"התנהלות פסולה וחמורה של השמדת ראיות על ידי IBM"

הקרב המשפטי בין כיל ל־IBM עולה מדרגה: כיל הגישה אתמול בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב למינוי מומחה לשחזור השרתים של ענקית הטכנולוגיה IBM. בשרתים אוחסנו תיבות הדואר האלקטרוני המכילות התכתבויות בין IBM לבין כיל בנוגע לפרויקט מערכות מידע שכיל הזמינה, שלא הושלם ושהוליד את הקרב המשפטי ביניהן.

במסגרת הבקשה ציינה כיל כי התברר לה ש־IBM "השמידה את תיבות המייל של מנהלי הפרויקט ושל בעלי תפקידים בכירים נוספים בפרויקט מטעמה", וכי "לשיטת IBM, כל תיבות המייל שהושמדו לא ניתנות לשחזור בשום דרך שהיא. ככל שזהו המצב, מדובר בהתנהלות פסולה וחמורה של השמדת ראיות ושיבוש הליכי משפט, שיוצרת תוצאה קשה ביותר".

לטענת כיל, שבניהול רביב צולר, מ־IBM כתבו לה כי רוב תיבות המייל של אנשי המפתח מטעמה בפרויקט נמחקו, שהן לא ניתנות לשחזור וכי תיבות המייל שכן אותרו לא מכילות בהכרח את כל המיילים שנתקבלו ונשלחו.

במכתב ששלח ב־1 בינואר 2018 משרד עו"ד המייצג את IBM נכתב: "כיל וכל החברות־הבנות שלה נדרשות לשמור את כל המסמכים העשויים להיות רלבנטיים לתביעתה או להגנת IBM". כיל נדרשה "לנקוט כל פעולה הדרושה על מנת למנוע את מחיקתם, השמדתם או אבדן היכולת לאתרם, לזהותם או להפיק העתקים נאמנים ומדויקים שלהם".

דניאל מלכה, מנכ"ל IBM | צילום: צביקה טישלר

באותו מכתב ציינו עורכי הדין של IBM: "לצורך שמירת המסמכים כיל נדרשת להורות ללא דיחוי לעובדיה ולעובדי החברות־הבנות לשמור את כל המסמכים הפיזיים והאלקטרוניים במחשביהם האישיים או במערכות המידע של כיל והחברות־הבנות שלה, או כל מערכת לשמירת מידע אחרת שיש להם גישה אליה, ולנקוט כל פעולה למנוע מחיקתם". במכתב צויין כי במילה "מסמך" הכוונה גם לתכתובות המייל בין הצדדים.

בבקשה למינוי מומחה כתבה כיל כי הצדדים הגיעו למתווה מוסכם ב־25 ביוני השנה, שלפיו גילוי המסמכים יצומצם, בשל היקפו, להתכתבויות דוא"ל בין אנשי מפתח בפרויקט. בהתאם החליפו הצדדים רשימות של אנשי מפתח בתחילת אוגוסט.

כיל טוענת בבקשה כי IBM הודיעה שהיא זקוקה לזמן כדי לבדוק האם תיבות הדוא"ל של אנשי המפתח נשמרו ואם לא, האם ניתן לשחזרן; וכי בנובמבר עדכנה כי "רוב רובן של תיבות המייל של אנשי המפתח מטעמה בפרויקט נמחקו ולא ניתנות לשחזור". ההסבר שנתנה IBM היה שאותם אנשים אינם עובדים עוד בחברה, או שהם עבדו מטעמה בפרויקט כקבלני משנה וההתקשרות עמם הסתיימה. מסיבה זו, נטען, IBM מחקה את תיבות המייל שלהם.

"עמדה זו של IBM תמוהה ובלתי סבירה כבר על פניה", כותבת כיל בבקשה. "בעידן הטכנולוגי הנוכחי, בלתי סביר בעליל שתיבות מייל שנמחקו לא ניתנות לשחזור. הדברים אמורים במיוחד לגבי חברה כמו IBM, שמתגאה ביכולותיה הטכנולוגיות, ובכלל זה בשמירה ושחזור של מידע".

רביב צולר | צילום: עמית שעל

"ככל שזהו המצב", ממשיכה כיל "ותהא הסיבה למחיקת תיבות המייל אשר תהא - זוהי התנהלות פסולה וחמורה של השמדת ראיות ושיבוש הליכי משפט. כמות עצומה של ראיות רלבנטיות הושמדו, והן מלמדות על אופן ביצוע הפרויקט על ידי IBM".

מדובר בתביעה של 1.1 מיליארד שקל שהגישה כיל ב־3 בדצמבר 2018 נגד IBM ישראל, שבניהול דניאל מלכה, בטענה שזו האחרונה ביצעה עבורה פרויקט שכשל והסב לה נזק. בתביעה נטען כי ב־2012 כיל בחנה אפשרות ליישום של מערכת מידע אחת, ולכך שכרה את שירותי IBM, אלא שלטענתה, "כל אחד משלבי הפרויקט בוצע באופן כושל".

כיל טענה בתביעה כי "כשליה של IBM כללו עבודה לקויה ומרושלת, חוסר ידע, ניסיון ומיומנות, מחסור במשאבים ובכוח אדם מיומן. הדברים גרמו לכרוניקה של דחיות ועיכובים ולקפיצה בלתי פרופורציונלית בעלויות. המערכת שנמסרה לבדיקת כיל באפריל 2016 היתה בלתי יציבה ובלתי פונקציונלית. הדברים הגיעו עד כדי ש־IBM הציעה להעלות לאוויר מערכת בלתי מוכנה בעליל, ובכך לסכן את כיל ואף להעמידה בסיכון של קריסה ממש". על רקע זה, צוין בתביעה, החליט דירקטוריון כיל בספטמבר 2016 להפסיק את הפרויקט.

כשלושה חודשים לאחר תביעתה של כיל, הגישה IBM ישראל כתב הגנה המבקש לדחותה ותביעה נגדית של 185 מיליון שקל. בתביעה טענה IBM כי היא סיפקה שירותים לכיל אך זו מתחמקת מלשלם. "כיל נהגה בחוסר תום לב", נכתב. "היא היתה רשאית להפסיק את הפרויקט בהיעדר עילה וכך עשתה. היא לא טענה כל טענה כלפי IBM; לא כי ההסכם הופר או כי היה בלתי מוצלח".

במקביל ציינה IBM: "הסיבה לביטול היתה היפרדותה של כיל מסטפן בורגס, המנכ"ל לשעבר. נימוקי דירקטוריון כיל לא התייחסו כלל להפרה מצד IBM".

מ־IBM נמסר בתגובה: "היות שהנושא נדון בערכאות משפטיות, IBM בוחרת שלא להגיב באופן פומבי אלא תאמר את דברה בבית המשפט".