סוף סוף: בית הדין לתחרות חזר למשחק

בית הדין לתחרות פסל בסוף השבוע את החלטת רשות התחרות להתנגד למיזוג בין בנק מזרחי טפחות לבנק אגוד, לאחר שלא השתכנע כי מיזוג כזה יפגע משמעותית בתחרות במערכת הבנקאות. להחלטת בית הדין יש חשיבות רבה, הרבה מעבר למקרה הנדון. המסר הוא שיש בית דין לתחרות והוא חזר להיות שחקן בעל משקל מרכזי במגרש, גורם בעל תפקיד במערכת האיזונים והבלמים, אשר כה נחוץ ומועיל לציבור, למגזר העסקי ואפילו לרשות התחרות. בפעם הבאה שהרשות לתחרות תקבל החלטה בעניין כלשהו, האפשרות שההחלטה תתהפך בבית הדין תהיה לנגד עיניה. וזה יתרום לכולם. גם לרשות התחרות.

קשה לומר שזה היה המצב בשנים האחרונות. הפעם האחרונה בה הפך בית הדין לתחרות החלטה של הממונה בהחלטה סופית ומנומקת (אם נניח בצד הערות כאלה ואחרות שנשמעו בדיון ולעיתים הובילו להסכמות) הייתה לפני כ- 10 שנים בשנת 2009 במיזוג בזק – yes וגם אז ההחלטה נהפכה חזרה בעליון. עובדה זו מדברת בעד עצמה. החלטות בית הדין של השנים האחרונות עוסקות יותר ויותר בהיבטים פרוצדוראליים ובהגבהת הרף הנדרש לעצם הזכות לערור, ופחות מדי בתחרות עצמה.

כתוצאה מכך, תפקיד בית הדין במערכת האיזונים והבלמים להחלטות הרשות נשחק בשנים האחרונות. המגזר העסקי, שהפנים כי רשות התחרות היא לרוב הערכאה הראשונה והאחרונה, נמנע יותר ויותר מלערער על החלטות הממונה. מספר העררים הלך ופחת, עד כדי כך, כי הממונה ביום העיון של הרשות לפני כשנה אמרה, כי לא מוגשים כמעט עררים על החלטותיה וזה לא מצב רצוי.

עסקאות ומיזוגים שאולי בחלקם היו מועילים למשק, נמנעו מראש שכן ההנחה הייתה שאין טעם פרקטי בניהול הערר. גם במקרים ההפוכים בהם הממונה אישורה מיזוגים או הסדרים שחברה כלשהי סברה שצריך היה להתנגד להם, הגיעו פחות ופחות לביקורת בית הדין.

לא תמיד זה היה כך. בית הדין בשנים הראשונות קבע את הדרך ואת ההלכה בהרבה מאד נושאים מרכזים. מדובר בערכאה מקצועית ובעלת מומחיות. החוק הקנה לה סמכות רחבה במיוחד לבקר את החלטות הרשות (הרבה מעבר לערעור בבית משפט רגיל). מעורבות בית הדין לא פגעה בזמנו במעמד הרשות כרשות עצמאית וחזקה, והיא לא תפגע גם היום. בית דין מעורב ומשמעותי הוא תנאי הכרחי לרשות תחרות מקצועית, חזקה, ועצמאית. החלטות מסוג מזרחי טפחות תורמות לרשות התחרות ומחזקות אותה, לא ההפך.

הכותבת הינה שותפה ועומדת בראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עמית פולק מטלון