. יש לכם במשרד תקציבים שיכולתם בעזרתם לפטור את בעיית הילדים האלרגיים ולפתוח 2 מוסדות של מעונות נעולים, הלכתם על מה שקל".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) אמר כי "חושבים שהח"כים הם הרעים והאוצר הם הטובים, צריכים להבין, אנחנו רוצים להביא עוד כסף לעם ישראל, והאוצר הוא שעוצר זאת". ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) קבל כי "יש כאן תרגיל שמשרד האוצר לא נמצא פה כמעט, למעט נציג אחד שלא מהדרג המקבל את ההחלטות. האוצר מודע שיש מספר נקודות קטן מאוד וממוקדות של עוול מתמשך והוא בורח, ובמקום זה הוא שולח את חשבי המשרדים לבוא ולהתמודד. צריך ללחוץ על האוצר".

ח"כ מיקי לוי (כחול לבן): "אני ממליץ לכולנו, לא יכול להיות שלא נעביר כסף למשפחות אומנות, לאוטיסטים ולשכר דירה".

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, צילום: עומר מסינגר ח"כ אורלי לוי-אבקסיס | צילום: עומר מסינגר ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, צילום: עומר מסינגר

"כורכים באותה העברה דברים שחיוניים שלא"

יו"ר סיעת כחול לבן ח"כ אבי ניסנקורן אמר כי "ברור שאנחנו לא במגמה לעצור את המדינה, המגמה הנכונה היא לא לאשר את מה שאפשר לא לאשר. יש בעיה שכורכים באותה העברה דברים שחיוניים ואינם חיוניים, ומאלצים את חברי הוועדה לאשר העברות בלי בחינה מעמיקה שלהן".

סגן הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס הסביר כי "במסגרת תקציב 2019 הגענו להסכמה עם הכנסת שיש עודפים לא מחויבים של כ-300 מיליון שקל בתקציב הכנסת, מתוכם כ-200 אנחנו צריכים לצרכים תקציבים שאושרו כבר. 100 מיליון מיליון נוספים הכנסת ביקשה להשאיר אצלה למקרה שתצטרך, אני מציע שננסה לעשות משהו עם חלק מהכסף הזה, לגבי הילדים האלרגיים והמעונות, זה כסף חד פעמי שנוכל להשתמש בו ב-2019. המצב קשה, הממשלה מוגבלת בקבלת החלטות. המשרדים בקושי מצליחים לתפקד".

ח"כ  ניסנקורן: "בסופו של דבר בא משרד האוצר עם אפס תשובות לצערי, אני חושב אישית שזו לא התנהלות מכובדת של המשרד. גם מזלזלת כלפי הוועדה, אבל גם אנחנו צריכים לאזן את האחריות לתושבים. אני מציע שהעברות לא חיוניות לדעת הוועדה לא נאשר. גם העברות עתידיות שנחשוב שלא חיונית לא נאשר, עד שנקבל תשובות מהאוצר".

ההעברות המרכזיות במסגרת תקציב 2019

  • קיצוץ רוחבי כ-1.472 מיליארד שקל מתקציב משרדי הממשלה השונים לטובת תקציב משרד הרווחה, השכלה גבוה, בינוי ושיכון, ופיתוח תחבורה.

ח"כ אבי ניסנקורן, יו"ר סיעת כחול לבן, צילום: יובל חן ח"כ אבי ניסנקורן, יו"ר סיעת כחול לבן | צילום: יובל חן ח"כ אבי ניסנקורן, יו"ר סיעת כחול לבן, צילום: יובל חן

  • 1.6662 מיליארד שקל מהאוצר למשרד הביטחון – נוכח הסיווג, הפירוט יינתן בוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת החוץ הביטחון, לעניין לתקציב הביטחון.

