אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סין כבר הפכה למדינת המשטרה שכולם הזהירו מפניה צילום: גטי אימג'ס

דו"ח טכנולוגי

סין כבר הפכה למדינת המשטרה שכולם הזהירו מפניה

תחקיר נרחב מגלה שממשלת סין וכוחות השיטור שלה הקימו מערך ריגול אימתני שעוקב אחרי כל האוכלוסיה ולא רק אחרי האויגורים, 1984 זה כאן; אובר ממשיכה לשלם מיליונים על מעללי קאלניק וחבורתו

19.12.2019, 11:57 | עומר כביר
בחודשים האחרונים כתבנו כאן לא מעט על מערך הריגול האימתני שמפעילה סין במחוז שינג'יאנג בדרום מערב המדינה, כחלק ממאציה לדכא את המיעוט האויגורי שמתגורר שם. מאמצים אלו הפכו את האזור למדינת משטרה מודרנית, קיצונית יותר אפילו מהחזון הדיסאוטופי שפרס ג'ורג' אורוול ב-1984.

עתה, תחקיר נרחב של הניו יורק טיימס מגלה, באופן לא מפתיע לחלוטין, שסין לא התכוונה להפעיל את מדינת המשטרה הזו רק כדי לדכא אוכלוסייה מסוימת באזור מרוחק, ושבתקופה הנוכחית היא מגבירה את מאמציה על מנת לנטר ולעקוב ברמת דיוק מפחידה אחרי כל אחד מ-1.4 מיליארד אזרחיה, תוך שהיא הופכת את הפרטיות למושג תיאורטי בלבד, אם בכלל.

הרשויות הסיניות עוקבות אחרי כולם - לא מוסלמים, צילום: China Daily הרשויות הסיניות עוקבות אחרי כולם - לא מוסלמים | צילום: China Daily הרשויות הסיניות עוקבות אחרי כולם - לא מוסלמים, צילום: China Daily

לפי התחקיר, שמבוסס בראש ובראשונה על בחינת מאגרי מידע משטרתיים ופרטיים, כוחות השיטור בסין אורגים, בהצלחה, בין טכניקות מסורתיות לטכנולוגיות מודרניות, כמו סריקת טלפונים, מצלמות זיהוי פנים, מאגרים ביומטריים של טביעות אצבע ותמונות פנים, על מנת ליצור מערכי שליטה מוחלטים. מערכים מתוחכמים אלו מאפשרים לכוחות הביטחון לזהות אנשים בעודם צועדים לתומם ברחוב, לדעת עם מי הם נפגשים ולזהות את אלו שאינם שייכים למפלגה הקומוניסטית.

הכלים שבהם נעשה שימוש אינם חדשים לחלוטין, וגם השימוש בהם לא תקדימי. ארה"ב ומדינות אחרות משתמשות בשיטות דומות על מנת לאתר מחבלים וסוחרי סמים. אבל בסין נעשה בכלים אלו שימוש גורף לניטור כל האוכלוסייה. הנפגעת המיידית היא כמובן פרטיות האזרחים, אבל רק ביחסיהם עם הממשלה. מידע רגיש על מיליוני אזרחים נשמר בשרתים לא מוגנים, נטולי אפילו אמצעי אבטחה בסיסיים ביותר, וגם הגיע לידיהם של קבלני משנה ומתווכים שנהנים מגישה רחבה למידע.

מערכי הריגול גם לא נשלטים מלמעלה, אלא על ידי כוחות המשטרה המקומיים – שווה ערך למצב שבו למפקד תחנת משטרה בישראל תהיה שליטה במערך הריגול הנרחב שמפעילים גופים כמו סוכנות ה-NSA. שימושים בולטים שעושים השוטרים במערכים אלו כוללים זיהוי ומעקב אחרי תומכים של המחאה בהונג קונג, מבקרים של המשטרה, קבוצות של מהגרי עבודה, וכמובן מיעוטים אתניים. 

אויגורים מוסלמים-סינים נגדם הפעילו השלטונות מערך ריגול אדיר, צילום: wikipedia אויגורים מוסלמים-סינים נגדם הפעילו השלטונות מערך ריגול אדיר | צילום: wikipedia אויגורים מוסלמים-סינים נגדם הפעילו השלטונות מערך ריגול אדיר, צילום: wikipedia

"המידע האישי של כל אחד משאיר אחריו נתיב", אמרה לניו יורק טיימס אגנס אוֹאוּיָאנְג, עובדת הייטק בשנזן שפעילותה ליצירת מודעות למעקב והפרת הפרטיות במדינה כבר עוררה עניין שלילי מצד הרשויות. "הממשלה יכולה להשתמש בזה, ובוסים בחברות גדולות יכולים להשתמש בזה כדי לעקוב אחרינו. החיים שלנו שווים כקליפת שום".

איך נראה פריסת מערך הריגול הזה בשטח? הניו יורק טיימס מביא דוגמה מטרידה: באפריל האחרון הגיעו שוטרים למתחם דירות מוזנח בגֶ'נְגְג'וֹאוּ, שכולל מלונות זולים ועסקים מפוקפקים, ובמשך שלושה ימים התקינו בו ארבע מצלמות זיהוי פנים ושני סורקי טלפונים סלולריים שמסוגלים לזהות ולשמור את מספר הזיהוי הייחודים של המכשירים.

המידע שנאסף שימש לבניית פרופילים אישיים – אם פנים וטלפון זוהו באותו מקום ובאותו זמן יכלה המערכת לקבוע ברמה סבירה של ודאות שהם שייכים לאותו אדם במשך ארבעה ימים זיהו הסורקים 67 אלף טלפונים. המצלמות צילמו 23 אלף תמונות וזיהו 8,700 פרצופים ייחודיים. באמצעות שילוב בין שני מאגרי המידע הצליחה המערכת לקשר 3,000 טלפונים לפרצופים, ברמות משתנות של ודאות (אגב, חוק חדש שאושר בחודש זה, ושיחייב כל רוכש כרטיס סים בסין בסריקת פנים, ייתר בינתיים את הצורך בשיטת זיהוי זו).

לפי מסמכים שהגיעו לניו יורק טיימס, מאז 2017 כוחות משטרה בפרובינציות גְווֵיְג'וֹאוּ, גֶ'גְ'יָאנְג וחֶנְאָן רכשו מערכות דומות. משטרת דְזְה-גונְג בפרובינציית בסצ'ואן רכשה לבדה 156 סטים של המערכת. במסמך רכש משטרת ווּהָאן אמרה שהיא מעוניינת במערכת שיכולה לבצע איסוף מאסיבי של זהות כל משתמשי האינטרנט, התנהגותם המקוונת, מיקומם, תנועותיהם ומידע מזהה על הטלפונים שלהם. חוברת שיווקית למערכות מעקב שכוחות משטרה בסין עושים בה שימוש מכריזה: "אנשים עוברים ומשאירים אחריהם צל. טלפון עובר ומשאיר אחריו מספר. המערכת מחברת בין השניים".

מערכת זיהוי פנים בסין, צילום: רויטרס מערכת זיהוי פנים בסין | צילום: רויטרס מערכת זיהוי פנים בסין, צילום: רויטרס

מה שמעניין במיוחד במהלכים השונים שמתאר העיתון הוא שלא מדובר ביוזמה שמופעלת על ידי השלטון המרכזי אלא במהלכים שמובצעים ביוזמת כוחות השיטור המקומיים בערים ובפרובינציות השונות, שעומדים מאחורי רכישת המערכות, התקנתן והפעלתן. המידע שנאסף, עם זאת, עושה את דרכו במעלה שרשרת הפיקוד למשרד לביטחון הציבור בבייג'ינג. מדובר בשיטת מעקב שמופעלת באופן ביזורי ומקומי, אך באופן שעדיין מחזק את השלטון המרכזי.

טָאנְג לִייִינְג, בכירה במפלגה הקומוניסטית במזרח סין, אמרה לניו יורק טיימס שהתקנת מערכות המעקב התקבלה לא פעם בחשש. "זקנים אמרו שהם תמיד בבית, אז זה לא נחוץ מבחינתם. אנשים צעירים חששו מפגיעה בפרטיות ולא חשבו שזה נחוץ. עבדנו כדי לשכנע אותם, ובסוף מרבית האנשים הסכימו", היא אמרה. כאילו שהיתה להם ברירה.

העובדה שהמערכות מופעלות בצורה מקומית גם מובילה לכך שהמידע נשמר פעמים רבות בצורה לא מאובטחת, תוצאה של העדר נהלי אבטחה לא מספקים ביחידות המשטרה השונות. מאגרים אלו חושפים פרטים כמו פעילות מערכת לניטור תנועת כלי רכב, מידע על תלמידים ומורים, מידע על נסיעות ולינות של אזרחים בבתי מלון או על פעילות משתמשים במסופי אינטרנט ציבוריים. מאגרי מידע חשופים אלו הם גם שאפשרו, במקרה זה, את חשיפת קיומו של המערך.

החשיפה מחדדת שתי נקודות חשובות. הראשונה, שכבר כתבנו עליה בעבר: מערכות מסוג זה לא יכולות לפעול כנראה על בסיס טכנולוגיה ופיתוחים מקומיים בלבד. סביר מאוד שטכנולוגיה מורכבת כזו כוללת לכל הפחות כמה רכיבים חיוניים שמגיעים מחברות מערביות. האחריות לשימוש המזיק שנעשה בטכנולוגיה שלהן מוטל גם על כתפיהן.

הנקודה השנייה מטרידה לא פחות. לסין יש השפעה תרבותית ניכרת, בעיקר על מדינות עם מערכת דמוקרטית לא יציבה או כאלו שחסרות מערכת כזו לחלוטין. יש מקום סביר לחשוש שהמודל החדש יחסית – כוחות משטרה מקומיים שמפעילים מערכי ריגול על דעת עצמם, ללא פיקוח של השלטון המרכזי אך בהסכמתו ואף בעידודו – יתפשט במהרה למדינות אחרות. המשמעות היא הרבה פחות חופש פעולה להרבה פחות אנשים, והרבה יותר מדינות, מחוזות וערים שמתנהלים כמו מדינת משטרה מודרנית.

קצרצרים

1. אובר תשלם 4.4 מיליון דולר כדי לסגור תביעה מ-2017 שנוגעת לאפליה מגדרית ותרבות של הטרדות מיניות בחברה.  בתביעה, שהוגשה אחרי חקירה של נציבות שוויון הזדמניות בתעסוקה בארה"ב, נטען שאובר אפשרה קיום של תרבות הטרדות מיניות ונקמה נגד עובדים שהתלוננו על הטרדה כזו. החקירה עסקה בתקופת כהונתו של המייסד טראוויס קלניק כמנכ"ל אובר. 4.4 מיליון הדולר יחולקו בין העובדים והעובדות שהנציבות תקבע שנפגעו ממדיניות זו.

טראוויס קלאניק השאיר מורשת יקרה באובר, צילום: רויטרס טראוויס קלאניק השאיר מורשת יקרה באובר | צילום: רויטרס טראוויס קלאניק השאיר מורשת יקרה באובר, צילום: רויטרס

2. מחוקקים דמוקרטים בארה"ב דורשים מהמשרד לדיור ופיתוח עירוני לחוקר שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים במתחמי דיור במימון פדרלי. במכתב ששלחו אומרים המחוקקים שהם חוששים שהטכנולוגיה תוביל למעקב ממשלתי פולשני, מיותר ומזיק, ושאזרחים שמתגוררים בדיור ציבורי לא צריכים לוותר על זכויות האזרח שלהם או לסבול מאפליה. במיוחד, הם מציינים חשש לאפליה נגד נשים ומיעוטים על רקע הקושי של טכנולוגיות זיהוי פנים לזהות כל מי שהוא לא גבר לבן.

3. אפל, אמזון וגוגל, ביומיום יריבות מרות, חברו אתמול יחדיו לשיתוף פעולה נדיר בתחום הבית החכם. שלוש ענקיות הטכנולוגיה הקימו ארגון משותף שיפעל לקידום תקנים אחידים ונטולי תמלוגים בתחום, במטרה לשפר את היכולת של מוצרים מתחרים מיצרניות שונות לפעול יחד. מדובר במהלך חשוב שאם יתממש ישחרר את הגן הסגור שקיים בתחום, ויאפשר לא רק למוצרים של שלוש החברות לפעול זה עם זה, אלא גם למוצרים של שחקניות קטנות יותר להשתלב באקוסיסטם שייווצר.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
מה מסתתר בין המשפטים ?
ציתות מהכתבה "סביר מאוד שטכנולוגיה מורכבת כזו כוללת לכל הפחות כמה רכיבים חיוניים שמגיעים מחברות מערביות" ומכאן נשאלת השאלה מה הדחף לייצר רכיבי ריגול שכאילו בחברות מערביות . רק למכור לסינים ? כנראה שמפעילים רכיבי ריגול מעין אילו עלינו, האזרחים של אותן חברות מערביות . ומספרים לנו שאנו דמוקרטיה חופשית.ולמען האמת כנראה שמוכרים לסינים רק חלק מהטכנולוגיה , אז מה זה אומר על הטכנולוגיה שפועלת עלינו, ששם אין מגבלות.
שם....  |  21.12.19
לכל התגובות