אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בית הדין האירופי: קניתם עותק דיגיטלי של שיר או סרט? הוא לא באמת שלכם  צילום: באדיבות פסטיבל ירושלים

דו"ח טכנולוגי

בית הדין האירופי: קניתם עותק דיגיטלי של שיר או סרט? הוא לא באמת שלכם

פסיקה תקדימית קובעת שמדיה דיגיטלית שנרכשה אינה רכוש המשלם, לפחות לא בכל הנוגע למכירתה מחדש או שיתופה עם צד שלישי; הצי האמריקאי יוצא נגד טיקטוק; סין דורשת שימוש ב-AI למעקב ומאגר מידע על מיקומי מובייל מזהה את מיקומו של דונאלד טראמפ

22.12.2019, 17:23 | עומר כביר
למי שייך התוכן שאנו רוכשים? הספרים, הסרטים והמוזיקה שקנינו. האם הם שלנו, לעשות בהם כרצוננו, או שמא אנחנו רק רוכשים זכות שימוש מוגבלת מאוד והחזקה בתוכן שייכת למוכר או לבעל זכויות היוצרים? עד סוף המאה ה-20 בערך זו היתה שאלה פשוטה מאוד. במשך מאות שנים, אם קניתי ספר מודפס, אחרי שסיימתי לקרוא בו יכולתי לעשות בו כרצוני: לתת במתנה לחבר, למכור לחנות ספרים משומשים, לתרום לספרייה וכו'. מבחינה חוקית, לא עומדת לצרכן הזכות להעתיק את התוכן פעם אחת או פעמים רבות, ולהפיץ אותו כרצונו, אבל בכל הנוגע לעותק פיזי שבידו ושנרכש כחוק – השמיים הם הגבול.

אותו דבר היה נכון עם הכניסה לשוק של סוגי מדיה מתקדמות יותר אך אנלוגיות, כמו תקליטים, קלטות אודיו או קלטות וידאו. אפשר בעיקרון לעשות מה שרוצים עם העותק הפיזי, אסור לשכפל, להעתיק או להפיץ. אמנם קל היה יותר לעשות את זה עם מדיה כמו קלטות (ילידי שנות ה-70 וה-80 זוכרים בוודאי היטב את טייפ הדאבל-קאסט המיתולוגי שאפשר להעתיק קלטת אחת לקלטת ריקה), אבל עדיין היה זה הליך שהצריך ציוד מיוחד, דרש זמן וסיפק תוצאה באיכות פחותה לעומת המקור.

קניתם MP3? הוא לא באמת שלכם, צילום מסך: amazon.com קניתם MP3? הוא לא באמת שלכם | צילום מסך: amazon.com קניתם MP3? הוא לא באמת שלכם, צילום מסך: amazon.com

מדיה דיגיטלית הפכה את פעולת ההעתקה למהירה ואיכותית, וביחד עם הכניסה ההמונית של הרשת לחיינו את ההפצה לפשוטה להחריד. כיום, 20 שנה אחרי שנאפסטר אפשרה לראשונה להפיץ ולהוריד בקלות את כל המוסיקה שבעולם, השאלה היא לא האם אפשר למצוא תוכן כלשהו ברשת, אלא האם זה נכון מוסרית לצרוך אותו בצורה פיראטית. מבחינה חוקית, במרבית המדינות קיימת הסכמה ששימוש מסוג זה בתוכן אינו חוקי – אסור לשכפל, להעתיק ולהפיץ להמונים תוכן מוגן בזכויות יוצרים, אסור למשתמשים להוריד, להזרים או לצרוך אותו בדרך אחרת (אם כי לרוב מאמצי האכיפה והתביעות יופנו למפיצים, לא לצרכנים. היעילות של מאמצים אלו זו כבר סוגיה אחרת).

סביר להניח שמרבית המשתמשים יסכימו, לפחות בעיקרון, שהפצה פיראטית של תוכן – האקט של לקיחת יחידת תוכן אחת, ומתן גישה בלתי מוגבלת אליה להמונים, בתשלום או בחינם, בלא הסכמת בעל זכויות היוצרים ובלא תשלום תמלוגים ראויים ליוצרים – היא לא מוסרית ולא חוקית. שקולה לרכישת ספר, הדפסתו מחדש באלפי עותקים, ומכירתו במחיר מופחת על מנת להתחרות במו"ל המקורי.

אבל מה עם האקט הפשוט של לקיחת יחידת תוכן שרכשנו כחוק, ספר, שיר או סרט, ואחרי שצרכנו אותו ואין לנו בו עוד צורך להעביר את השימוש בו, בחינם או בתשלום, לאדם אחר מבלי שאנו יכולים להמשיך להשתמש בו. המקבילה הדיגיטלית של רכישת ספר מודפס, ואחרי קריאתו מסירתו לחבר או מכירתו לחנות ספרים משומשים. על פניו, זה צריך להיות חוקי ומותר, לא? אני רכשתי את העותק של הספר או הסרט, אני צריך להיות מסוגל לעשות בו כרצוני, בדיוק כאילו מדובר בספר מודפס או סרט על בלוריי. ואולם התשובה, לפי פסיקה שפרסם בשבוע שעבר בית הדין לצדק של האיחוד האירופי, הערכאה המשפטית הגבוה ביותר של האיחוד, היא, לא. תוכן דיגיטלי שרכש משתמש, ספציפית לפסיקה זו ספר דיגיטלי, לכאורה אינו שלו לעשות בו כרצונו, והוא אינו יכול למכור אותו, למשל, לחנות ספרים משומשים מקוונת אם החליט שאינו מעוניין להחזיק בו יותר.

ההכרעה התקבלה בתביעה שהוגשה ב-2014 נגד Tom Kabinet, חברה הולנדית שהפעילה זירת מקוונת לסחר בספרים דיגיטליים משומשים. החברה הפעילה אתר בשם Tom Leesclub שבו סחרה בספרים דיגיטליים יד שנייה. הספרים נרכשו על ידי האתר ממשתמשים או נתרמו לו על ידם (שבתורם נתבקשו להצהיר שלא שמרו עותק של הספר), ואז הועמדו למכירה למשתמשים אחרים תמורת 1.75 יורו לספר, כאשר על מנת ליהנות מהזכות לרכוש ולמכור ספרים נדרשו משתמשים לתשלום חודשי של 3.99 יורו (בהמשך בוטל המנוי החודשי והמחיר לספר עליה ל-2 יורו). ספר דיגיטלי לא נמכר יותר מפעם אחת, אך בסיום הקריאה יכול היה המשתמש למכור אותו בחזרה לאתר תמורת 0.99 יורו.

כשרוכשים ספר משומש - הוא לא כמו חדש - לעומת ספר דיגיטלי שאינו מתבלה, צילום: Pixabay כשרוכשים ספר משומש - הוא לא כמו חדש - לעומת ספר דיגיטלי שאינו מתבלה | צילום: Pixabay כשרוכשים ספר משומש - הוא לא כמו חדש - לעומת ספר דיגיטלי שאינו מתבלה, צילום: Pixabay

התביעה הוגשה לבית משפט באמסטרדם על ידי התאחדויות מו"לים מקומיות, שטענו שפעילות זו מערערת את המודל העסקי שלהן. בשש השנים האחרונות היא התגלגלה במעלה ערכאות שונות עד שהגיעה לדלתו של בית הדין של האיחוד, שהתבקש לפסוק האם זכות ההפצה של בעל זכויות היוצרים פגה אחרי מכירת העותק הראשון ועוברת לרוכש, כמקובל במוצרים פיסיים, או שמא, כאשר מדובר בספרים דיגיטליים, היא נשארת תמיד בידי המו"ל.

ההחלטה, שפורסמה ביום חמישי, מלהטטת בין מספר רב של תקדימים, חוקים מקומיים ואזוריים, אמנות בינלאומיות ומושגים כמו "זכות הפצה לציבור", לעומת "זכות תקשורת לציבור". "מכיוון שהנגשת ספר דיגיטלי מלווה לרוב ברישיון שימוש שמאשר למשתמש שהוריד את הספר לקרוא אותו רק על הציוד שלו, עולה שתקשורת כמו זו שאפשרה Tom Kabinet מופנת לציבור שלא נלקח בחשבון על ידי בעלי זכויות היוצרים, ולפיכך לציבור חדש", נכתב בהודעה לעיתונות שמסכמת את הכרעת הדין. כלומר, מכיוון שהמו"ל תכנן למכור את הספר רק לצרכן אחד, הצרכן לא יכול להעביר אותו הלאה.

בית המשפט גם התייחס להבדל בין ספרים מודפסים לספרים דיגיטליים, ומצא שהכלל שמאפשר לצרכנים למכור הלאה ספר מודפס שרכשו (ושמבוסס על אמנות בינלאומיות כמו World Intellectual Property Organisation (WIPO) Copyright Treaty) לא תקף לספרים דיגיטליים. "עותקים דיגיטליים, בניגוד לספרים על מדיה חומרית, לא מתדרדרים עם השימוש בהם ועותקים משומשים הם לפיכך תחליף מושלם לעותקים חדשים", נכתב בהחלטה. "בנוסף, החלפת עותקים אלו לא דורשת מאמץ או עלויות נוספות, כך ששוק יד שנייה מקביל יפגע בעניין של בעלי זכויות היוצרים לקבל תגמול הולם על העבודה שלהם הרבה יותר מאשר שוק ידה שנייה של חפצים פיזיים".

זו טענה שיש בה היגיון. מצבו של ספר מודפס משומש לא זהה למצבו של ספר חדש: הוא יכול להיות בלוי, מקומט, אולי קרוע או מוכתם. מי שרוכש ספר משומש מקבל מוצר באיכות פחותה, ומשלם עליו בהתאם. זה תחליף מוצלח פחות למוצר חדש, ולכן לא מהווה תחליף מלא לחוויה. הבעיה היא שהטענה נסתרת, לפחות בחלקה, על ידי בית הדין עצמו באותה הכרעת דין ממש. בחלק אחר בהכרעת הדין מצוין ש-CD-ROM ניתן למכור הלאה ללא הגבלה, שכן "הקניין הרוחני משולב במדיה החומרית", וזאת בניגוד לשירותים מקוונים. ואולם, בהקשר זה לא מתייחסת הכרעת הדין לסוגיה שכמו ספרים דיגיטליים, ובניגוד לספרים מודפסים, תוכנה על גבי CD-ROM לא מתדרדרת לרוב עם השימוש ויכולה להוות תחליף מושלם לרכישת תוכנה חדשה.

תוכנה על CD-ROM אפשר למכור, צילום: shutterstock תוכנה על CD-ROM אפשר למכור | צילום: shutterstock תוכנה על CD-ROM אפשר למכור, צילום: shutterstock

ההחלטה הנוכחית גם סותרת על פניו החלטה של בית הדין של האיחוד מ-2012, שהתירה מכירה דומה של תוכנה יד שנייה, תוך שהיא מציינת במפורש שכמו שזכות ההפצה של בעל זכויות היוצרים פגה לא רק במקרה של תוכנה שמופצת על גבי מדיה פיסית כמו CD-ROM, אלא גם במקרה של הורדת התוכנה מאתר בעל זכויות היוצרים. "אם בעל זכויות היוצרים מעמיד לרשות הצרכן עותק – מוחשי או לא מוחשי – ובאותו הזמן מספק, בתמורה לתשלום, רישיון שימוש שמתיר לצרכן את הזכות להשתמש בעותק זה ללא הגבלת זמן, בעל זכויות היוצרים מיצה בכך את זכות ההפצה הבלעדית שלו", פסק בית הדין ב-2012. "לפיכך, אפילו אם הסכם השימוש אוסר העברה נוספת, בעל הזכויות לא יכול להתנגד למכירה מחדש של העותק".

כלומר, במקרה של תוכנה, ברגע שרכש אותה המשתמש לשימוש ללא הגבלת זמן, הוא יכול למכור אותה הלאה ואין זה משנה אם רכש אותה על מדיה פיסית או אם הוריד אותה מהרשת. בפסק הדין הנוכחי מתייחסים השופטים לפסיקה מ-2012, ועושים להטוטים מלהטוטים משונים על מנת להסביר למה היא לא חלה עם ספרים דיגיטליים, תוך שהם מסתמכים על חוות דעת שהוגשה לבית המשפט על ידי משפטן מטעמו. "ספר דיגיטלי הוא לא תוכנת מחשב", נכתב בחוות הדעת. "כלומר, לא מדובר ברצף הוראות שמורה למחשב לפעול בדרך מסוימת, אלא בקובץ דיגיטלי המכיל מידע שהמחשב חייב לעבד". נגיד.

ההחלטה, בסופו של דבר, לא נטולת סתירות, ובפרט לא נותנת משקל ראוי, אם בכלל, לשאלת זכות המשתמש לעשות ברכושו כרצונו. היא מטה את הכף לטובת בעלי הזכויות ונגד המשתמשים באופן קיצוני ביותר, ונראה שהיא מבטלת כל אפשרות חוקית אמיתית להיות בעלים של יחידת תוכן שנרכשה באופן דיגיטלי. הספר הדיגיטלי שרכשתם באמזון, השיר או הסרט שקניתם באייטיונז, קובע בית המשפט, הם לא שלכם לעשות בהם כרצונכם.

נכון, בעידן של מעבר לשירותי סטרימינג – כמעט אף אחד כבר לא קונה שירים, ופחות ופחות קונים סרטים או סדרות, בין אם על מדיה פיזית ובין אם באופן דיגיטלי לחלוטין – החשיבות של שאלה זו פחות דחופה מבעבר. ובכל זאת, רבים עדיין קונים ספרים דיגיטליים, וגם סדרות וסרטים שהם אוהבים במיוחד. ההחלטה הזו הופכת, לפחות באיחוד האירופי, את הבעלות שלהם על התוכן למותנת ומוגבלת, ונתונה לגחמות של בעל זכויות היוצרים.