  • כ-192 מיליון שקלו-56 תקני כוח אדם מהאוצר למשרד העבודה והרווחה – התקציב, שרובו המכריע בהרשאה להתחייב, נועד לזרוע העבודה במשרד, לביצוע התאמות תקציביות לביצוע בפועל – הוצאות תפעול, מרכז הכוון תעסוקתי במזרח ירושלים, לימוד הנדסאות לנשים חרדיות וערביות, תשלום לבתי הספר המקצועיים לנוער, הקמה של בי"ס ושיפוץ בתי ספר קיימים, תקצוב המכללות הטכנולוגיות וכיסוי התחייבויות המדינה על סטודנטים במוסדות אלה. לעניין תקני כ"א, כ-30 מהם מיועדים למפקחי בטיחות בעבודה, ו-6 עבור יישום חוק הפיקוח במעונות. ההעברה אושרה בכפוף לרביזיה.

במהלך הדיון בנושא אמרה ח"כ לוי-אבקסיס: "למה אתה לא מצביע על המכללות הטכנולוגיות? אתה משחק משחקים כדי להרוויח רווח אישי, לכן אתה לא מביא את ההעברה להצבעה. יהיו עוד מרים פרץ וזה יהיה על הידיים של כולנו. לך חשובות המכללות, לי חשובים הילדים בסיכון. אנחנו נשנה את מאזן הכוח בוועדה הזו, אם האוצר יבין שאנחנו הריבון, המצב ישתנה".

ח"כ גפני: "איך את מדברת? הכל צביעות. נשים חרדיות לא צריכות לקבל חלק במכונים הטכנולוגיים? הן לא צריכות להשתלב? התקציב פה משאיר את הנשים החרדיות ללא תקצוב".

ראש סיעת הרשימה המאוחדת, ח"כ אחמד טיבי: "מה שהשגנו לעניין צרכי הרווחה במהלך הדיון זה חשוב, אבל להתעלם מנשים חרדיות זו צביעות".

ח"כ אחמד טיבי, יו"ר הרשימה המשותפת, צילום: עמית שעל ח"כ אחמד טיבי, יו"ר הרשימה המשותפת | צילום: עמית שעל ח"כ אחמד טיבי, יו"ר הרשימה המשותפת, צילום: עמית שעל

ח"כ ניסנקורן: "כולנו רוצים שנשים חרדיות ייצאו לעולם העבודה עם הכשרות ראויות. אנחנו נגררים להחלטה לא טובה שאנחנו מאשרים את זה, ולא פותרים בעיה לאותן נשים. מנגד זו אותה אטימות, שאין לנו פתרון ל-200 נערים ונערות".

  • כ-187.4 מיליארד שקל למשרד הכלכלה והתעשייה - חלקו הגדול של התקציב (כ-4 מיליארד שקל) נועד כהרשאה להתחייב עבור מענק לחברת אינטל מתוקף החוק לעידוד השקעות הון. בשל כך התחייבה החברה לבצע תוכנית השקעות בהיקף של כ-37 מיליארד שקל.

עוד נועד התקציב, למימון התחזית המעודכנת ושיתופי פעולה של הרשות לחדשנות עם משרדי החקלאות, השיכון והחינוך וכן עם הביטוח הלאומי. כמו כן, למימון תמיכה לחברות המבצעות פרוייקטי מו"פ, בהוצאה עבור זירת הזנק ועבור זירת צמיחה.

ח"כ ניצן הורוביץ (המחנה הדמוקרטי): "אנחנו מתווכחים על רווחה ו-4 מיליארד שקלמענק לאינטל. האם זה הדבר החשוב ביותר שהממשלה והכנסת צריכים לתת? האם משרד האוצר יכול להתחייב שהמענק העצום הזה, שנותנים יוביל לתשואה למשק, למקומות עבודה? המדינה לא תרוויח שקל ב-15 השנה הבאות, בגלל ההפחתה במס לחברה".

ח"כ מיקי לוי השיב כי "ההעברה היא מתוקף התחייבות חוזית של המדינה. הייתי בזמן החתימה עם אינטל, היה שלב שלא חתמו, ומפעל נפתח באירלנד".

  • כ-2 מיליון שקל לתקצוב פרויקט שיפוץ ופיתוח של המרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות ותקצוב פרויקט מחשוב.

  • כ- 35 מיליון שקל עודפי שירותי דת - העודף נוצר בשל התחייבויות חוצות שנת תקציב מסגרת: קצבות למבני דת (אוכלוסייה יהודית), בתי עלמין, תפעול שוטף ובתי הדין הרבניים.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות