אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ה"סביר" בחוק הבריאות הממלכתי - לא סביר בכלל צילום:יעל צור

ה"סביר" בחוק הבריאות הממלכתי - לא סביר בכלל

התורים הארוכים לרופא מומחה והמרחק העצום שמכריחים אותנו לעבור ממקום המגורים כדי לבצע בדיקה מסוימת, הם תוצאה ישירה של המחדל בחוק הבריאות הממלכתי של מדינת ישראל - המושג "סביר"

06.12.2019, 11:45 | ד"ר יצחק ברלוביץ'

מי מאיתנו תושבי המדינה לא נתקל בתורים ההולכים ומתארכים בהמתנה לפגוש ברופא מומחה? או במרחק העצום שמכריחים אותנו לעבור ממקום המגורים כדי לקבל בדיקה מסוימת? אלו הם תוצאה ישירה של החטא הקדמון בחסות חוק הבריאות הממלכתי של מדינת ישראל – המושג "סביר".

קראו עוד בכלכליסט

בשנת 1993, הייתי חלק מוועדה גדולה ורחבה שהתכנסה כדי לדון בנושא שירותי סל הבריאות כחלק מחוק בריאות ממלכתי. הוועדה כללה אז נציגים רבים מקופות החולים, משרדי הבריאות והאוצר. כולם הסכימו שסל שירותי בריאות רחב, מפורט ומקיף ככל שיהיה, חייב לעבוד על פי סטנדרט מסוים שיחייב את הקופות. סעיף שירותי סל הבריאות היה חייב הגדרה של נגישות השירותים לתושב, ובה מרחק השירות ממקום מגורי התושב, פרק הזמן להמתנה לשירות, הגורם שמחליט על השירות, עלות השתתפות עצמית ומה גובהה הכספי, איכות השירות, הגורם המספק, רופא מומחה או כללי וכן הלאה. לכולם היה אז ברור שללא פירוט, הסל הוא חסר משמעות.

חולים במסדרון , צילום: הדר גיל עד חולים במסדרון | צילום: הדר גיל עד חולים במסדרון , צילום: הדר גיל עד

קחו לדוגמא אדם בן שמונים שזקוק לניתוח עיניים. ללא קביעת פרק זמן המתנה לניתוח או תוך כמה זמן הוא אמור לקבל את הטיפול, יביא למצב בו הטיפול יהיה זמין אבל אותו אדם אולי כבר לא. ומצבים של מחלות סופניות כמו הסרת גידולים סרטניים, הם בהכרח מצבים בהם אי אספקת השירות בזמן ובסטנדרט הנכון יכולה לגרום לדרדור מצבו הרפואי של החולה ולהביאו לסיטואציה גרועה הרבה יותר.

ואכן באמצע שנת 1994 נחקק חוק בריאות ממלכתי שנכנס לתוקף ב-1 בינואר של שנת 1995. על מנת לסייע לקופות ולמערכת הבריאות לבצע את אותה סטנדרטיזציה של טיפולים, נקבע בחוק סעיף שקבע שהדבר לא ניתן לביצוע באופן מידי ובשל כך תוך שנה מיום כניסת החוק כל שירות רפואי המופיע בסל שירותי הבריאות, על משרד הבריאות להגדיר אותו על פי כלל הפרמטרים השונים.

אלא שבפועל מצב הדברים היה שונה. לצערי וכיום לצער כל מדינת ישראל, הסעיף הזה בוטל בחוק ההסדרים ונמחק מספר החוקים. אז נאמר שניתן להסתפק בסעיף הכללי שמופיע בחוק ובו נקבע ששירותי הבריאות יינתנו על פי שיקול דעת רפואי ועל פי המילה "סביר". סביר בעיני מי? משרד הבריאות? קופת החולים? משרד האוצר? על כך לא ניתן מענה ומושג הסבירות כלל לא קיבל משמעות ונשאר בתחום של שיקול דעת.

באותן שנים בהן נחקק חוק בריאות ממלכתי, ללא הסעיף, עוד לא היו תורים משמעותיים וכל נושא העומס על מערכת הבריאות כלל לא היווה משבר. פרקי הזמן שאנשים חיכו לניתוחים או בדיקות לא היו בהיקף ובכמות שהטרידה את האוכלוסייה ובאותו זמן אף לא אחד ראה בזה בעיה משמעותית. אלא שבמהלך השנים המצב הלך והורע. ככל שהפער בין סכום הכסף שצריך להשקיע בשירותי הבריאות לסכום שהיה בידי קופות החולים הלך וגדל, כך המצב הורע. כך התארכו פרקי הזמן של התורים, שירותים רפואיים שנקבעו מרחקים עצומים מהבית ובייחוד, ההגעה לרופאים מומחים.

כיום אנחנו רואים הרבה תחומי רפואה להם צריך להמתין זמן רב ובלתי סביר בעליל. והפתרון שהופיע עם השנים היה הרבה פעמים לשלם על רפואה פרטית ולא להמתין בתור לקופ"ח. זאת כמובן מחולל פערים משמעותי, למי שיש יש ולמי שיש אין, ויותר מכך פוגע באופן מהותי בחוק בריאות ממלכתי עצמו. או כמו שאומר הסעיף הראשון לחוק: "ביטוח הבריאות הממלכתי לפי חוק זה, יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית." אכן?

כיום במצב שנוצר יש חובה לקובעי המדיניות, משרדי הבריאות והאוצר, לקבוע סטנדרטיזציה מוסדרת ולהתחיל ראשית עם השירותים בהם זמן ההמתנה הארוך ביותר. לקבוע פרקי זמן סבירים, פירוש כמותי ומדיד למושג "סביר" ובמידה והקופה אינה עומדת בפרק הזמן שמותר להמתין, לאפשר לאזרחים לקבל את השירות מחוץ לקופה ולהגיש את החשבון למימון הקופה בגלל שלא עמדה בחובתה. ה"סביר" הוא החטא הקדמון ואין דרך אחרת ולכן על המדינה להקים מידית צוות רב מקצועי ומוסדי על מנת לתת פרוש מילולי למונח סביר בכל אחד מהשירותים הכלולים ב"סל."

הכותב הוא לשעבר משנה למנכ"ל משרד הבריאות וחבר הנהלת האגודה לזכויות החולה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות