אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יצחק זמיר: "מוסדות המשפט לא יכולים להגן על עצמם, הם זקוקים לציבור" צילום: אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

יצחק זמיר: "מוסדות המשפט לא יכולים להגן על עצמם, הם זקוקים לציבור"

הצמרת המשפטית של ישראל - שופטים ופרקליטים בעבר ובהווה - יצאו בסוף השבוע להגנה על מערכת המשפט מפני המתקפה המאורגנת של ראש הממשלה. זה נהפך לאישי, הזהירו: “במקום רוע אמורפי עכשיו יש כתובת לשנאה”

08.12.2019, 08:26 | משה גורלי

1. “הייעוץ המשפטי בישראל נמצא בסכנה ממשית. מדובר בהרס קו ההגנה הראשון של שלטון החוק", אמר בשבוע שעבר היועץ המשפטי לשעבר ושופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' יצחק זמיר בהתייחסו לקמפיין של המערכת הפוליטית נגד מערכת המשפט, "ישראל היא מפולגת וחמור מזה, מסוכסכת. המכנה המשותף היחיד שמחזיק את כל השבטים הוא כללי המשחק והאמון ביושרתם של מוסדות המשפט". 

קראו עוד בכלכליסט

עכשיו המכנה המשותף הזה תחת מתקפה. ראש הממשלה בנימין נתניהו עמל לאחרונה ללבות עוד סכסוך — שיסוי הבייס שלו במערכת המשפט. הסקר שפורסם ביום שישי שעל פיו 42% מהציבור לא מאמין למערכת המשפט, הוא כבר הצלחה שלו.

נשיאת העליון אסתר חיות והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, צילום: שרון צור נשיאת העליון אסתר חיות והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט | צילום: שרון צור נשיאת העליון אסתר חיות והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, צילום: שרון צור

זמיר דיבר בכנס העמותה למשפט ציבורי שהתקיים בסוף השבוע בחיפה. זה כנס שמנקז אליו את בכירי השופטים והפרקליטים, בהווה ובדימוס, בהם: אסתר חיות, אביחי מנדלבליט, שי ניצן, אהרן ברק, דורית ביניש, מרים נאור, נעם סולברג וכמובן המשנה ליועמ”ש דינה זילבר שהצליחה בנאום נוקב לחדור לכל ערוצי התקשורת: "מזה זמן מתנהל נגד מערכת אכיפת החוק בישראל מסע דה לגיטימציה חסר תקדים, קמפיין מוצלח שבמסגרתו שנאה והסתה הן מטבע עובר לסוחר. זו כבר לא נחלתם של שוליים סהרוריים", אמרה זילבר שקראה "לכל האזרחים המודאגים במדינה הזו — השמיעו קול. עכשיו אנחנו צריכים שתשמרו עלינו, כדי שנוכל להמשיך ולשמור עליכם מפני השררה השלטונית".

זילבר זכתה לשבחים מקיר לקיר על האומץ. "סחוג בקערת מרק", הגדיר אחד המשתתפים את חריפות הניסוח אל מול הפוליטקלי־קורקט המקובל בכנסים כאלה. בלי קשר, ניתן להתאים לדבריה את הציטוט משירו של יבטושנקו שהביאה המשנה לשעבר ליועמ”ש, יהודית קארפ: "אוי לה לאומה שבה מי שעושה את מה שמחובתו לעשות נחשב אמיץ".

משנה נוסף ליועמ”ש, עו"ד רז נזרי העביר ביקורת מרומזת על זילבר: "אני מסכים לרוב דבריה אבל הייתי מוסיף משהו על קבלה של ביקורת מצדנו, על שיח אמיתי בין הרשויות. בציבור שבו יש לנו בעיה זה לא הוסיף לנו, ואולי אפילו להיפך".

אך זמיר הצטרף לזילבר בקריאה לעזרה: "מוסדות המשפט לא יכולים להגן על עצמם, הם חסרי אונים מול המערכת הפוליטית. הם זקוקים לציבור, לאקדמיה, ללשכת עורכי הדין".

לעומתם היו בכירים שלא אהבו את זעקות השבר, שלדעתם חשפו חולשה, ואפילו פאניקה. במרחב שבין בלפור, שר המשפטים אמיר אוחנה ופורום קהלת, בוודאי חיככו ידיים בהנאה: הם מ־פ־ח־דים.

שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר, צילום: אוראל כהן שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר | צילום: אוראל כהן שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר, צילום: אוראל כהן

2. ח"כ מוטי יוגב הציע פעם לעלות עם די־9 על בית המשפט. נתניהו משגר כעת את הדי־9 הזה, נהוג בידי אמיר אוחנה, ולא כדי לתקן את הליקויים במערכת המשפט. די־9 נועד להרוס ולא לבנות. נתניהו השיק את הקמפיין כדי לנרמל את האבסורד שלפיו נאשם בפלילים ממשיך לעמוד בראשות הממשלה ולבקש את אמון הציבור לכהונה נוספת. איך מורידים את הגיבנת הפלילית? בטענה שהיא לא באמת קיימת, אלא פייק שנתפר בידי קושרים, שוחרי ההפיכה השלטונית מהפרקליטות.

זילבר נתנה סימנים ב”קושרים”: "'אביחי מנדבליט מצפצף על החוק', 'שי ניצן מושחת', 'ליאת בן ארי לכלא', 'דינה זילבר ראש האופוזיציה' — זו פרסונליזציה. במקום רוע אמורפי יש כתובת לשנאה. וכשמדובר בנשים אדומות שיער (זילבר ובן ארי — מ.ג), זו קלאסיקה של מכשפות".

מי שעדיין לא סומנה במסגרת “ציד המכשפות”, היא נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שבדבריה הפרידה בין מנגנוני פיקוח ותיקון נדרשים לבין הדי־9: "בין מנגנונים כאלה ובין ביקורת משולחת רסן החותרת תחת הלגיטימיות של מוסדות משפטיים במדינת ישראל, תוך הטלת דופי אישי, חסר שחר וחסר אחריות במשרתי הציבור הללו — רב המרחק".

3. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט חזר בכנס על התנגדותו הנחרצת לכך שהשר אוחנה ימנה את ממלא מקום פרקליט המדינה שי ניצן, מבלי שיתייעץ עמו. ולאחר שמנדלבליט הבהיר שהמשנה הנוכחי של ניצן, עו"ד שלמה למברגר הוא המועמד הראוי מבחינתו, הוא הודיע שכל בחירה אחרת תיתקל בהתנגדות מהסוג של מניעות משפטית או אי סבירות.

דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, צילום: שרון צור דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה | צילום: שרון צור דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, צילום: שרון צור

אוחנה פרסם רשימה של חמישה מועמדים, שהצטמצמה לשניים ריאליים: למברגר ומנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה דן אלדד. ברשימה גם אורלי בן ארי־גינזבורג, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז. אבל לא הגיוני להקפיץ משנה לפרקליט מחוז לפרקליט מדינה, שזה כמו למנות אלוף משנה לרמטכ"ל.

בין למברגר לאלדד, הגיוני שלמברגר, המוסכם על השר והיועץ, יקבל את המינוי. אבל ההיגיון מאותגר על ידי ההערכה שאוחנה יילך דווקא על אלדד. ראשית, בגלל שהשר לא נוהג להחמיץ הזדמנות לקטטה עסיסית עם המערכת, ובמיוחד יתקשה להצטייר כמי שנכנע ל”תכתיב” של מנדלבליט. שנית, אלדד הוא היריב והמתחרה העיקרי לליאת בן ארי בגלל ששניהם מובילים את המחלקות הכלכליות הגדולות, ובן ארי נמחקה מהרשימה בגלל חלקה ב"הפיכה". ושלישית, למברגר הוזמן לכנס, ואלדד לא. גם אוחנה לא השתתף בו, וגם זה תקדים מכיוון ששרי משפטים לא החמיצו מעולם את האירוע הזה.

למברגר עצמו אמר בכנס: "הפרקליטים בשטח עוברים סערת רגשות מטלטלת ועלינו הוותיקים לשדר להם את המצפן שלנו, את צדקת הדרך בנחישות ובהוגנות. ולא קל להיות נחוש אל מול הסערה. מצד שני, אנו מחויבים בהתבוננות פנימית. לבדוק את עצמנו. כשאנו מפנים אצבע מאשימה כלפי הנאשם, אנו מפנים שלוש אצבעות כלפי עצמנו".

4. הבחירות הקרובות אמורות היו להתקיים ב־10 במרץ 2020. "זה נופל על פורים שזה מועד מתאים", התלוצץ בכנס היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון, “אבל בגלל שב־17 במרץ יש בעיה, הוחלט להקדים זאת ל־3 במרץ". אגב, הקדמה דורשת תיקון החוק ואילו איחור אינו דורש זאת. המשנה לנשיאת העליון חנן מלצר ייפרד בעוד שבועיים מתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. בכנס סיכם כמה מלקחיו"למשל", הדגים מלצר, "עלתה שאלה של קנייה ומכירה של מפלגות. והשאלה של מישהו שמכר את אותה מפלגה פעמיים, האם ניתן לעשות אנלוגיה לעסקאות נוגדות במקרקעין?"

מלצר העלה תהייה נוספת: ברשתות החברתיות מופעלים בוטים, רובוטים שמנוהלים בידי אלגוריתם, לא אדם. "האם רובוט זכאי לחופש ביטוי?" האתגר המרכזי, סיפר, היו כמובן ההתערבויות הפסולות, הזרות והמקומיות, ברשתות החברתיות. "למיטב ידיעתנו התערבות זרה לא הצליחה בישראל", אמר מלצר.

בעיה מרכזית בעניין זה היו פרסומים אנונימיים. למשל, שלטי חוצות שהודיעו שהעם יקבע ולא ארבעת העיתונאים שתמונתם התנוססה: רביב דרוקר, אמנון אברמוביץ, בן כספית וגיא פלג. לאחר שהתברר שמפלגת הליכוד אחראית למודעות, היא הסכימה להוריד את שלטי החוצות, אבל התעקשה להשאירן ברשתות החברתיות. מלצר, בהחלטה תקדימית, החליט שגם ברשת לא יופיעו. "אמרו לי: ‘יופי של החלטה אלא שהיא לא ניתנת לביצוע'. ניהלתי משא ומתן ולאחר שהגעתי עם פייסבוק גוגל וטוויטר לסיכום, הגענו לכך ש־70% מהפעילות הלא מותרת ירדה מהרשת".

אגב כך הפרופ' סוזי נבות סיכמה בהערה את חרדת הכנס כולו: "ניתן רק לשער מי הפרצופים שיופיעו על שלטי החוצות בבחירות הקרובות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות