אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחרי שכשלה בהסעות הפרטיות - יאנגו מסתערת על המגזר העסקי צילום: אלירן אביטל

בלעדי לכלכליסט

אחרי שכשלה בהסעות הפרטיות - יאנגו מסתערת על המגזר העסקי

אחרי שנה של דשדוש בשוק הנסיעות הפרטיות ועם מעט נהגים, יאנגו הרוסית נכנסת לשוק העסקי בישראל. היתרון: מחירים גבוהים יותר ושיעור נטישה נמוך. והאם מטרתו של צעד זה היא להכניס לישראל את אובר בדלת האחורית

08.12.2019, 06:52 | סופי שולמן

יאנגו, אפליקציית שירותי המוניות הרוסית שנכנסה לפני שנה לישראל, נכנסת באופן רשמי לשוק העסקי (B2B). בחודשים האחרונים היא כבר הציעה את שירותיה בשוק זה למספר לקוחות. בשוק ההסעות העסקי נחתמים הסכמים בין ארגונים לבין חברת שירותי המוניות, וכל נסיעות עובדי החברה מתבצעות באמצעותו. עד היום השוק נשלט בישראל באופן כמעט בלעדי בידי גט הישראלית.

קראו עוד בכלכליסט

יאנגו היא חברה־בת של Yandex Taxi הרוסית. מאז כניסתה לישראל, היא לא נגסה נתח משמעותי בשוק הזמנת המוניות באמצעות אפליקציה, שגט בלמעלה מ־80% ממנו. גורמים בשוק הזמנת המוניות המקוונת מעריכים כי מספר הנהגים שעובדים עם יאנגו עומד על אלפים בודדים, לעומת כ־10,000 נהגים בגט.  

יתרונו של המגזר העסקי על פני הפרטי הוא שיטת התמחור השונה, המאפשרת גביית מחירים גבוהים יותר. יתרון נוסף הוא שיעור נטישה נמוך משמעותית משיעור הנטישה של לקוחות פרטיים. דייב וייסר, מנכ"ל גט, התייחס לכך בקיץ ואמר כי שיעור הנטישה בפלח העסקי מסתכם ב־8.5% בלבד לעומת 60% בשוק הפרטי.

גט סללה ליאנגו את הדרך

יאנדקס נכנסה לשוק העסקי לראשונה לפני שלוש שנים ברוסיה, וישראל תהיה המדינה ה־14 שבה תפעל במסגרת זו. מקורבים לחברה מסבירים כי ההחלטה

להיכנס לפעילות דווקא בשוק הישראלי הקטן התקבלה כיוון שמדובר בשוק שכבר רגיל לעבוד עם שירות מקוון להזמנת מוניות.

המהלך הנוכחי מגיע בעיתוי מורכב עבור יאנדקס, שמצד אחד נערכת להנפקת פעילות המוניות בארה"ב ומצד שני נתונה ללחצים מצד הקרמלין. פעילות המוניות של יאנדקס מאוגדת בחברה בשם MLU BV שיאנדקס מחזיקה בכ־60% ממנה, אובר ב־37% והיתר בידי העובדים. מבנה זה הוא תולדה של התחרות בין שתי החברות, שבמסגרתה הענקית האמריקאית ניסתה להכנס לשוק הרוסי ולאחר תקופה קצרה התמזגה אל תוך יאנדקס מוניות.

בשוק המקומי יש שמעריכים כי אובר, שרוצה כבר שנים להיכנס לישראל, מנסה כעת את מזלה באמצעות אחזקת המיעוט ביאנדקס מוניות. בפועל, בפורמט הפעילות שמתאפשר כיום במסגרת החקיקה הישראלית, אין לכך משמעות. יאנדקס אמנם מחזיקה באישור להפעיל כאן מוניות ולהעסיק נהגים, אך עדיין חסר בישראל האלמנט המרכזי שעליו מבוסס המודל של אובר: מחיר נסיעה לא מפוקח שנגזר מביקוש והיצע. כך פועלות הן אובר והן יאנדקס במרבית השווקים שלהן. גם ביאנדקס היו רוצים לראות אימוץ של מודל זה בשוק הישראלי, שנותן תמריץ לנהגים רבים יותר להצטרף לשירות, בעיקר בשעות השיא בהן לרוב מורגש מחסור במוניות. בתגובה לפניית "כלכליטס", יאנדקס התעקשו כי "אפליקציית יאנגו היא מתחרה לכל דבר ועניין של אובר בישראל".

רוסיה מנסה לשלוט בחברה

בימים אלה נערכת יאנדקס, שנסחרת בניו יורק לפי שווי של 13 מיליארד דולר, לפיצול ולהנפקתה של פעילות המוניות בארה"ב ורישום כפול ברוסיה. לפי פרסומים אחרונים, מורגן סטנלי וגולדמן זאקס יובילו את ההנפקה במחצית הראשונה של 2020. יאנדקס עצמה לא התייחסה לשווי הצפוי של Yandex Taxi, שתכלול גם את הפעילות בישראל, אך ההערכות מדברות על טווח של 8-5 מיליארד דולר. מתחילת 2019 הגיעה החברה להכנסות של 400 מיליון דולר ועברה לרווח.

שני גורמים מעיבים על ההנפקה. הראשון הוא מניית אובר, שמאז הפכה לציבורית נסחרת ב־38% מתחת לשווי שבו הונפקה, על רקע הקושי הצפוי במעבר לרווח.

הגורם השני הוא יחסיה המורכבים של יאנדקס עם הקרמלין. בעבר ניסו שלטונות רוסיה להגביר את השליטה על ענקית האינטרנט המקומית, שאותה הקים ארקדי וולוז' היהודי, שחלק ממשפחתו מתגוררת בישראל. במסגרת זו הונפקה כבר לפני עשר שנים מניית זהב לסברבנק הרוסי, בשליטת הממשלה, שיכול לחסום כל מכירה של יותר מ־20% ממניות החברה.

לאחרונה הקרמלין שוב מנסה להעביר חוק שיגביל אחזקות זרות בחברות טכנולוגיה רוסיות - חקיקה שמכוונת ישירות ליאנדקס. ההכרזה גרמה לחברה לאבד 1.5 מיליארד דולר משווייה ביום אחד.

לפני שבועיים הודיעה יאנדקס על פתרון יצירתי, ככל הנראה בשיתוף פעולה עם הממשל, לפיו הוקם גוף בשם "קרן האינטרס הציבורי" שימנה שניים מתוך 12 הדירקטורים ביאנדקס ואלו יחזיקו בזכות וטו על כל מכירה של יותר מ־10% ממניות החברה, מכירת קניין רוחני או העברת נתונים של אזרחי רוסיה. הנציגים ייבחרו מקרב מדענים באוניברסיטאות המקומיות, שנמצאות בשליטת הממשלה. מאז ההודעה על פתרון זה נגנזה הצעת החוק, ומניית יאנדקס עלתה בחזרה ואף עברה את המחיר שבו נסחרה ערב הצעת החוק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות