ביהמ"ש דחה את תביעת רשות המסים לקבל 100 מיליון שקל נוספים מברודקום

בית המשפט המחוזי בלוד קיבל את ערעור חברת ברודקום נגד רשות המסים בעניין רכישת חברת דיון הישראלית.

השופט שמואל ברנשטיין, דחה את דרישת רשות המסים לקבל מענקית השבבים האמריקאית ברודקום מס נוסף של למעלה מ-100 מיליון שקל, בשל ריקון החברה מנכסיה והעברת התוכן - בעקבות רכישת הסטארט־אפ הישראלי דיון בכ-185 מיליון דולר ב-2009. השופט אף פסק לברודקום לשלם הוצאות משפט בסך 75 אלף שקל.

השופט סתר את טענות מס הכנסה, לפיהן ברודקום רכשה את החברה והשאירה כאן "קליפה ריקה" וקבע כי מדובר באירוע הון (אירוע רכישה, מכירה וכד'). לטענתו, העובדה שהחברה הישראלית חברה לגוף הבינלאומי רק הרים את קרנה של החברה הישראלית.

בפס"ד אומר השופט, "לאחר שבחנתי את חומר הראיות שהיה בפניי, מצאתי כי אין בידי לקבל את עמדתו של המשיב בסוגיית "הפונקציות" וממילא את המסקנה העולה מכך לפי גישתו. נראה לי כי המשיב מערב במידה מסויימת בין הפונקציה, ובין האופן שבו נעשה שימוש בה על מנת להפיק הכנסה. גם אם בעקבות העסקה, עובדי הפיתוח של המערערת ועובדי השיווק עוסקים מעתה בפיתוח קניין רוחני ובשיווק מוצרים ובמתן תמיכה טכנית עבור קבוצת ברודקום בהסדר של קוסט+, לא ניתן לומר כי בכך נפרדה המערערת באופן מוחלט מפונקציות מחקר והפיתוח או מפונקציות השיווק".

השופט לא קיבל את גישת מס הכנסה, לפיה זהו פס"ד דומה למקרה של חברת גיטקו, שנרכשה על ידי מיקרוסופט ורוקנה מנכסיה. לדבריו, "אזכיר כי לטעמי, משקל רב יש לתת לשאלה האם חל שינוי במצבת כח האדם של החברה הישראלית בעקבות רכישתה על ידי חברת האם הזרה. כפי שקבעתי בעניין ג'יטקו , פעילויות השיווק וההפצה והמו"פ מתבצעות באופן טבעי בידי כח אדם שנמצא בחברה. ולפיכך העברתו לחברה זרה מלמדת, כי גם פעילויות אלה הועברו... מכל מקום "ריקון" המערערת מ"כל תוכן" כטענת המשיב, אינו מתיישב עם העובדה שכוח האדם שהיה בחברה בטרם העסקה נותר בעינו ואף גדל. לאורך שנת 2009 העסיקה החברה 89 עובדים וב-2015 210 עובדים".

ברודקום יוצגה במשפט על ידי עורכי הדין דניאל פסרמן ושלומי זידר ממשרד גורניצקי ושות'.