עו"ד יהונתן קלינגר, צילום: גיא אסיאג עו"ד יהונתן קלינגר | צילום: גיא אסיאג עו"ד יהונתן קלינגר, צילום: גיא אסיאג

נקודת אור אפשר למצוא נעוצה בהתייחסות של בית המשפט להיעדר מנגנון באתר של Tom Kabinet, שמונע יותר מהורדה אחת של עותק דיגיטלי או מונע שימוש נוסף בעותק אחרי אם זה נמכר בחזרה לאתר. "להערכתי זה ברור שזו תהיה התוצאה של בית המשפט בהתחשב בכך שמנסים להתאים חקיקה שנוצרה לפני התפתחויות טכנולוגיות למציאות היום", אמר ל"כלכליסט" היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר. "ההגדרה של 'מתי נוצר עותק' ומה ההבדל בין מהדורת נייר למהדורה דיגיטלית של קובץ היא הבדלה טכנית, ולא תכליתית".

"לכן, קל מאוד להגיד 'אם אתה מעתיק את הקובץ נוצר עותק, שזו הפרה, ואם אתה מעביר את הספר הפיזי לא נוצר עותק חדש'. השאלה היא זכויות השימוש. כלומר, לדעתי בית המשפט עוד יכול לבחון בהמשך את תכלית השימוש: האם המטרה היא יצירת עותקים לא מורשים או מסחר בזכות ההוגנת של גישה לספר. יכול להיות שבמקרה עובדתי אחר התשובה תהיה שונה אם היו בטוחות שבכל רגע נתון רק עותק אחד יהיה בשימוש, ואם אחרי תקופה מסוימת העותק היה נמחק".

קצרצרים

1. טיקטוק ממשיכה לעורר חרדות בארה"ב: הצי האמריקאי אסר בשבוע שעבר על שימוש באפליקציה, שבבעלות חברה סינית, במכשירי מובייל שהוא מנפק לאנשיו, תוך שהוא מגדיר אותה "איום סייבר". בהודעה ששלח הצי לא פורטה הסכנה שנשקפת מטיקטוק, אך מהפנטגון נמסר שהפקודה ניתנה כחלק ממאמץ להתמודד עם "איומים קיימים וחדשים".

סין דורשת שימוש ב-AI בשביל לייעל המעקב סין דורשת שימוש ב-AI בשביל לייעל המעקב סין דורשת שימוש ב-AI בשביל לייעל המעקב

2. סין מחמירה אפיל עוד יותר את הצנזורה על תוכן מקוון, ופרסמה בסוף השבוע הנחיות חדשות לגבי תוכן לא חוקי או מזיק. החידוש המרכזי: אתרים ופלטפורמות מקוונות יידרשו ליצור מערכת בינה מלאכותית לצנזור התוכן האסור, מה שצפוי לקדם צנזורה מהירה וחריפה יותר.

3. תחקיר נרחב בניו יורק טיימס מעלה לכותרות את תעשיית הסחר במידע מיקום בארה"ב, שאוספת, מקטלגת ומוכרת מידע על מיקום מכשירי מובייל בהיקפים מפחידים. קיומה של תעשייה זו לא חדש, אבל העיתון הצליח לשים את ידיו על אחד ממאגרי המידע היותר גדולים שפעלו בתחום, עם 50 מיליארד מיקומים של יותר מ-12 מיליון איש. כולל, אחד בשם דונלד טראמפ. מעניין.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
אייטונס / אפל
יש עוד בעיה חמורה במערכת של אייטונס. יש לי 4 אלבומים שקניתי וגם מנוי לאפל מיוזיק. הסיבה שקניתי את האלבומים היא שהרבה פעמים האייפד שלי נמצא במקומות ללא אינטרנט ואני משתמש באלבומים שקניתי כדי שינגנו לי מוזיקת רקע בלופים בעסק הפרטי שלי (דקה לפני שאתם תוקפים אותי ,זה עסק עצמאי ואין לקוחות במקום , פעם ב- יש אולי פגישה פיזית). לפני מספר חודשים אפל מחקו לי את כל האלבומים והאלבומים "נעלמו" מאפל מיוזיק ואייטונס, וככה גם הקבצים במחשב שלי שקניתי במיטב כספי. כאשר פניתי לאפל ובקשתי בחזרה את המוזיקה שהם מחקו לי , הם רשמו לי שזה נמחק ולא יחזור יותר וזה שקניתי לא אומר שאני יכול להמשיך להחזיק בקבצים. פניתי לכל החברות שמכרו את האלבום רק אחת שלחה לי את האלבום להורדה ב MP3 ו WAV , שאחר החברות הפנו אותי לקנות שוב את האלבומים מחנויות אחרות. אז , גם פה עובדים עלינו כלקוחות ומוציאים מאיתנו כספים
ירון אופק  |  26.12.19