אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עסקה אפלה של מיליארד דולר העבירה את כתובות org לשליטת קרן פרטית צילום: היטאצ'י ונטורה ישראל

דו"ח טכנולוגי

עסקה אפלה של מיליארד דולר העבירה את כתובות org לשליטת קרן פרטית

עמותה שנוסדה על ידי שניים מהאבות המייסדים של האינטרנט הודיעה במפתיע על מכירת ניהול הסיומת הפופולרית - בעסקה שנשמרה בקפדנות מתחת למכ"ם; גוגל ממשיכה לדכא עובדים; והרגולטור האמריקאי מרשה למנוע שימוש במייל חברה בהתאגדות עובדים; בקוריאה יו''ר סמסונג נשלח לכלא וצוקרברג לומד את הפוליטיקה של וושינגטון בסיוע פיטר ת'יל

18.12.2019, 19:01 | עומר כביר
בסיפור הזה יש הרבה ראשי תיבות, סיומות ושמות סתומים. PIR, ICANN, org, ISOC, Ethos. אבל הוא נוגע לאחד מאבני היסוד של הרשת, ולעסקה מוזרה, שלא לומר אפלה ומפוקפקת, שמאיימת על הפעילות המקוונת של עמותות וארגונים אחרים ללא כוונת רווח. עסקה שמעלה שאלות כבדות לגבי הגופים החצי-אלמוניים שעומדים מאחורי הכלים הבסיסיים של הרשת העולמית, דרכי הפעולה הלא ברורות שלהם, והאינטרסים הבוגדניים שמנחים את פעילותם.

במרכז הסיפור עומדת סיומת האתרים ".org". אחרי סיומת ".com", מדובר כנראה בסיומת האייקונית ברשת, והיא אחת משש הסיומות הראשיות המקוריות שהופעלו ב-1984 ו-1985, לצד .com, .net, .edu, .gov ו-.mil. במקור היא הוגדרה כסיומת גנרית לשימוש ארגונים שלא נופלים בקטגוריות של אחת הסיומות האחרות (.com יועדה לחברות מסחריות, .net לגופי טלקום ורשת, .gov לגופי ממשל וכו'), אך בפועל היא התחבבה בעיקר על עמותות וגופים ללא מטרות רווח.

רוב משתמשי כתובות .org נמצאים בצד העני של העולם רוב משתמשי כתובות .org נמצאים בצד העני של העולם רוב משתמשי כתובות .org נמצאים בצד העני של העולם

ארגונים כמו WWF, אמנסטי אינטרנשיונל, גרינפיס, יוניצ"ף והצלב האדום, כולם פועלים תחת סיומת .org, והציבור כבר מקשר ארגונים שזו כתובתם כגופים לא-מסחריים באופיים. אף שאין למעשה שום מגבלה על זהות הרוכשים של הסיומת, בפועל לא מקובל למצוא גופים מסחריים שעושים בה שימוש. זו הסיומת של העמותות, וזה המצב כבר עשרות שנים.

בתחילה נוהלה הסיומת על ידי חברת Verisign, אך ב-2002 החליט ICANN (Internet Corporation for Assigned Names and Numbers), גוף עצמאי ללא מטרות רווח שמשמש כרגולטור דה-פקטו של שמות המתחם באינטרנט, לבצע שינוי וביקש הצעות לניהול הדומיין על ידי גוף ללא מטרות רווח. הגיוני, בסך הכול. אם זו הסיומת של העמותות, רק מתבקש שהיא תנוהל על ידי גוף שפועל מתוך מניעים דומים. 11 גופים הגישו הצעות, ו-ICANN בחר בזו של PIR (Public Interest Registry), גוף שהוקם על ידי עמותה בשם ISOC (Internet Society), בתורה אחת מהגורמים המשפיעים על עיצוב הרשת המודרנית, שנוסדה ב-1992 על ידי שניים מאבות ואמהות האינטרנט, וינט סרף ובוב קאהן. 

PIR קיבל את ניהול הסיומת, שכללה אז 2.6 מיליון כתובות, ב-2003 ביחד עם שתי סיומות חדשות (.ngo ו-.ong, שלא ממש תפסו), והעסק התנהל באין מפריע במשך קרוב ל-20 שנה. בנובמבר האחרון היתה זו הסיומת השלישית הפופולרית ביותר ברשת, כש-4.9% מכתובות האתרים עושות בה שימוש (במקום הראשון, .com עם 48%, ובמקום השני והמפתיע .ru עם 5.2%). מדובר, בסך הכול, ב-10.5 מיליון אתרים נכון ליולי 2019, רובם המכריע של עמותות וארגונים בינלאומיים (עמותות מקומיות מעדיפות בדרך כלל כתובות עם סיומות מקומיות כמו .org.il, שמנוהלות על ידי ארגונים מקומיים במדינות השונות, כמו איגוד האינטרנט בישראל, ולא על ידי PIR).

אבל לפני חודש הכל השתנה, במה שעכשיו ניתן להגדיר כשערוריה הגדולה ביותר בהיסטוריה של סיומות האינטרנט (לא רף גבוה, בהתחשב בהעדר השערוריות המובהק בתחום זה). PIR, גוף ללא מטרות רווח שנוסד על ידי גוף ללא מטרות רווח, החליט שלא כל כך מתאים לו לא לעשות רווחים והודיע בהפתעה גמורה שחברת השקעות פרטית בשם Ethos Capital תרכוש את השליטה בו מ-ISOC, בעסקה בשווי שלא פורסם, אך שלפי הערכות עומד על מיליארד דולר.

דבר העסקה אמנם נחשף רק ב-13 בנובמבר, אך ככל הנראה היא נרקמה בחשאי במשך זמן רב, כאשר מאחורי הקלעים מוביל PIR מהלכים מפוקפקים על מנת להכשיר את הדרך להשלמתה. הבולט שבהם הוא מהלך להסרת מגבלה שקבע ICANN על העלאת גובה התשלום השנתי שניתן לגבות על רשימת כתובת עם סיומת .org. מהלך זה יצא לדרך כבר ב-18 במרץ, במסגרת הליך בחינה מחדש ב-ICANN של הפעלת הסיומת על ידי PIR. אף שבהליך תגובות הציבור רק 6 מתוך כ-3,000 מגיבים תמכו בביטול המגבלה, ביטולה, ביחד עם המשך ההתקשרות עם PIR לעשור נוסף, אושר ב-30 ביוני.

וינט סרף, מאבות האינטרנט וינט סרף, מאבות האינטרנט וינט סרף, מאבות האינטרנט

משהוסרה המגבלה המעצבנת על גובה ההעלאה, נפתחה הדלת לכניסה של גורם מסחרי והעסקה הושלמה בתוך כמה חודשים. דיווחים על כך אמנם דווחו בתקשורת הטכנולוגיה הבינלאומית, אך הסיפור עצמו לא עורר סערה גדולה מדי.

עם זאת, כמה גורמים העלו חששות, בעיקר מכך שהמעבר של ניהול הסיומת לגוף שפועל למטרות רווח יביא לזינוק בעלויות השימוש בה. הגורמים שמעורבים בעסקה ניסו להדוף את הביקורת. באתוס קפיטל ניסו להרגיע את החששות. "אתוס קפיטל מחויבת לשמירה על .org נגיש ובתמחור הוגן לכל", נכתב באתר מיוחד שהוקם לצורך ביאור העסקה. "המחיר העדכני של .org הוא בערך 10 דולר בשנה. התוכנית שלנו היא לפעול ברוח הנוהג ההיסטורי שמגיע עם תמחור זה, כלומר עליית מחיר שנתית ממוצעת של 10% - בערך דולר בשנה. במסגרת זו, .org תמשיך להיות אחת הסיומות הנגישות בשוק".

יש לא מעט בעיות עם הודעה זו. הבולטת ביותר היא כמובן העדר התחייבות ברורה להגבלת המחיר. "רוח הנוהג ההיסטורי" זו הגדרה מאוד גמישה, ובאותה מידה יכולה החברה להחליט על העלאת מחיר שנתית של 20%. שנית, הנוהג ההיסטורי שעליו מדברת אתוס הוא לא מאוד היסטורי: מחיר כתובת עם סיומת .org עלה ב-10% רק פעמיים, ב-2015 ו-2016, ולא עלה כלל מאז נקבע בינואר 2016 על 9.68 דולר לשנה. מההודעה של אתוס קפיטל עולה, שהחברה מתכננת לעדכן את המחיר שהיה קפוא בארבע השנים האחרונות מדי שנה, תוך שהיא נתלית ב"נוהג היסטורי" שלא באמת קיים.

ההודעה של אתוס גם הפנתה את תשומת הלב לכך שהמחיר של סיומת .org, הוא לא בדיוק המציאה הכי גדולה בשוק, ולמעשה מאז 2012 הוא גבוה מהעלות של כתובת אתר עם סיומת .com, שלא השתנתה זה שמונה שנים ועומדת על 7.85 דולר לשנה. על פניו, מדובר בפער נטול היגיון, בטח מנקודת המבט של שוק חופשי: .com היא סיומת מבוקשת הרבה יותר, והדעת נותנת שהמחיר שלה צריך להיות גבוה יותר. ואולם הסיומת, שמנוהלת על ידי Verisign, לא פועלת לפי כללי שוק חופשי וכפופה למגבלת מחיר נוקשה שמוכתבת על ידי ממשלת ארה"ב (אם כי גם כאן הותר הרסן השנה, ופותח מתווה מורכב שיאפשר העלאת מחיר הדרגתית עד ל-10.29 דולר ב-2025, בכפוף לאישור ICANN).

ואכן, אף אחד לא פוסל את האפשרות שמחיר הסיומת יעלה משמעותית. כשנשאל סרף האם ייתכן תרחיש שבו כתובת אתר עם סיומת .org תעלה 60 דולר בשנה הוא השיב: "קשה לדמיין ש-60 דולר בשנה יהיו סכום גבוה מדי, אפילו בשביל עמותות קטנות". זה אולי נכון לגופים במערב, אבל ארגונים שפועלים במדינות מתפתחות עובדים עם תקציבים לחוצים ביותר, והעלאת מחיר שכזו יכולה להוציא את הכתובת מחוץ להישג ידם. וזאת, בתקופה שבה נוכחות מקוונת חשובה מתמיד לפעילות של עמותות.

ICANN סייע בעסקה המפוקפקת, צילום: בלומברג ICANN סייע בעסקה המפוקפקת | צילום: בלומברג ICANN סייע בעסקה המפוקפקת, צילום: בלומברג

הגורמים המעורבים בעסקה ניסו, במכוון, לשמור אותה מתחת למכ"ם. "לא חיפשנו תגובות מהציבור", אמר מנכ"ל ISOC, אנדרו סאליבן, בראיון לאתר The Register. "אם היינו עושים את זה, היינו מאבדים את ההזדמנות. אם היינו עושים את זה באופן פומבי, היתה נוצרת הרבה חוסר ודאות ללא שום תועלת".

ברגע של חוסר מודעות עצמית, בהמשך הראיון, גם ציין סאליבן שלא היתה התנגדות רחבה לעסקה. "הטענות שהיה פרץ של התנגדות למכירה מנופחות. יש מספר קטן יחסית של אנשים שמתלוננים. רוב האנשים לא שמו לב. לרוב האנשים לא אכפת", אמר. ובאמת, איך אנשים ישימו לב כשאתה בעצמתך מודה שעמלתם על הצנעת העסקה? לגבי המניעים לביצוע העסקה הוא אמר: "עסקי רישום האתרים הם עדיין עסק, וזו הזדמנות גדולה מאוד וכזו שטובה ל-PIR".

ואיפה ICANN בכל הסיפור הזה? אמנם לא מדובר ברגולטור רשמי, אבל זה הגוף החזק בשמות המתחם ברשת. הוא זה שמחליט איזה גוף ינהל איזו סיומת, הוא זה שהוביל מהלכים גדולים כמו האפשרות ליצור סיומות חדשות ללא מגבלה ומתן היתר ליוצרי ומנהלי הסיומות האלו לגבות עליהן איזה סכום שימצאו לנכון, והוא זה שרק השנה חידש את הסמכות של PIR לנהל את .org לדברי מומחים PIR מחויבת לקבל את אישור ICANN לביצוע כל עסקה שתביא לשינוי השליטה בסיומת, כך שלפי פרשנויות מסוימות יכול הגוף למנוע את המכירה, או לכל הפחות לעכב אותה.

אבל במשך מרבית החודש האחרון שמר ICANN על דממה בנושא. ב-21 בנובמבר נפגש דירקטוריון הארגון לדיון בעסקה, אך לא פרסם שום הודעה על מה שנאמר בדיון או אפילו ההחלטה שהתקבלה. ביחד עם הסרת המגבלה על העלאת המחיר, למתבונן מהצד נוצר רושם ברור ש-ICANN מעוניין גם הוא בקידום העסקה. ויש סיבות טובות לחשוד שהמניעים לכך לא בדיוק כשרים, כי לשני הצדדים בעסקה יש קשרים עמוקים ל-ICANN. סרף, נשיא ואחד מיייסדי ISOC, העמותה ששולטת ב-PIR, כיהן בעבר כיו"ר ICANN. מדובר גם באחד הדמויות הבכירות והמוערכות בעולם חצי-מסתורי זה של ניהול תשתית האינטרנט, אדם שגם היום יש לו קשרים אישיים עמוקים בארגון שיכול לבלום את העסקה.

מהצד השני, של אתוס קפיטל, נמצא יזם טכנולוגיה יליד לבנון בשם פאדי שאהד. לפי דיווחים, אתוס קפיטל נולדה כיוזמה של שאהד, ולפי אתוס קפיטל עצמה החברה של שאהד, Chehade & Company, משמשת כיועצת שלה. בסוף נובמבר אף אירח שאהד פגישה משותפת עם מנכ"ל אתוס קפיטל, אריק ברוקס. הא, ויש עוד משהו שאתם צריכים לדעת על שאהד: עד 2016 הוא כיהן כמנכ"ל ICANN.

אז מה יש לנו כאן? עסקה בשווי מיליארד דולר להעברת השליטה באחד מהסיומות האייקוניות ברשת מגוף ללא מטרות רווח לגוף מסחרי, שכנראה תוביל לעלייה דרמטית במחיר הכתובות עם סיומת זו, שבוצעה בחשאי ורק אחרי שינוי כללי המשחק, ושהגורמים שמאחוריה הם בעלי קשרים אישיים קרובים ועמדת השפעה על הגוף שאמור לפקח ולהסדיר את כל התחום. מסריח? מאוד.

כתובות מתחם הן עדיין משאב חשוב של כל מי שרוצה שימצאו אותו באינטרנט, צילום: צילום מסך כתובות מתחם הן עדיין משאב חשוב של כל מי שרוצה שימצאו אותו באינטרנט | צילום: צילום מסך כתובות מתחם הן עדיין משאב חשוב של כל מי שרוצה שימצאו אותו באינטרנט, צילום: צילום מסך

ובשבוע שעבר הסירחון כבר היה כל כך חזק, של-ICANN לא נותרה ברירה אלא להגיב, או לעשות קולות של תגובה. "רבים מאתנו שצפו בתקשור העסקה הזו מרגישים חוסר-נוחות (מהעדר השקיפות, ע"כ)", כתב היועץ המשפטי של ICANN, ג'ון ג'פרי, בפנייה חלשה ששלח ל-ISOC ו-PIR, ושבה הוא כמעט מתכנן להסכמתן לפרסם את הבקשות שהגישו לארגונו לאישור העסקה, ואת השאלות ששאל הארגון בתגובה. "התפקיד של ICANN הוא להבטיח שסיומות .org יישארו מאובטחות, אמינות ויציבות", אמר אתמול מנכ"ל ICANN, גוראן מרבי, לאתר The Verge. "אנחנו גם קוראים לשקיפות, ולכן שלחנו את המכתב המדובר".

מתגובת ICANN ברור שהארגון לא רוצה ולא מתכוון לעשות יותר מדי על מנת למנוע את השלמת העסקה, ושבהעדר סערה חריפה ורחבה זו תושלם כנראה ללא קשיים מיותרים. העלאת המחירים שתבוא לאחר מכן היא רק עניין של זמן. אפשר לפתור את כל העיסוק בנושא כחסר חשיבות. אחרי הכל, למי אכפת מכתובות בעידן שבו שורת החיפוש היא הדרך המועדפת להגיע לאתרים? אבל המציאות היא שלכתובות אתרים עדיין יש חשיבות, וחברות וארגונים עדיין משקיעות משאבים במיתוג סביבן. העובדה שגוף מסחרי מוכן לשלם מיליארד דולר על מנת לקבל את השליטה בסיומת פופולרית מצביעה על כך שגם היום מדובר במשאב חשוב שנמצא בלב הפעילות המקוונת של ארגונים רבים, ושלא כל כך פשוט לוותר על כתובת קצרה עם סיומת פופולרית לטובת חלופה מוכרת פחות.

ומעבר לכך, העסקה מעלה שאלות מהותיות לגבי האופן שבו מתנהלים הגופים מאחורי התשתית הבסיסית של הרשת. ICANN פועל זה עשורים מחוץ לאור הזרקורים, תוך שהוא אוחז בכוח שצבר או שניתן לא תחת סמכות לא ברורה. העסקה המפוקפקת הזו היא דוגמה אחת למחדלים שיכולים להיווצר כתוצאה ממצב זה, וסביר להניח שהיא לא היחידה ובוודאי שלא תהיה האחרונה. אולי הגיע הזמן לבחון מחדש את המעמד של הגוף הזה בניהול כתובות האינטרנט הגלובלי, ולשקול מודל חדש לגוף שקובע באילו סיומות יוכלו אתרים להשתמש וכמה זה יעלה להם.

קצרצרים

1. גוגל ממשיכה במאמציה לדכא את מחאות העובדים אצלה: החברה פיטרה עובדת נוספת, חמישית במספר, שהובילה פעילות אקטיביסטית של עובדים נגד מהלכים שונים של ענקית הטכנולוגיה. העובדת, קתרין ספיירס, חברה בצוות האבטחה של כרום, טוענת שפוטרה מכיוון שהוסיפה לגרסה הפנים-ארגונית של הדפדפן הודעת פופ-אפ שמיידעת את עמיתיה על זכויותיהם. גוגל, בתגובה, טענה שספיירס פוטרה מכיוון ש"ניצלה לרעה את הגישה שהיתה לה לכלי אבטחה פנימי".

ואיפה מרקס בכעל הסיפור?, איור: יונתן פופר ואיפה מרקס בכעל הסיפור? | איור: יונתן פופר ואיפה מרקס בכעל הסיפור?, איור: יונתן פופר

2. רגולטור חוקי העבודה בארה"ב, NLRB, קבע אתמול בהחלטה שנויה במחלוקת שחברות יכולות לאסור על עובדים לעשות שימוש באימייל הפנים-ארגוני על במסגרת פעילות ועדי עובדים או ניסיונות להקים ועדים כאלו. מדובר בהיפוך של החלטה מלפני 5 שנים, כשהתקבלה כשהרגולטור היה בשליטת הדמוקרטים. מדובר במכה קשה למאמצי ארגון עובדים, שכן בארגוני ענק שמעסיקים עשרות אלפי או מאות אלפי עובדים באינספור אתרים בכל העולם, המייל הפנים-ארגוני הוא פעמים רבות הדרך הטובה והמהירה ביותר של העובדים ליצור קשר זה עם זה.

3. בינתיים, בקוריאה הדרומית, יו"ר סמסונג לי שאנג-הון נידון ל-18 חודשי מאסר באשמת הפרת חוקי העבודה במדינה, אחרי שהוא ביחד עם כשני תריסר עובדים אחרים בחברה פעלו לשיבוש פעילות של איגודי עובדים בסמסונג. לי ועמיתיו הורשעו, בין השאר, גם באיסוף מידע אישי רגיש על חברי ארגון העובדים, כמו מצב משפחתי, מצב פיננסי והיסטוריה רפואית.

4. וקצת פייסבוק לסיום. כתבנו לא מעט על ההתעקשות של פייסבוק שלא להכפיף פרסומות פוליטיות להליכי בדיקת העובדות שלה, גם בשעה שפלפטורמות אחרות מגבילות את התפוצה שלהן או אפילו מחרימות אותן לגמרי. דיווח של הוול סטריט ג'ורנל חושף אור חדש על המניעים לעקשנות זו. מסתבר שגורם משפיע בהחלטה הוא פיטר ת'יל, משקיע מוקדם ודירקטור בפייסבוק. ת'יל הוא תומך נלהב של טראמפ, השקרן מספר 1 שצפוי להיות גם אחד הנהנים הגדולים מההחלטה.

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
בכלכלות מערביות חזקות יש איגודים חזקים....
הטכנולוגיה לא משנה את חוסר האיזון ביין עוצמת המעסיק האדירה לעובד הבודד. כישרון לא מבטיח עוצמה בכל המקרים. אם לצד אחד מונופול אין שוק חופשי. יש עריצות דבר המדכא חדשנות, מעמד ביניים ועוד דברים להם זיקוקים בכדי לקיים כלכלה מודרנית. בקיצור זה לר שחור לבן. הקצנה לקומוניזם לא חיובית. אך ללא זכויות עובדים והתארגנות אין דמוקרטיה ושוק חופשי.
אמריקאי  |  21.12.19
9.
התאגדות = קומוניזם
היי טק ופריחה כלכלית לא הולכים ביחד עם המושג של התאגדות. עסק לא יכול לתפקד אם הוא לא יכול לפטר אנשים לא יעילים, ואם עסק לא מתפקד אז הוא נופל ואיתו כל שאר העובדים, גם החרוצים שבהם, וגם הכנסות המדינה יורדות. קומוניזם נכשל מסיבה מאוד ברורה - זה פשוט חלום באספמיה.
אני  |  20.12.19
לכל התגובות