אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לקראת עוד חצי שנה של שיתוק: הצמיחה, ההשקעות והצריכה ייפגעו צילום: רויטרס

לקראת עוד חצי שנה של שיתוק: הצמיחה, ההשקעות והצריכה ייפגעו

המשק נמצא כבר שנה במצב של עמידה במקום מבחינת יכולתן של המערכות הציבוריות לתפקד ולקבל החלטות. הראשונים שייפגעו מהקפאות התקציב יהיו החלשים

12.12.2019, 10:22 | אדריאן פילוט

ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה. מה שנדמה היה כתרחיש בלתי אפשרי לפני שלושה חודשים בלבד הפך אתמול למציאות שנכפית שוב על אזרחי ישראל ואינה מבשרת טובות למשק. משך הזמן הממוצע בין הבחירות בישראל עומד על 2.9 שנים - הגבוה ביותר במדינות המערב, אחרי יוון. אבל שלוש מערכות בחירות ושיתוק של שנה וחצי לפחות מהווים שיא בישראל, מצב שאין למערכות הציבוריות דרך להיערך אליו. הן אינן בנויות להתמודד עם חוסר ודאות וחוסר יציבות מהסוג הזה.

קראו עוד בכלכליסט

1. את תחושת הייאוש והמיאוס ניתן היה לחוש בקרב הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה במהלך השבוע החולף, כאשר התברר לאן נושבת הרוח הפוליטית. המשמעות מבחינתם היא מתיחת השיתוק שנכפה עליהם בשנה האחרונה לחצי שנה נוספת לפחות. ממשלה לא תקום לפני יוני 2020, ותקציב חדש לא יאושר לפני אוקטובר 2020. עד אז ובמשך שנה מלאה כמעט תתנהל המדינה בתקציב המשכי המתבסס על תקציב השנה החולפת. מנגנון זה אינו מאפשר תקצוב חודשי שעולה על 1/12 מתקציב 2019, כך שהדרך היחידה לתת מענה לאירוע בלתי צפוי במשרד כזה או אחר, או אם נוצר מחסור תקציבי בסעיף מסוים, היא בפגיעה במשרד אחר או בסעיף אחר.

משה כחלון , צילום: אוראל כהן משה כחלון | צילום: אוראל כהן משה כחלון , צילום: אוראל כהן

החשב הכללי, רוני חזקיהו, כבר הבהיר: "לא תתוקצב הרשאה חדשה להתחייב; לא יפורסמו מכרזים חדשים; לא יבוצעו התקשרויות חדשות, התקשרויות המשך, הרחבת התקשרויות ומימוש אופציות בהתקשרויות קיימות; מעטפות של מכרזים, אשר פורסמו לפני תחילת שנת התקציב, ייפתחו באישור ועדת החריגים בלבד; לא יבוצעו עדכוני תעריפים לכל נותני השירותים החיצוניים, ובכלל זאת נותני שירותי מחשוב; לא יפורסמו מכרזים לקליטת כוח אדם ולא ייקלטו עובדים; לא יבוצעו התקשרויות חדשות בתחומי הדרכה ורווחה (השתלמויות קורסים וכו'); יש להימנע מאישור נסיעות לחו"ל שאינן הכרחיות ודחופות, וכאשר ישנן, רק באישור מנכ"ל המשרד".

מעבר לכך, עלותם של סעיפי הגידול הטבעי למיניהם נאמדת ב־20 מיליארד שקל שאין להם מקור תקציבי. גם במבט צופה פני עתיד לא מוצאים הפקידים קרן אור: הירושה שמותירים ממשלת נתניהו היוצאת ושר האוצר משה כחלון בדמות גירעון עתק, שהחריגה ממנו מגיעה ל־23 מיליארד שקל, תחייב התאמות: העלאות מסים וקיצוצים נרחבים בשירותים הממשלתיים השונים. אם לא די בכך, הפעם אין גם רוח גבית מחו"ל: הכלכלה הגלובלית מצויה בהאטה חריפה, כמעט בכל חלקיה, ולכן לא תגיע , בפרט ליצוא, בשורה מבחוץ.

