אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דור ה-Y מרגיש לא מוערך; דור ה-Z דואג לסביבה - מה עובדים רוצים ועל מה הם מדברים צילום: שאטרסטוק

דור ה-Y מרגיש לא מוערך; דור ה-Z דואג לסביבה - מה עובדים רוצים ועל מה הם מדברים

מחקר חדש של פלטפורמת מעורבות העובדים Peakon מצא שהדבר החשוב ביותר לעובדים הוא שכר אבל מיד אחריו במקום השני: תקשורת טובה יותר במקום העבודה; הצעירים מדברים בעיקר על שוק עבודה לא בטוח, ועל כך שאינם מתוגמלים כראוי

15.12.2019, 15:18 | מעין מנלה

על מה עובדים מדברים? מה מעניין אותם? אילו עובדים מדברים על שעות נוספות, למי קשה לשלב בין העבודה לחיים הפרטיים ומי מתעניין בנושאי סביבה וקיימות? מחקר חדש של פלטפורמת מעורבות העובדים Peakon ניתח 11 מיליון תגובות של עובדים ב-160 מדינות כדי להבין מה הם באמת רוצים מהמעסיקים שלהם.

קראו עוד בכלכליסט

השאלה שנשאלו העובדים כדי לגלות מהם הדברים שמעסיקים אותם הייתה "אילו היה לכם מטה קסמים, מהו הדבר האחד אותו הייתם משנים בארגון שלכם?". התשובה הפופולארית ביותר הייתה שכר, באופן לא מפתיע, שכן רוב העובדים גם צריכים להתפרנס אבל התשובה שהגיעה הייתה "התקשורת במקום העבודה" ולאחר מכן העובדים היו מעוניינים לשנות את ההנהלה ואחר כך הצוות. 

לצד שאלות פתוחות המחקר גם בדק את השימוש של עובדים מהדורות השונים בשפה כדי להבין באילו מילים הם משתמשים ומהם הדברים שמעסיקים אותם. אנחנו נמצאים היום בתקופה בה יש חמישה דורות במקביל בשוק העבודה, כל אחד מונע על ידי דברים שונים ומעוצב על ידי חוויות שונות. המחקר הגדיר את הדורות השונים באופן הבא: הדור השקט, הכולל את אלה שנולדו בין 1928-1945, מהווה את העובדים המבוגרים ביותר בכוח העבודה היום. אחריהם הבייבי בומרס, דור של 18 שנים בין 1946-1964. לאחר מכן דור X, 15 שנים בין 1965-1980. בני דור ה-Y, שבקרוב יהוו את הדור הגדול ביותר בשוק העבודה, מורכב מאנשים שנולדו בין 1981-1996. הדור האחרון, דור Z, החל ב-1997.

אחד הממצאים המעניינים מהמחקר הוא שהצעירים מרבים להתייחס למצבם הכספי. הם מתייחסים למונחים כמו "שכר מינימום", "טיפים" ו"שעות נוספות" והתחושות השליליות הנלוות אליהם משקפים באופן ברור את המצב הסוציו-אקונומי שמעסיק את שני הדורות הצעירים יותר: שוק עבודה לא בטוח, חובות סטודנטים משתקים (בעיקר בארה"ב) וחוסר היכולת למצוא את מקומם בשוק הדיור. דור אחד אחריהם, דור ה-Y דן בנושאים "שכר שוק" ו"תפקידי ניהול", שניהם מלווים בתחושה שלילית לפיה עולה שהם חשים שאינם מתוגמלים ואינם מוערכים כיאות בעבודה.

צעירים בני דור ה-Y מרגישים לא מוערכים בעבודה, צילום: שטארסטוק צעירים בני דור ה-Y מרגישים לא מוערכים בעבודה | צילום: שטארסטוק צעירים בני דור ה-Y מרגישים לא מוערכים בעבודה, צילום: שטארסטוק

בני דור ה-X למשל מאוד לא אוהבים את האופן ספייס. הם מעדיפים לעבוד בצוות אבל לא בחלל פתוח. הם מתייחסים ל"משרד בחלל פתוח" באופן שלילי יותר מבני שאר הדורות - הם מעדיפים מקומות שקטים בהם יוכלו להתרכז. המחבר מצביע על סיבה אפשרית לתחושה זו – דור ה-X הוא ככל הנראה אחד הדורות היחידים שחווה את המעבר מחללי עבודה סגורים לפתוחים.

כשמדובר בדור השקט, התקשורת שלהם נותנת רמז חיוני לחוויה היומיומית שלהם בעבודה. התייחסות לנושא ה"גיל" בגישה שלילית מרמזת על עניין עמוק יותר הקשור בדאגות הקשורות בגיל – הדור הזה מודע לגילו המתקדמת ולהטיה שעלולה להיגרם בשל כך.

ניתוח שפת העובדים מצא שהבייבי בומרס ובני דור ה-X מתארים בפירוט את החיים מחוץ למשרד, ומשתמשים במילים "משפחה" ו"חיי הבית". ההתייחסות של הבייבי בומרס ל'חיים בבית' מרמזת כי החוויה שלהם בעבודה גובה מחיר. הערות דור ה-X נוסבות סביב "שעות ארוכות" ו"חיים אישיים" לצד "ביטחון תעסוקתי", דבר המדגיש את חוסר האיזון האפשרי בין חיי העבודה וחייהם האישיים.

עוד נמצא, שלמרות התפיסה שהמילניאלס מחפשים משמעות ודואגים לערכים חברתיים מעבר למקום העבודה, דור Z הוא היחיד מכל הדורות שהתייחס לסוגיות חברתיות בהערותיו. ההערות, המוצגות בתקופה בה השפעות שינויי האקלים מופיעות בכותרות מדי שבוע, מוכיחות שמאוד אכפת להם מהעולם שסביבם תוך שהם מעלים נושאים של שימוש בפלסטיק במקום העבודה – ואולי מדובר במשהו שיכול לסייע לארגונים להגיע אליהם.

ניתוח שפתי מראה גם שדורות שונים מדברים בלשון שונה – גם אם מדובר באותה השפה. מכל הדורות, תופעה זו הכי ברורה בדור Z. עם יותר הערות אישיות בגוף ראשון "אני" מאשר הדורות האחרים, קבוצה זו בולטות בחוויות ובדעות האישיות שלה ביחס למקום העבודה. הנתונים מראים כי בני דור ה-Z נוטים להשתמש בשפה אישית זו כאשר הם מביעים את מורת רוחם בעבודה. דור Z בולט גם כי הוא משתמש בסלנג דורי ייחודי כגון מזהה שפתי לתיאור ה"וייב" במשרד במקום האווירה או התרבות.

בני דור ה-Y, מצד שני, ייטו יותר להתייחס לחוויית העובד שלהם עם אמוטיקון סמיילי. בעולם בו שיחות פנים אל פנים הולכות ומתמעטות, השימוש בסמיילי יכול לשקף גישה לטיפוח יותר חום וקשר אנושי. לעומתם, בייבי בומרס מרחיקים את עצמם באמצעות שפה יותר רשמית בהערות העובדים תוך שימוש במונחים כגון "פיצוי" לעומת "משכורת" המשמש את בני דור ה-Y.

עוד עולה מהמחקר עולה כי לאחר שנתיים בערך - עובדים מדברים על הזדמנויות להתקדם לתפקידי ניהול בעבודה.

תומר כהן, צילום סיוון פאראג תומר כהן | צילום סיוון פאראג תומר כהן, צילום סיוון פאראג

"המחקר של Peakon ממחיש בעזרת מספרים ועובדות את המאפיינים הייחודיים של דור העובדים החדש שתופס את ההובלה של עולם התעסוקה שלנו. דור ה-Y שינה את המשוואה של "מה חשוב במקום העבודה?". למעשה, אם בעבר יציבות תעסוקתית היוותה את הגורם החשוב ביותר בשיקולי העובדים בעת בחירת מקום העבודה שלהם, דור העובדים החדש שם את יכולת ההשפעה וההגשמה העצמית במקום הראשון", אומר תומר כהן, מנכ"ל חברת Jobit, המתמחה בגיוס והשמה של דור ה-Y ועוסקת בייעוץ קריירה לצעירים. "המחקר מראה את החשיבות שמייחסים עובדים לעצם ההקשבה לדעתם. למעשה, ההקשבה לעובדים והתייחסות לדעתם בעת קביעת נורמות התנהגות במקום העבודה, מהווה גורם משמעותי ברמת שביעות הרצון של העובדים מהמקום בו הם נמצאים".

"דור ה-Y מחליף מקומות עבודה כל 18 חודשים בממוצע, כאשר הסיבה המרכזית לתחלופה הגבוהה היא היעדר סיפוק עצמי, תחושת משמעות ויכולת השפעה על תהליכים. ארגונים שיהפכו את העובדים שלהם לשותפים לתהליכי קבלת ההחלטות, ימצאו את עצמם עם עובדים פרודוקטיביים יותר שעוזרים לפתח את הארגון- ותוך כדי לפתח את עצמם", הוא אומר.

"העובדים מהדור החדש מרגישים שותפים של המעסיקים שלהם, מה שמביא לרמת התייחסות אישית ורגשית גבוהה הרבה יותר. לתופעה יש הרבה מאד יתרונות, אבל כמו כל מערכת יחסים בין שותפים לעומת בין כפיפים, היא מביאה איתה משמעויות רבות. כמשפט האלמותי: "צריך שניים לטנגו" ואכן, המחקר, אשר תקף למעשה באופן מדויק גם כלפי בנות ובני דור ה-Y וה-Z הישראלים, ממחיש שמשאלת לבם של העובדים, כמובן מעבר למשכורת גבוהה ככל שאפשר, היא רמת התקשורת במשרד. ממש כמו במערכת יחסים בין שותפים, התקשורת האישית מהווה פקטור מרכזי בהצלחת הקשר.

מעסיקים ישראלים יכולים ללמוד המון מהמחקר הזה. אחד הטיעונים המרכזיים של מנהלים בכל העולם, ובישראל, הוא שעובדים עוזבים אותם רק בגלל רצון לשכר גבוה יותר. והנה, בצורה חדה, מגיע נתון שמראה שישנם דברים שלא עולים כסף ושיכולים לשפר משמעותית את שביעות הרצון של עובדים ממקום העבודה שלהם. תקשורת טובה תוריד את שיעור העזיבה של עובדים ותגדיל את הזמן הממוצע של עובד במקום העבודה. תקשורת טובה, תייצר חדשנות שתוביל להצלחות עסקיות. ותקשורת טובה תייצר עובדים מרוצים ופרודוקטיביים יותר. מעסיקים- תשפרו את יכולת התקשורת עם העובדים שלכם. זה יהיה שווה לכם הרבה כסף".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות