תמזוג לי בולונז

המונח המעליב־שלא־בכוונה "יינות בולונז" נכנס לחיינו כשהתברר שישנה סיטואציה שבה אהובתי מבשלת לילדים בולונז למחר וצריכה כוס יין אדום לבישול הזה. הייתי משגר אותה היישר לתחתית החבית עם איזה יין פיגולים אגרסיבי ב־25 שקל, אבל העלילה מסתבכת כשהיא מבשלת את הבולונז בשעות הערב, וממילא מתחשק לשנינו לשתות משהו נעים, אז למה שלא נפתח בקבוק טוב דיו, נתרום לבולונז את חלקו ונמשיך באותו בקבוק?

כמובן שמדובר על קו פרשת היין, שמצדו האחד בקבוק יקר — לעזאזל, עם כל האהבה לילדים, הם לא יבשלו לי את ההרמיטאז' — ומצדו האחר יין זול שלא מעורר חשק להמשיך אתו את הלילה.

כך שאחת לתקופה אנחנו מאמצים יין בולונז חדש — להלן יין טוב, נעים ואפילו מצוין לשתייה, שמחירו עדיין מאפשר לבשל לפחות כוס אחת ממנו בלי להרגיש שחיללת את כבודו וכבודך. השבוע מדובר בחמד של דבר: הפינו־נואר 2018 של "מדבר", אולי היין המעניין ביותר כרגע של היקב יוצא הדופן הזה, שממקם כרמים באזור מצפה רמון והוא מעין פינו למתחילים, עם עדינות אופיינית לעינב אבל עם מספיק פרי אדום מודגש, פטל, דובדבן, קצת פלפל, גוף בינוני מינוס, ללא עץ וטאנינים ועם סיומת ארוכה ועגולה. אין פה ניואנסים וטעמים עמוקים שמגיעים עם יינות פינו מתקדמים או בורגוניים, אבל כאמור, מדובר במבוא טוב וביין מהנה לשתייה עכשווית, וגם פחות שגרתי בנוף המקומי. הבולונז, אגב, יצא מצוין. ציון: 88.

שני בכירים ירדנים

שני יינות בכירים חדשים של "ירדן", מכרם יחידני, זה לא משהו שנוחת לנו על השולחן לעתים קרובות, מה גם שלמרות שמדובר ביינות מורכבים וראויים להתיישנות מבציר 2016, מבטיח היינן הראשי של היקב, ויקטור שונפלד, שאפשר לגשת אליהם גם עכשיו.

הכרם המדובר, "אלוני הבשן", הניב בעבר ענבי מרלו מעולים, אבל וירוס חיסל אותו. ב־2011 החליטו בירדן לנסות לשקם את הכרם, ואחרי כמה שנים של עבודה ידנית מפרכת, הכרם חזר לעבוד בשביל היקב.

הבקבוק הראשון שיוצא מהכרם המשוקם הוא בלנד מורכב של מרלו, סירה וקברנה: גוף מלא, תחושה עמוקה וכהה, הרבה פרי שחור ואדום, עור, עץ, עשן, אדמתיות, פלפל ולא מעט תבלינים. פתחנו אותו במהלך ארוחה (טובה מאוד, אבל טבעונית להחריד) במסעדת OPA ואלוהים יודע שבלעדיו לא היינו יוצאים משם שבעים. יין נהדר בסגנון בורדולזי מאוד שזקוק לעוד שנתיים התיישנות במקרה קצר־הרוח, ועשר שנים במקרה האופטימלי. ציון: 90 עכשיו, יעלה בעתיד. מחיר: 285 שקל. למי מיועד: לבעלי מקרר יין עמוק.

היין השני, מרלו, נגיש וידידותי בהרבה כבר עכשיו. האף דומיננטי ומלא בפרי אדום, אדמה רטובה ומעט וניל, והטעם מאזן יפה בין פרי אדום ושחור בשל בחזית, משהו אדמתי ובשרני ברקע ואפילו טיפה תפוז ומרווה בקצה. הסיומת קטיפתית וארוכה, והלגימה כולה טעימה מאוד ומלאה ניואנסים. ציון: 92. מחיר: 190 שקל. למי מתאים: מרלואיסטים מיומנים, ומי שיישבו במהלך הערב על סיר הבשר.

אחד לדרך

שאב — הרמטיאז' פרקונט 2014

מציאה (יחסית) תמורת 210 שקל עכשיו ב"דרך היין": הליין היקר פחות של ההרמיטאז' מתוצרת היקב האגדי, בציר 2014, בשל לשתייה ומסחרר בטעמי הפירות האדומים, השחורים, הווניל, הפלפל והעץ. עוצמתי, עגול, טנינים עדינים: מבוא מומלץ לעולם הסירה המופלא של ז'אן־לואי שאב ויינות עמק הרון בכלל. ציון: 92