מה עושים עם הרייטינג הדועך של הכדורגל וה-NBA, והאם זו בכלל בעיה?

ב-NBA חגגו בפגרת הקיץ שיותר אנשים צייצו על הטריידים מאשר על תחילת העונה של ה-NFL, ליגת הפוטבול של ארה"ב. המעבר של אנתוני דיוויס מניו אורלינס ללוס אנג'לס לייקרס הביא לשיא את החיפושים בגוגל של NBA - שיא שה-NFL ראתה רק פעם אחת מאז 2004. גם במהדורות החדשות וב-ESPN עסקו יותר ב-NBA מאשר ב-NFL. ואולם בדצמבר 2019 ב-NFL חוגגים עלייה של כמה אחוזים ברייטינג הטלוויזיוני בעוד שב-NBA מבכים על העובדה שהרייטינג בשידורי הברודקאסט (הערוצים הלאומיים) ירד מהעונה שעברה בכ-20%.

אז מה קורה כאן? ההסברים לכך רבים: שחקנים פצועים, למשל. סטף קרי, קווין דוראנט, קליי תומפסון, קיירי אירווינג, זאיון וויליאמסון - שחקנים פופלריים ביותר (והרוקי האמריקאי שעורר הכי הרבה התלהבות בשנים האחרונות) נעדרו מרוב העונה. גולדן סטייט ווריירס, קבוצה שבשנה שעברה הביאה הכי הרבה אנשים למסכים, שבורה לחלוטין ולברון ג'יימס משחק את רוב משחקיו בשעות שלא מתאימות לרוב אוכלוסיית ארה"ב, שחיה במזרח היבשת. כמו כן, באופן מסורתי ה-NBA לא מעניינת יותר מדי את הצופה האמריקאי עד חג המולד - יש פוטבול, ולכן בפוטבול מתרכזים. מסורת זה עניין שקשה לשנות.

אבל, וזה אבל גדול, ה-NBA עדיין הכי גדולה בטוויטר. ביל סימונס, הבעלים של The Ringer, אומר שמה שהכי מעניין את הקהל זה סיפורי NBA, ומספר הפודקאסטים על ליגת הכדורסל הטובה בעולם גדל מדי יום. כמו כן, באתר Reddit יש יותר ממיליון עוקבים יותר לפורום ה-NBA מאשר זה של ה-NFL.

אז האם זו בעיה שאנשים לא רואים כדורסל בטלוויזיה כאשר הליגה כל כך דומיננטית ברשת? עבור ערוצי הטלוויזיה שב-2014 חתמו על חוזה ל-9 שנים בשווי 24 מיליארד דולר (החוזה נכנס לתוקף בעונת 2015/16) יש בעיה עם זה. נראה שיותר ויותר צעירים מסתפקים בצפייה בדאנק יפה והאזנה לפודקאסט על המשחק ופחות בלצפות ב-48 דקות נטו (בממוצע ברוטו 2 וחצי שעות). ב-NBA מודעים לזה ושוקלים צעדים משמעותיים כדי להכניס יותר עניין לליגה ולצמצם את זמן המשחק ברוטו - אבל זה לא קל. דיבור על שינוי מבנה הליגה, יצירת פלייאוף חדש ואפילו טורניר "גביע" הוא חלק מהמחשבה מחוץ לקופסה של ראשי הליגה.

בעולם יש ספורט שמדברים עליו ברשת יותר מאשר ה-NBA: כדורגל. 9 מ-10 הקבוצות שצייצו עליהן הכי הרבה ב-2019 היו קבוצות כדורגל. הקבוצה העשירית היא לוס אנג'לס לייקרס. חמישה מעשרה ספורטאים שחיפשו עליהם הכי הרבה ב-2019 הם כדורגלנים. רק שניים ברשימה הם שחקני פוטבול: אחד שפרש ואחד שהיה מעורב בכמה שערוריות‏.

ועדיין, לפי נתונים שהוצגו לקבוצות בכנס שנערך לאחרונה באופ"א - חלה ירידה של 35% ברייטינג של ליגת האלופות.

הקבוצות מוציאות מיליארדרים על שחקנים - רכישתם ומשכורות, האוהדים חוגגים החתמות וההכנסות צמחו במאות אחוזים ב-20 השנים האחרונות - בעיקר בזכות הסכמי טלוויזיה, שרואה בכדורגל כנכס הטלוויזיוני היחיד שלא יכול להיפגע מצפייה בתוכן נטפליקס או מוקלט, מאחר שחייבים לצרוך אותו בלייב (מה שנותן לערוץ הרבה זוגות עיניים על פרסומות).

כעת, המודל הזה, שבמשך 20 שנה הפך את הכדורגל לאחת מהתעשיות המתפתחות ביותר, נמצא בסכנה: לפי דוח של PricewaterhouseCoopers יותר מ-65% מאנשי תעשיית הכדורגל רואים בשינוי הרגלי הצפייה המסורתיים כסכנה הגדולה ביותר להכנסות של התעשייה. הדוח של PwC מזהיר מ"איומים בשינוי התנהגות הלקוח".

השינויים: 71% מהצעירים צפו במשחק כדורגל בסטרימינג לא חוקי ב-2018 (עלייה מ-56% בשנה שלפני); מחקרים של גופים כגון הארוורד, אוניברסיטת סידני ואוניברסיטת אוקספורד מראים שצעירים כיום מבלים כ-1,200 שעות בשנה באינטרנט ובפעילות און-ליין. זה יוצא כ-50 ימים. וזה אומר שהזמן שיש לצעירים לראות משחק שלם - 90 דקות נטו וכ-130 דקות ברוטו (עם מחצית ותוספת זמן), שיש בהם כ-60 דקות של משחק זורם - מצטמצם.

כאמור, המשחק עדיין מעורר עניין עצום. למשל, 2.4 מיליון איש צפו בדרבי של מנצ'סטר. ואולם צעירים רבים מרגישים שהם לא צריכים לצפות בכל המשחק או אפילו בחלקים ממנו כדי לקבל את מה שהם רוצים. למשל, 5.7 מיליון איש צפו ברגעים בדרבי דרך האתרים הרשמיים של הקבוצות ויוטיוב. כמו כן, כ-90% מהצעירים בבריטניה צפו השנה בכדורגל דרך הטלוויזיה או בפלטפורמות אחרות.

אז מה עושים עם כל העניין הזה במשחק אבל חוסר העניין במשחק עצמו? אדם סילבר, הקומישינר של ה-NBA, אמר ב-2018 כי הוא יכול לדמיין סיטואציה שבה אוהד קונה 12 דקות אחרונות של משחק בלייב כדי לא לצפות במשחק כולו. סילבר ואנשיו גם חושבים איך אפשר לצמצם את מספר הדקות של משחק עם שינויי חוקים - למשל זריקת עונשין אחת שתחשב לשתי נקודות וצמצום הטיים-אאוטים למשחק - אבל נתקלים בהתנגדות של אנשי מקצוע (עדיין לא ברור איך מאפשרים לחמש הדקות האחרונות של משחק להתארך לחצי שעה בגלל טיים-אאוטים).

באנגליה לפי כתב עסקי הספורט של הגרדיאן, דיוויד קון, העניין הוא בעיקר כספי. "אוהד כדורגל צריך לשלם כ-80 ליש"ט בחודש כדי לראות את כל הכדורגל שיש לפרמיירליג להציע, לא כולל תשלומי התקנה, לא היה משחק אחד ששודר בערוץ פתוח מאז 1992".

אנדראה אניילי, יו"ר יובנטוס וה-ECA, ארגון מועדוני הכדורגל האירופאים, סבור שהדרך להשאיר את העניין ואת הרייטינג במשחק היא שינוי פורמט ליגת האלופות (הקמת סוג של סופרליג שתתקיים במקביל לליגות המקומיות ותגדיל את מספר המשחקים בשנה לקבוצה). הוא גם מעוניין שיהיה תיאום גבוה יותר בין הליגות לגבי קיום משחקים חשובים (כלומר שלא יהיה משחק במקביל של ליברפול וברצלונה, למשל).

כמו כן, גופי תקשורת יהיו הרבה יותר פתוחים לרעיונות לגבי התקשורת וקשר עם האוהדים הצעירים. שידורים צפויים לעבור "גיימינגפיקציה" כדי להיראות יותר כמו משחקי מחשב שנלחמים עם הספורט על תשומת הלב של הצעירים. בנוסף, חשוב לציין ששוק זכויות השידור עדיין גדול וסביר להניח שיגדל - במיוחד אם פייסבוק, אמזון, נטפליקס ואפל יכנסו בצורה משמעותית יותר לשוק זכויות השידור. לפי PwC שוק זכויות השידור האמריקאי בלבד יגלגל 21.7 מיליאררד דולר ב-2020, יגדל ל-25.3 מיליארד. צמיחה של בין 4% ל-6% בשנה (בעוד שההכנסות ממכירת כרטיסים יעלו ב-2.6%). ואולם, דעיכת הרייטינג המסורתי יחייב את גופי הספורט לחשוב מחדש על מודל ההכנסות עד אמצע העשור הבא.

אולי פחות זה יותר?

ואולי... רק אולי, הדרך של הכדורגל והכדורסל להתמודד עם הדעיכה ברייטינג היא להבין שאי אפשר לבקש מהצופה להיות מול הטלוויזיה כל יום. ההפך, צריך להפוך את האירוע - המשחק, הצורך לצפות בטלוויזיה - לנדיר יותר.

ב-NBA, למשל, משחקים 82 משחקים בעונה - מה שמוביל לפציעות ולאסטרטגיית מנוחה וניהול עומסים של כוכבים גדולים. שחקנים אף מציינים ש"העונה הרגילה לא חשובה" ושהם "רק רוצים שהפלייאוף יתחיל". קיצור העונה באופן משמעותי של העונה יוביל לחשיבות גדולה יותר לכל משחק - לאוהדים, לשחקנים ולקבוצות. בכדורגל לפעמיים יש שבעה ימים רצופים של משחקים שאוהד הכדורגל הממוצע היה מעוניין לצפות בהם. קבוצה יכולה לשחק 60 משחקים, שלעיתים לא רחוקות הפערים בין הסגלים הופכים את התוצאה של אותם משחקים לכמעט צפויה מראש.

הכדורגל והכדורסל צריכים לשאול את עצמם: מי הולך לראות כל כך הרבה משחקים בימנו? למה משדרים כל כך הרבה מהם? למה לצפות במשחקים שהם לא ממש חשובים? ואולי הם צריכים לראות מה עושים ב-NFL - עונה רגילה של 16 משחקים ופלייאוף של מקסימום 4 משחקים נוספים (והרייטינג עולה למרות שהמשחק עצמו עמוס בבעיות משמעותיות לעתידו) - ולהבין: Less is More.