2. המערכת שהפגיעה בה היא קשה ביותר לפחות בשלב זה היא מערכת הבריאות. בעוד 20 יום תתחיל השנה התקציבית החדשה והיקף סל הבריאות, התקציב שממשלת ישראל מספקת לקופות החולים כדי שייתנו שירותי בריאות ל־8 מיליוני אזרחי ישראל לוט בערפל. ב־2019 עמד תקציב זה על 53 מיליארד שקל. בכל הנוגע ל־2020, איש לא יודע לומר מה יהיה היקפו. בניגוד לפרסומים בתקשורת שלפיהם "אותרו" חצי מיליארד שקל כתוספת לסל התרופות מדגישים הגורמים המוסמכים באוצר כי אין כל סיכום לגבי תוספת כזו. יתרה מזו, הם מבקשים להזכיר כי על פי החוק, אין כל התחייבות לתוספת לסל התרופות בתקופה של תקציב המשכי. מי שהיה ברור למדי בסוגיה זו היה החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו, שהבהיר: "אם לבסוף יימצאו 500 מיליון שקל לסל התרופות, הכסף יצטרך להגיע מסעיף אחר".

רוני חזקיהו החשב הכללי באוצר , צילום: אוראל כהן רוני חזקיהו החשב הכללי באוצר | צילום: אוראל כהן רוני חזקיהו החשב הכללי באוצר , צילום: אוראל כהן

התוספת לסל התרופות נקבעת במשא ומתן ממשלתי מדי שלוש שנים. הפעם האחרונה שבה נקבעה תוספת לסל היתה ב־2017, כשגובה התוספת היה חצי מיליארד שקל. בתחילת 2020 היתה צריכה הממשלה לקבוע לו תוספת תקציבית חדשה. אבל אין מי שיקבע. וכך חברי ועדת סל התרופות שמכונסים כבר כמה שבועות בהתנדבות, מתדיינים, שוקלים ומתווכחים, מגששים באפלה. ייתכן כי חלק מעבודתם נעשית לשווא. הרבה פחות תרופות ייכנסו השנה לסל לעומת מה שהם מעריכים, ככל שהם מקווים לקבלת תוספת.

בחזית אחרת, הכריז האוצר על ביטול עשרות מיליוני השקלים שהוא מעניק זה עשור לרופאים בפריפריה ולמקצועות רפואיים שבהם חסר כוח אדם. על 600 מיליון השקלים הנדרשים למימון המלצות ועדת טור כספא לצורך טיפול שורש במחלקות הפנימיות אין בכלל מה (או עם מי) לדבר. כדי ליישם את המלצת מנכ"ל משרד הבריאות ולהעלות את מס הבריאות - צעד שנראה הכרחי כדי להגדיל תקציב הבריאות - יש לבצע שינוי חקיקה וזה מצריך ממשלה מכהנת. לכן, גם המהלך הזה נדחה עוד ועוד. תוכניות הסיוע (מענקי הייצוב) לקופות החולים שנמצאות במצוקה פיננסי, בדגש על מאוחדת, מסתיימות בסוף החודש ולא ברור איך יתפקדו.

3. מערכת הבריאות היא רק קצה הקרחון. ארבע דוגמאות נוספות – שונות זו מזו בהיקפן הכספי ובתחומי השפעתן — ממחישות את רוחב היריעה שתיפגע ממתכונת העבודה הנוכחית. התוכניות של שירות התעסוקה שמוציאות מאבטלה כרונית מאות ישראלים בשנה יספגו השנה פגיעה של כ־17 מיליון שקל. דובר של משרד ממשלתי התבשר השבוע כי לא יוכל לקבל כמה מאות אלפי שקלים לצורך קמפיין הסברה חשוב על זכות אזרחית בסיסית שאינה ממומשת דיה. חשב המשרד עדכן אותו: אין כסף לקמפיינים. גם לא לפרסומים.

ענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע, צילום: ענבל מרמרי ענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע | צילום: ענבל מרמרי ענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע, צילום: ענבל מרמרי

נפגעת נוספת מהקיצוץ היא פרקליטות המדינה: על משרד המשפטים הושת קיצוץ של כ־140 מיליון שקל, כ־50 מיליון שקל מהם יקוצצו מתקציב הפרקליטות. הקיצוץ הזה צפוי לפגוע בפעילויות העיקריות שלה לרבות אכיפת דיני מקרקעין, מימון ייצוג הממשלה במיקור חוץ, וגם בייצוג הבינלאומי שהיא מספקת למדינה. יתרה מזו, תקציב משרד המשפטים מורכב בחלק לא מבוטל מהכנסות עצמיות (אגרות והיטלים). אבל מדובר באגפים אחרים במשרד - הפרקליטות אינה גובה אגרות כאלה ולכן הפגיעה בה קשה יותר. גם התמיכות שמעניקה הממשלה למוסדות ציבור (כ־2 מיליארד שקל), מצויות בסימן שאלה ועד להודעה חדשה יידונו רק בוועדת החריגים.

4. מהדוגמאות האלו - שהן טיפות באוקיינוס של פגיעות תקציביות - ניתן להבין בקלות כי הנפגעים הגדולים יהיו האזרחים החלשים ביותר, אלה שלא יכולים לממן שירותים פרטיים והכי נזקקים לשירותים ממשלתיים. ובכל זאת, הפגיעה אינה רק בחלשים. הסביבה הרגולטורית והמיסויית משותקת ומעורפלת. יציבות וודאות הן נכס חיוני עבור כלכלה. מנהל רשות המסים ערן יעקב הודה אתמול כי היעדר חקיקה מחייב אותו לאחרונה לעבוד באמצעות חוזרים - הוראות זמניות שאינן מאפשרות לחברות תכנון לטווח ארוך. הדבר מקשה על אותן חברות לבצע השקעות במשק - אחד המנועים העיקריים של צמיחה.

ערן יעקב, מנהל רשות המסים, צילום: דוברות משרד האוצר ערן יעקב, מנהל רשות המסים | צילום: דוברות משרד האוצר ערן יעקב, מנהל רשות המסים, צילום: דוברות משרד האוצר

מצבה של רשות המסים טוב לעומת מצבה של הרשות לניירות ערך: רשות ני"ע אינה מורשית להוציא חוזרים וכל שינוי ברגולציה בשוק ההון מחייב חקיקה. זו הסיבה שברשות מדברים על סטגנציה של ממש דווקא באחד מהשווקים הדינמיים ביותר, שמצריך הכי הרבה שינויים וכללים והכי הרבה יציבות וודאות. ידיה של יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה כבולות ובינתיים היא יכולה רק לתכנן, להקשיב, להוציא "קול קורא", אך לא יכולה לשנות ולבצע רפורמות.

5. מצב העניינים הזה כבר הכניס את ישראל לאינספור מצבי המתנה: בעל המפעל שתכנן להקים עוד פס ייצור - ימתין; כך גם בעל עסק ששקל להעסיק עוד עובד, המשפחה שתכננה לשפר דיור ולרכוש נדל"ן, ולעתים גם ההוא שרצה לרכוש מכונית או אפילו טלוויזיה גדולה יותר – יעדיף

להמתין עד שהתמונה תתברר. לא מן הנמנע כי הישראלים יפחיתו את הצריכה - המנוע העיקרי של הכלכלה הישראלית האחראי לכ־60% מהצמיחה במשק בשנים האחרונות. אפילו נגיד בנק ישראל נוקט מדיניות מוניטרית שמשקפת המתנה ומעדיף להשתמש בכלים חד פעמיים כמו רכישות מט"ח מזדמנות.

לכן, לא נופתע אם אי הוודאות שפוקדת את כולנו ברמת המיקרו תתורגם בקרוב לרמת המאקרו ותקבל ביטוי בנתוני הצמיחה ובהכנסות המדינה ממסים. הישראלי הממוצע יתחיל אט אט להבין כי הקיפאון הפוליטי מתחיל להכביד עליו ועל מצבו הכלכלי בפועל. וישנו נתון נוסף שכדאי לקחת בחשבון: אחרי שכולנו סירבנו להאמין שנגיע לסבב בחירות שלישי והנה הן מתרחשות, נפרץ מחסום פסיכולוגי. כבר לא בלתי נתפס שנידרדר לסבב בחירות נוסף. ההבנה הזאת עלולה עוד להגביר את הקיפאון ואת הייאוש.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות