שאול מרידור: "חובה לשמור על תקרת גירעון סבירה כדי להבטיח צמיחה"

"המדיניות הפיסקאלית בצירוף צעדים נוספים הביאו לצמיחה גבוהה", אמר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתקיים בירושלים. עם זאת ציין, כי תקרת הגירעון הנכונה כדי לשמר את המצב של יחס חוב-תוצר בישראל עומד על 2.5%, בעוד שבפועל תקרת הגירעון צפויה להסתיים בגירעון גבוה בהרבה.

"נציע לממשלה הבאה צעדים ופעולות שיאפשרו להתכנס לרמה סבירה, שמאפשרת צמיחה לאורך זמן ושלא שמה עלינו עוד נטל של חובות. אך לא די בזה. צריך להסתכל מה הם מנועי הצמיחה הבאים של ישראל. סיפור התשתיות הוא גדול והתחבורה היא החלק העיקרי שבהם. מדינת ישראל כיום ומטרופולין תל אביב בפרט הם מהעמוסים בעולם. לא היינו ככה, וזה רק פרומו למה שצפוי לנו בשנים הקרובות".

בהמשך ציין כי על המדינה לבצע מהפך בכל הקשור בהשקעה בתשתיות של הסעת המונים. "זה צריך לקרות לא בדרך שלה היינו רגילים ובכוונתו להציע לממשלה הבאה להפוך את רוב החקיקה הקשורה בתכנון וביצוע של הסעת המונים, כך שזה יקרה מהר. זה אומר בתוך 15 שנה, כשבינתיים צריך לטפל גם בצד של הביקושים של התנועה שנכנסת וגומרת לגודש".

שאול מרידור בכנס | צילום: מיכל פתאל

בהתייחסו לנתוני מבחני פיז"ה שתפרסמו לאחרונה, אמר כי "אין כסף שנכנס כסף למערכת אבל הוא לא הולך בשום צורה להשיגים שהיא אמורה להעביר את התלמידים. המערכת הזו חיית לדעת לנהל את הכסף שנכנס אליה, אחרת אנחנו סתם זורגים כסף לתוך קופסא שחורה וזה לא ייפתר בלי צעדים".

מרידור התיחס גם גם את הירידה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים חרף התוכניות השונות לשילובם בתעסוקה, והציג שקף לפיו לו המגזר הערבי והחרדי היו משולבים כראוי בשוק התעסוקה, ישראל היתה זנקת ברמת התוצר למשק. "השתתפות בשוק העבודה זה לא רק כניסה לשוק אלא שילוב בכל דרגות השכר במשק", אמר. "הסקטור החרדי והערבי לא צריכים לעבוד בעבודות עם כישורים נמוכים, יש שם את אותו אחוז ילדים שיכולים להיכנס להייטק והיום מפספסים פונטציאל אדיר".

כמו כן הוסיף, כי יש לטפל בסביבה העסקית. "כדי להיות כלכלה מתקדמת מתפתחת ומפותחת, אנחנו לא יכולים כל יום להמציא את הגלגל", אמר. מה שהרגולטורים עושים בצורה נפלאה זה לאמץ כל דבר ממדינות אחרות וזה יוצר רגולציה מאוד קשה לעסקים, מבלי להיכנס לסתירות. יש להגביר ודאות ויציבות, ורגע שהחלטנו על רגולציה צריך לתת לשוק זמן להתרגל".

צוואר הבקבוק באוניברסיטאות

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, הציג בכנס נתונים לפיהם השכר שמרוויחים בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות העובדים בענפי ההייטק, בחלוף שנתיים מרגע סיום התואר, עומד על לא פחות מכ-30 אלף שקל בממוצע, יותר מכפול משכרם של בוגרי לימודי כלכלה ומשפטים, שנע סביב כ-12 אלף שקל, ופי כמה וכמה משכרם של בוגרי תואר ראשון בביולוגיה, שעומד על כ-6,000 שקל בלבד.

אבי שמחון | צילום: מיכל פתאל

שמחון ציין כי על אף שבישראל יש יותר מהנדסים לנפש מכל מדינות ה-OECD, הרי שהמחסור עדיין אדיר. "צוואר הבקבוק הוא האוניברסיטאות, יש המון אנשים מוכשרים שרוצים ללמוד מדעי המחשב אך האוניברסיטאות לא מסוגלות לקבל אותם", אמר.

בהתייחסו לתחבורה הציבורית ציין: "הממשלה עכשיו מאוחדת ברצון להשקיע בתשתיות, ואני גם מאמין שאנחנו בדרך הנכונה. תחבורה ציבורית זו הבעיה הגדולה".

רוני חזקיהו: "לא יכולים להקטין את הוצאות המדינה"

רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצר, ציין כי היעדרה של ממשלה מתפקדת תקופה ארוכה, מקשה על טיפול באתגרים לשנים הקרובות מבחינת הקידום של רפורמות ארוכות טווח. "בסוף השנה אני מעריך שנתכנס לגירעון של 3.7% ולהערכתי יחס חוב תוצר לא יעלה, ואם תהיה הפתעה, אפילו ירד" אמר.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה | צילום: מיכל פתאל

"צריך להתייחס לנתון הזה טוב, ויש לנו הזדמנות לקיים עדיין מהלכים מגדילי חוב וצמיחה, הוסיף. "בהינתן זאת, יש הזדמנות לממשלה הבאה לבצע מהלכים משמעותיים, בתשתית, בעיקר בתחום הסעה ציבורית, הפחתת הנטל הביורוקרטי ותעסוקה, זו ההזמנות לעשות את הדברים הללו על מנת ליצור מצב שבו הממשלה תוכל להגדיל את הצמיחה למעל 3% בשנים הקרובות. דבר אחד ברור, אנחנו לא יכולים להקטין את הוצאות המדינה. צריך להמשיך להשקיע במגזר העסקי ובתשתיות".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פתח את הכנס וציין כי חרף המבוי הסתום הפוליטי, כלכלת ישראל נתפסת כאי של יציבות, אבל זו לא התמונה השלמה. "נתוני המאקרו של המשק מרשימים ביותר", אמר. "בעשור האחרון ישראל צמחה בקצב שהוא יותר מכפול מממוצע מדינות ה-OECD. שיעור האבטלה בשפל היסטורי של כ- 3.4%, יחס החוב-תוצר נמוך בהשוואה בינלאומית והשקל הישראלי הסתבר כאחת מהשקעות המטבע המוצלחות ביותר בעשור האחרון, לכן, אפשר לסכם במשפט אחד – המשק במצב טוב מתמיד. אבל כשצוללים מעט פנימה, מתגלות מגמות מדאיגות. התפקיד, האחריות והמחויבות שלנו הם לזהות את המגמות ולהציע פתרונות וכיוונים חדשים כך שהמשק ימשיך לשגשג ולהציע הזדמנויות גם בעתיד".

ענת גואטה: "אי השוויון הסוציו-אקונומי מאיים עלינו"

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה לנתק שבין שוק ההון הישראלי לבין ההייטק. לדבריה "שוק ההון ובכלל זה הבורסה לני"ע עדין לא מהווה כתובת למימון פעילותן של חברות קטנות ובינוניות ובמיוחד של חברות צמיחה. מרבית חברות הסטארט-אפ המצליחות בוחרות בנתיבי מימון חלופיים, חלקן מעדיפות להימכר לחברות רב לאומיות, ואלו שמונפקות מעדיפות לעשות זאת מעבר לים. ישראל היא אחת מהיצואניות הגדולות בעולם לבורסות זרות ואין מה להתגאות בזה, בעיקר נאסד"ק ולאחרונה גם סינגפור והבורסה האוסטרלית. לתופעה זו, של בריחת החברות והמוחות הישראליים לחו"ל, השפעות שליליות על הכלכלה הישראלית.

ענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע | צילום: אוראל כהן

גואטה הוסיפה, כי רשות ני"ע היא עצמאית מבחינה תקציבית, מה שמאפשר לה יכולת להוציא לפועל הליכים גם בלעדי הממשלה. בין הצעדים אותם הם מקדמים מנתה פיתוח שווקים דיגיטליים הכוללים מנגנון למימון המונים, הנפקת הבורסה בתל אביב, שסייעה בהעלאת האטרקטיביות שלה גם עבור חברות טכנולוגיות, והקמתה של וועדה בשיתוף בכירי התעשייה וקרנות הון סיכון, שבוחנת כיצד ניתן להנגיש את חברות ההייטק בישראל לשוק ההון המקומי.

"הפרדוקס של היעדר הסטארט-אפ ניישן ברבדים השונים של שוק ההון הישראלי מלווה את ישראל כבר 15 שנה", אמרה. "אי השוויון

הסוציו-אקונומי מאיים עלינו וגדל בחלקים אחרים של החברה הישראלית. לכן אני קוראת לכל קובעי המדיניות לפעול לצמצומו, ואנחנו נפעל בגזרות שלנו".

המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה וראש רשות החדשנות, עמי אפלבוים, הזהיר כי אם ישראל לא תדביק את הפערים, הרי שם תחום ההייטק ישתרך לבסוף מאחור. "אם הכל כל כך טוב, אז למה אנחנו במקום 21 בתמ"ג לנפש?", תהה. "כמה הון ופריון יורד לטמיון כי יושבים בפקקים, תורים ארוכים, עומסים נוראיים במערכת הבריאות? מדוע, כשיש כל כך הרבה חדשנות בארץ, החברות בוחרות לבדוק את הטכנולוגיות בחו"ל ולא עושות פה פיילוטים?".

בהמשך קרא לממשלה להציב יעד, לטפס בתוך עשור לעשרה המדינות המובילות בתמ"ג לנפש. "כדי לעשות את זה צריך משרדי ממשלה עם אפס תורים ואפס ניירת", אמר, "כך נשנה את הסלוגן של מדינת ישראל מסטארט-אפ ניישן, לסמראט אפ ניישן".