אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"בשנים הקרובות לא נראה פסיקות לטובת נישומים"

עו"ד זיו שרון טען כי מאז המחאה החברתית השופטים "עברו ממקום של מס אמת וחירות הקניין למקום שבו קודם כל הכסף שייך למדינה". עו"ד יובל נבות הביע הסתייגות משלילת הפטור ממס למשקיעים זרים: "אני יכול להעיד שיש מאות מיליונים של כספים שלא זורמים לישראל רק בשל החשש ממדיניות זו"

12.12.2019, 08:02 | נעמי צורף

"היום יש 29 מיליארד שקל שתקועים בבתי המשפט. אחת מהמלצותינו לשר האוצר הבא תהיה לאמץ את הגישה שממומשת כבר בכמה מדינות כמו בריטניה למשל, שבמצב של מחלוקת מול רשות המסים על גובה השומה, החברה תצטרך קודם כל לשלם חלק מהסכום ואז נתדיין", כך אמר ראש רשות המסים ערן יעקב בפורום בכירי תחום המיסוי של DUN'S 100. את הפורום הנחה כתב "כלכליסט" אדריאן פילוט. יעקב הדגיש כי לרשות המסים יש אינטרס מובהק לסיים הליכים משפטיים כמה שיותר מהר, והיא פועלת גם להגדלת תקנים לשופטים כלכליים בבתי המשפט. "ראוי שצוואר הבקבוק יקטן, ועלינו להתייחס לממד הזמן ברצינות", אמר.

עו"ד זיו שרון, שותף מייסד במשרד זיו שרון ושות', אמר: "בחלק מהדיונים של רשות המסים ומפקחיה עולות היום טענות שלא נטענו בעבר, בין היתר בשל השינוי באיזון בבתי המשפט, וגם מכיוון שהפקודה נהייתה הרבה יותר מסובכת. כשבתי המשפט המקצועיים, ובמיוחד בית המשפט העליון, צריכים להכריע בנקודות שנדרש בהן גם ידע מיסויי וגם ידע חשבונאי, הם בורחים מזה וקל להם להישאר באזור של המילה הכתובה, ואנחנו מכירים את הסטטיסטיקה שמעידה על כמות ההצלחה של רשות המסים בבית המשפט העליון.

"אף שיש את חוק יסוד חופש הקניין, בשנים האחרונות, למעשה החל מהמחאה החברתית, המקום של בתי המשפט עבר ממס אמת ומחירות הקניין למקום שבו קודם כל הכסף שייך למדינה. לפני מספר שנים היה לי תיק שבו השופט אמר 'כפות המאזניים מאוינות אבל צורכי עירך מרובים', כלומר בשנים גירעוניות צורכי עירך מרובים. גם במקרה שהנישומים צודקים, אני לא צופה שבשנים הקרובות נראה את בתי המשפט נותנים פסקי דין לטובת נישומים".

עו"ד פרופ' דן ביין: "בעבר דיברו יותר על מס אמת, מה שהביא לגמישות מסוימת בפסיקה. היום הנטייה בפסיקה הפוכה, דווקא יבחרו להעדיף את הוודאות על פני מס האמת. לדעתי זה נותן לרשות המסים כוח יותר גדול מבעבר, וזה אולי מביא את הנישומים יותר לפשרות".

שורה ראשונה מימין לשמאל: רו"ח קובי שטיינמץ, רולנד עם־שלם, רו"ח ראובן אלמוג, עו"ד רם יולוס, עו"ד יובל נבות, אריאל שרייבר, עו"ד עופר אלבוים, עו"ד זיו שרון, עו"ד אלדר בן רובי; שורה שנייה מימין לשמאל: עו"ד אוהד בוגנים, עו"ד שמוליק הירשפלד, עו"ד גלעד ברון, רו"ח יגאל רופא, עו"ד אפרת רוסינסקי, עו"ד ענת אנג שורה ראשונה מימין לשמאל: רו"ח קובי שטיינמץ, רולנד עם־שלם, רו"ח ראובן אלמוג, עו"ד רם יולוס, עו"ד יובל נבות, אריאל שרייבר, עו"ד עופר אלבוים, עו"ד זיו שרון, עו"ד אלדר בן רובי; שורה שנייה מימין לשמאל: עו"ד אוהד בוגנים, עו"ד שמוליק הירשפלד, עו"ד גלעד ברון, רו"ח יגאל רופא, עו"ד אפרת רוסינסקי, עו"ד ענת אנג'ל טנא, עו"ד טל עצמון, עו"ד יוסי אלישע, עו"ד מרגלית־גולדקלנג־אפלבאום, עו"ד איתי ברכה, עו"ד דורון ברזילי; שורה שלישית מימין לשמאל: אפרת שגב, פרופ' דן ביין, ערן יעקב, עו"ד שירה שיין | צילום: אלעד גוטמן שורה ראשונה מימין לשמאל: רו"ח קובי שטיינמץ, רולנד עם־שלם, רו"ח ראובן אלמוג, עו"ד רם יולוס, עו"ד יובל נבות, אריאל שרייבר, עו"ד עופר אלבוים, עו"ד זיו שרון, עו"ד אלדר בן רובי; שורה שנייה מימין לשמאל: עו"ד אוהד בוגנים, עו"ד שמוליק הירשפלד, עו"ד גלעד ברון, רו"ח יגאל רופא, עו"ד אפרת רוסינסקי, עו"ד ענת אנג

איחוד בעייתי

מעבר לביקורת על פסיקות בתי המשפט, נשמעה בקרב הנוכחים גם ביקורת על מדיניות רשות המסים על רקע ימים של חוסר ודאות שלטונית. עו"ד טל עצמון: "רשות המסים לא עוצרת. אמנם הכנסת מצויה כבר שנה בתקופת בחירות, ואין חקיקה בכלל ובוודאי שלא חקיקת מס, אבל רשות המסים לא יכולה להרשות לעצמה לעצור. הרשות עסוקה כל הזמן בגבייה של למעלה מ־300 מליארד שקל, אחרת לא יהיו הכנסות למדינה. לכן אנו רואים יותר ויותר 'חקיקה עצמית' של רשות המסים הבאה לידי ביטוי בפרסום חוזרים, טפסים, 'עמדות חייבות דיווח' ואפילו באמצעות פרסום תשובות שליליות לבקשות רולינג. שיטה זו היא אולי הדרך היחידה לתפקודה של הרשות כאשר הכנסת משותקת, אבל היא מאוד בעייתית, שכן היא הופכת את הגובה למחוקק".

עו"ד ורו"ח אוהד בוגנים הצביע על הקשיים הנובעים מאיחוד רשויות המס תחת ארגון אחד: "היסטורית רשות המסים היתה מחולקת לשני ארגונים - מיסוי מקרקעין ומס הכנסה; ואגף המכס ומע"מ. כיום, לאחר איחוד הרשויות, נוצר מצב שגם בתוך החטיבה המקצועית ברשות המסים הם מחולקים למחלקות. ואנו כמייצגים נדרשים בסוגיות מורכבות למעשה להחלטות של שתי מחלקות בתוך החטיבה המקצועית. במקרה כזה נוצר סרבול, כי בקשר לאותה בקשה צריך לפנות למחלקה אחת בשאלה, ובשאלה נוספת לפנות למחלקה אחרת, וביניהן אין תקשורת. הדבר מייצר פעמים החלטות סותרות וכך נוצר עיוות.

"סוגיה נוספת שמהווה קושי היא חוסר ההבנה של החוקים השונים בין המשרדים השונים. למשל הוראות פקודת מס הכנסה מתירות לפטור ממיסוי מקרקעין, ולהבדיל רשות מיסוי מקרקעין לא מכירה באותו פטור".

עו"ד יובל נבות התייחס לנושא שלילת הפטור ממס למשקיעים תושבי חוץ: "המשקיעים הללו מעסיקים בישראל משרד או סקאוטרים לאיתור השקעות בסטארט־אפים, חברות טכנולוגיה וחברות בתחומים משיקים. הפטור ממס ניתן לקרנות הון סיכון סטנדרטיות, אך הוא לא ניתן לקרנות פרטיות של חברות רב־לאומיות, יחידים או משפחות עתירי הון, קרנות של מדינות או גופים ממשלתיים. לשם השוואה, בארצות הברית קיים פטור

מוחלט וגורף למשקיעי חוץ, וכך גם ברוב המדינות המערביות. רק אצלנו במשרד אני יכול להעיד שיש מאות מיליונים של כספים שלא זורמים לישראל רק בשל החשש ממדיניות זו.

"אחרים שמזרימים כספים עושים זאת במשורה, ומתלוננים על המגבלות שאנו כיועצים מטילים על הפעילות כדי לצמצם את החשיפה למס ישראל. האווירה הכללית היא שהמדיניות הזו מבריחה השקעות רבות, ויש לזה נזק משני בכך שישראל נתפסת כמדינה עם סביבה מיסוית מכבידה".

צורך בוודאות

‫עו"ד אלדר בן רובי: "חשוב להסיר חסמים למשיכת השקעות זרות. מאות מיליוני דולרים של השקעות חוץ התפוגגו. במקביל לפוקוס הגבייתי צריך לחשוב גם על המשמעויות האחרות: עידוד השקעות, פשטות עסקית וודאות לציבור הנישומים. אם מניעת תכנון מס גורמת למניעת העסקה בכללותה, זו תקלה".

עו״ד גלעד ברון: ״שנים ראינו אתכם ברשות המיסים והנה לאחרונה החומות שהיו נהוגות באופן מסורתי מתפוררות לנגד עינינו במהלכים שבהובלתכם. כעת, מספר אתגרים עומדים לפנינו לקראת 2020 והלאה, שכן מעבר להטמעה, אני מניח שצפויים מהלכים נוספים. אני מציף בהזדמנות זו סוגיה שמעסיקה רבים: יש חוסר וודאות בולט בעמדת רשות המיסים בהעברת זכויות בפרוייקטים של תמ"א ופינוי-בינוי והאם אכן ניתן להסתמך על תשלום התמורה המשולמת בפועל בלבד״.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות