אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בשל משבר האקלים - רבע מאוכלוסיית העולם עלולה לסבול מבעיות באספקת מים צילום: summitpost.org

בשל משבר האקלים - רבע מאוכלוסיית העולם עלולה לסבול מבעיות באספקת מים

על פי מחקר ראשון מסוגו בו השתתפו 32 מדענים מרחבי העולם, האזורים הפגיעים ביותר הם רכסי ההרים של קארקוראם, הינדו-כוש, לדאק וההימלאיה, שמשקים אגני מים בפקיסטן, הודו, סין ואפגניסטן; הסיבה: אובדן מקורות מים בהרים וגידול באוכלוסייה

10.12.2019, 16:29 | עומר כביר

כמעט רבע מאוכלוסיית העולם, קרוב ל-2 מיליארד איש, עלולה לסבול בעשורים הבאים מבעיות באספקת מים כתוצאה מאבדן מקורות מים בהרים (קרחונים, פסגות מושלגות ואגמים) בגלל התחממות גלובלית ועלייה בביקוש עקב גידול באוכלוסייה – כך לפי מחקר ראשון מסוגו שהתפרסם אתמול (ב') בכתב העת המדעי Nature.

קראו עוד בכלכליסט

במסגרת המחקר, בו השתתפו 32 מדענים ממוסדות אקדמיים בכל העולם, קוטלגו כל "מגדלי המים" (Water Towers, מונח מדעי המתאר הרים שממלאים תפקיד מרכזי באחסון ואספקת מים לאוכלוסיות ולסביבה) בעולם, ונבדק איך הם יושפעו מהעלייה בטמפרטורות שנגרמת כתוצאה ממשבר האקלים.

הרי ההימלאיה, צילום: summitpost.org הרי ההימלאיה | צילום: summitpost.org הרי ההימלאיה, צילום: summitpost.org

מגדלי מים תופסים תפקיד משמעותי באספקה השוטפת של מים לאורך השנה, שכן אחסון מים בדמות שלג או קרחונים מייצר זרימה מתמשכת של מים גם בעונה חמה ויבשה. החוקרים קטלגו 78 מגדלים מים בכל העולם, שמהווים בית ל-250 מיליון אנשים. ואולם, יותר מ-1.6 מיליארד אנשים חיים באזורים שמקבלים מים ממגדלי מים, 22% מאוכלוסיית העולם. בנוסף, כ-50% מהאזורים שמוגדרים כבעלי גיוון ביולוגי גבוה, שמכילים כשליש ממגוון המינים היבשתיים, תלויים במגדלי מים.

מגדלי מים גם מספקים משאבי מפתח שדרושים למחייתם של בני אדם, כוללים אתרי תרבות ודת חשובים ומושכים מיליוני תיירים מכל העולם. מבחינה כלכלית, החוקרים מעריכים ש-22% מהתמ"ג הכולל מופק במגדלי מים או בפעילות סביב אגני מים שניזונים מהם.

משבר האקלים, אומרים החוקרים, מעמיד בסיכון את כל הפעילות הזו. "הרים רגישים במיוחד לשינוי אקלים ומתחממים מהר יותר מאזורים נמוכים", נכתב במחקר. "שינוי אקלים מאיים על כל האקוסיסטם ההררי. ברחבי העולם, קרחונים קטנים בהיקפים גדולים, דינמיקת נמיסת השלג מתערערת ודפוסי הגשם משתנים. הדבר מוביל לשינויים בתזמון ובכמות של זמינות מים ממקורות הרריים". לפי המחקר, מגדלי מים רבים נמצאים בסכנה חמורה במקרה של עלייה גלובלית של 1.9 מעלות עד 2050, וכן מגידול צפוי של 50% באוכלוסייה בקרבתם. וזאת, בין השאר, על רקע צפי לגידול של 2% בלבד בכמות הגשמים.

האזורים הפגיעים ביותר הם רכסי ההרים של קארקוראם, הינדו-כוש, לדאק וההימלאיה, שמשקים אגני מים בפקיסטן, הודו, סין ואפגניסטן. ואולם, גם מגדלי מים ביבשות אחרות צפויים לסבול. "זה לא קורה רק במקומות רחוקים כמו ההימלאיה, אלא גם באירופה ובארה"ב, אזורים שלא נתפסים כתלויים כלכלית בהרים", אמרה לגארדיאן אחת החוקרים, ד"ר בית'אן דייוויס מרויאל הולווי, אוניברסיטת לונדון. "תמיד ידענו שהאינדוס חשוב, אבל זה מפתיע לאיזו רמת חשיבות הגיעו הרוֹן והריין באירופה, לצד הפרייזר והקולומביה בצפון אמריקה". החדשות הטובות, לדברי דייוויס, הן שאם תוגבל ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות ניתן יהיה לשמר 75% מהשלג והקרח ברום ההרים. מנגד, בתרחיש של "עסקים כרגיל", עד 2100 יאבדו 80% ממקורות המים האלו.

"עלינו להכיר בכך שאזורים הרריים הם נכס עולמי, ולהבין שהפגיעות של מגדלי המים בעולם נגרמת כתוצאה מגורמים חברתיים-כלכליים ומשינוי אקלים", נכתב במחקר. "יש לפתח מדיניות שימור והתמודדות בינלאומית (פארקים לאומיים, הגבלת זיהום, הפחתת פליטות, רגולציה של סכרים ועוד), כדי להגן על הרים ועל האנשים שחיים בהם ובו בזמן לספק ביטחון מים, מזון וארגיה למיליארדי אנשים שחיים למרגלותיהם. יש צורך בפעולה מידית על מנת לשמר את העתיד של מגדלי המים החשובים והפגיעים ביותר בעולם".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות