ברקת פרסם דוח ביקורת על ניגודי העניינים של אנטרופי: המוסדיים מסתמכים עליה באופן עיוור

אם היה נדמה לרגע כי הממונה על שוק ההון משה ברקת מתרכך בכל הקשור לעמדתו הנחרצת לגבי חברת הייעוץ לגופים המוסדיים אנטרופי ורצונו לדחוק אותה החוצה משוק ההון – דוח ביקורת שפרסמה רשות שוק ההון על חברת הייעוץ ומסמך עמדה נוסף שמסכם את ממצאי הדוח ואת מסקנות הרשות בעקבותיו, מעלה כי ברקת נחוש מתמיד להחליש את כוחה. 

ברקת מבהיר כי לב הבעיה שהובילה אותו לבצע את הבדיקה ביחס לאנטרופי נוגעת לניגודי העניינים הקיימים בין פעילות הנוסטרו של הגופים המוסדיים – קרי של כספים שחברת הביטוח מנהלת עבור עצמה לבין ניהול כספי העמיתים – בכל הקשור להצבעות באסיפות כלליות. לדבריו, קיים חשש משמעותי שחברות מנהלות יפעלו בזכויות ההצבעה של העמיתים, תוך ניגוד עניינים לטובת מטרות אחרות מאשר זכויותיהם.

החששות הללו כמובן נכונים ומטרידים – השוק הישראלי קטן ועדיין ריכוזי, מנהלים ובעלי שליטה בגופים המוסדיים נמצאים לא פעם בקשרים עסקיים או חבריים עם בעלי שליטה ומנהלים של חברות ציבוריות ואף מנהלים עבור אלה את ההשקעות שלהם ומוכרים להם פוליסות ביטוח, מה שעלול לייצר פוטנציאל לניגוד עניינים בעת אישור עסקאות שכר, עסקאות בעלי עניין ומינוי דירקטורים של אותן חברות ציבוריות – זוהי בדיוק הסיבה שלשמה נולדה ההסתמכות על אנטרופי, שכן היא נותנת למנהלי הגופים המוסדיים את התירוץ המושלם בעת שמופעלים עליהם לחצים (וכאלה אמנם מופעלים) על ידי בעלי שליטה ומנהלים של חברות ציבוריות המבקשים לאשר לעצמם שכר וביצוע עסקאות בעלי עניין – 'אנחנו לא מחליטים, אנטרופי קובעת'.

הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון משה ברקת | צילום: עמית שעל

אלא שברקת סבור שניגודי העניינים הללו הביאו להתנערות הגופים המוסדיים מאחריות מרכזית שלהם והיווצרות ריכוזיות של גוף דומיננטי אחד בתום הייעוץ שלדבריו "מייצרת תופעות שליליות המשפיעות לרעה על זכויות החוסכים".

ברקת מוטרד מכך ש"תחום הייעוץ הפך לפעילות ההפסדית המשווקת במחירי "דמפינג" וגוף הייעוץ מפצה על הפעילות הלא רווחיות דרך פעילויות אחרות המרובות בניגודי עניינים". ואמנם אנטרופי עוסקת במקביל לפעילות הייעוץ שלה גם בפעילות אנליזה של חברות ציבוריות וגם מציעה שירותי דירוג ושיפור ממשל תאגידי בחברות ציבוריות – שני שירותים שבגינם היא מקבלת שכר מהחברות הציבוריות עצמן. אנטרופי גם מחזיקה מאגר דירקטורים שחברות ציבוריות וגופים מוסדיים משתמשים בו ובמקביל ממליצה על מינוי דירקטורים באותן חברות. ברקת מביע חשש כי "המודל הקיים מנוצל לרעה כדי לתאם או לכוון הצבעות כדי להכשיר עסקאות פסולות".

הביקורת שערך ברקת מצאה כי ראשית, קיימים ניגודי עניינים של אנטרופי ושנית, כי המוסדיים לא מבצעים בקרת ניגוד עניינים מספקת ואצל רבים מהם קיימת "הסתמכות עיוורת", כדבריו על גופי הייעוץ. 

יו"ר אנטרופי גל סטאל | צילום: אוראל כהן

הביקורת בוצעה על ידי סגנו של ברקת, רו"ח בארי כספי ובמסגרתה ניתחה הרשות כתבי המלצות שנאספו מ-20 גופים מוסדיים שנדגמו ועיבדה 790 מכתבי המלצה של אנטרופי ביחס ל-380 הצבעות בחברות ציבוריות. הביקורת מצאה כי ב-90% מהמקרים בהם גוף מוסדי בחן המלצת הצבעה במהלך 2017-2019 הגוף המוסדי דבק בהמלצת ההצבעה. הביקורת אף מצאה כי גם צמצום קבוצת המדגם לגופים המוסדיים הגדולים והמובילים לא שינתה את התוצאה של ההסתמכות המוחלטת וכי אחד הגופים הגדולים אימץ את המלצת אנטרופי ב-98% מהמקרים. עוד נמצא כי רק 36% מהמוסדיים קבעו בקרות עצמאיות על תוצרי הייעוץ אותם הם רוכשים כשהמוסדיים העידו בעצמם על קושי בזיהוי וניטור חשש לניגודי עניינים של אנטרופי.

ברקת טוען כי בשיחותיו עם המוסדיים הם טענו כי אין ביכולתם לנטר ולאכוף את בעיית ניגוד העניינים. עוד מצאה הרשות, לטענתה, כי היקף התשלומים בגין שירותים אחרים משירותי הצבעות אותם קונים הגופים מאנטרופי הולך וגדל במהלך השנים האחרונות.

"30 מקרים של חשש לניגוד עניינים של אנטרופי"

דוח הביקורת מצא 30 מקרים שונים שבהם אותר חשש לניגוד עניינים של אנטרופי, כשברבים מהמקרים לא ניתן גילוי מלא על הנסיבות שעלולות להקים חשש לניגוד עניינים. מדובר לרוב במקרים בהם אנטרופי קיבלה כסף מהחברה הציבורית שלגביה נתנה המלצה (או חברת בת שלה) עבור סקר ממשל תאגידי שביצעה עבורה או שאנטרופי ביצעה לפני מתן ההמלצה, אנליזה חיובית לאותה חברה. מבין ההמלצות שבחנה הרשות עולה כי ב-2017 כל כתב המלצה חמישי שאנטרופי פרסמה, קרי 20% מהם היה ביחס לחברה ציבורית שהיא לקוחה שלה וכי נתון זה במגמת גידול וב-2018 השיעור כבר עלה ל-30%.

גם שיעור ההמלצות "בעד" של אנטרופי במגמת עלייה, כשב-2018 79% מההמלצות שלה היו בעד. בהקשר זה ברקת מתעלם מהשיח שקודם להמלצה של אנטרופי שבמהלכו חברת הייעוץ מנהלת דין ודברים עם החברה הציבורית, דורשת שינויים והתאמות בנושא נשוא האסיפה שלא פעם גורם לדחיית ההצבעה ותיקון התנאים (שכר, מחיר העסקה, זהות הדירקטור ועוד) ורק לאחר מכן מפיצה אנטרופי המלצה חיובית.

דוח הביקורת מצא כי ב-2017 במקרים בעלי פוטנציאל ניגוד עניינים (קרי פעילות נוספת של אנטרופי מול החברה הציבורית) שיעור ההמלצה בעד של אנטרופי הסתכם ב-84% בהשוואה לכ-77% מהמקרים בהם לא היה קיים פוטנציאל כזה. ב-2018 במקרים השיעור עלה ל-88% במקרה של ניגוד לעומת 78% במקרה שלא היה ניגוד, קרי הפער עלה מ-7% ל-10% לטובת המקרים שבהם אנטרופי תמכה בחברה הציבורית במקרה של ניגוד.

ברשות סבורים כי "הממצאים הללו מעלים חשש ממשי כי דווקא מנגנון ההסתמכות על אנטרופי הפך בסופו של דבר למנגנון בו קיימים ניגודי עניינים משמעותיים ואף גרוע מזה – מדובר בניגודי עניינים שאינם שקופים ומעלים חשש לניצול כוח לרעה על חשבון החוסכים וגם על חשבון טובת החברות הציבוריות כאשר פעילות האכיפה בהם, מורכבת הרבה יותר". ברקת מעביר כאן סוג של ביקורת על הקולגה שלו, יו"ר רשות ני"ע שאמורה לפקח על הממשל התאגידי בחברות ציבוריות וטובת בעלי מניות המיעוט.

ברקת מבהיר כי בעקבות הדוח ואחרי התייעצות עם רגולטורים מקבילים, משרדי המשפטים והאוצר, נציגי אקדמיה, הגופים המוסדיים ושוק ההון, הגיע למסקנה שיש לפעול לשינוי הנורמות הפוסלות הקיימות בשוק הזה על ידי הפעלת מלוא סמכויות הרשות – הסדרה, פיקוח ואכיפה.

ברקת שב וחוזר על תכניותיו, שאותן כבר חשף בעבר, לנטרל את ההסתמכות על אנטרופי, גם אחרי שכבר החלו דיבורים על פשרה מסתמנת שרוקם עמו משרד המשפטים שלא רצה בסילוקה של אנטרופי. ראשית, הרשות מוסרת כי היא פועלת לבצע תיקון תקנות שייקבע כי ועדת השקעות העמיתים שכוללת נציגים חיצוניים בלבד לגוף המוסדי, תהיה הגוף היחידי המוסמך לקבל את החלטות ההצבעה. יודגש כי היום רק במקרה שהגוף המוסדי מבקש להצביע בניגוד לעמדת אנטרופי הוא נדרש להביא את עמדת ההצבעה לאישור ועדת ההשקעות.

במקרים מסויימים, הוועדה אף תחוייב לקבל החלטתה על בסיס אנליזה עצמאית שערכה ובמקרים אחרים ההחלטות יוכלו להתקבל על ידי גורם מוסמך על ידי הוועדה – כמו אנטרופי – אך זה יקרה רק במקרים בהם מדובר בהחלטות שבהתאם למדיניות ההשקעות שהוגדרה מראש או כשמדובר בהצבעות בחברות שאין להן השפעה מהותית על החוסכים (לא הוגדר במסמך מהו רף המהותיות). ככל שוועדת ההשקעות תידרש לסיוע של גורם חיצוני כזה היא תהיה חייבת לבחון את ההתקשרות בקשר עם חשש לניגוד עניינים ובכל מקרה ההתקשרות לא תגרע מאחריות הגוף המוסדי בעניין ההחלטה הסופית שתתקבל. לבסוף, ברמת האכיפה, הרשות הבהירה כי תגביר את הפיקוח על פעילות ההצבעה על מנת להבטיח שההחלטות המתקבלות הן לטובת החוסכים. לא ברור אילו כלים יש לרשות שוק ההון להחליט אם החלטת הצבעה שתידגם במסגרת ביקורת היא "לטובת החוסכים".

"אנטרופי: "יש לנו מדיניות סדורה למניעת ניגודי עניינים"

מאנטרופי נמסר בתגובה: "מאז היווסדה, אנטרופי פועלת בהתאם להוראות כל דין ובהתאם להנחיות הרגולטורים. בפרט בהתאם למסמך עקרונות ראויים לפעילות חברות ייעוץ בנוגע להצבעה באסיפות כלליות שפורסם על ידי רשות ניירות ערך בשנת 2014, הכולל מגבלות על ניגודי עניינים פוטנציאליים וגילוי. כמו כן, לאנטרופי מדיניות סדורה למניעת ניגודי עניינים פוטנציאליים שהוכנה בסיוע מיטב המשפטנים בארץ, ואשר מאושרת על ידי לקוחותיה.

"לגופו של עניין, הדו"ח נערך מבלי שנעשתה כל פניה אלינו, מבלי שנשמעה התייחסותנו, תוך ציון מקרים מעורפלים ולא מזוהים דבר שאינו מאפשר כרגע התייחסות עניינית. על פניו נראה כי מדובר בדוח רצוף שגיאות הכולל פרשנות שגויה למסמך העקרונות הראויים לפעילות חברות ייעוץ שאינו משקף את המציאות. נדגיש כי הנתונים הקיימים בידינו מצביעים אחרת לגמרי. צריך לזכור כי חברות הייעוץ לאספות כלליות הוקמו בהתאם להמלצות וועדת חמדני במטרה להפחית ניגודי עניינים משמעותיים הקיימים באופן מובנה בשוק ההון הישראלי וכפי שנעשה בעולם כולו. ככל שהרגולטורים, מי מבינהם, יפרסמו כללי ניגודי עניינים מעודכנים, נוספים או אחרים אנו נפעל באופן מלא בהתאם. "

• ועדת ההשקעות של הגוף המוסדי תהיה הגוף היחידי שיקבל החלטות הצבעה באסיפות הכלליות

• ועדת ההשקעות תבסס המלצתה על אנליזה פנימית ורק במקרים כשמדובר על חברות ציבוריות שאין להן השפעה מהותית על החוסכים ניתן יהיה להשתמש בגורם חיצוני דוגמת אנטרופי

• הסתמכות על גורם חיצוני תהיה כפופה לבחינת ניגודי עניינים והאחריות הסופית של ההמלצה ממילא תהיה של הגוף המוסדי

• הרשות תגביר את הפיקוח על פעילות ההצבעה על מנת להבטיח שההחלטות המתקבלות הן לטובת החוסכים