בזכות המודל הסיני אתיופיה היא כוכבת הצמיחה של העשור

ההיגיון אומר כי מדינה הנמצאת בתהליך של ניפוץ המודל הכלכלי שלה ונאלצה לקושש נדבות מקרן המטבע הבינלאומית תהיה שרויה במיתון. אך אתיופיה, שעוברת מהפך אסטרטגי בניצוחו של ראש הממשלה זוכה פרס נובל לשלום אבי אחמד, היא הכלכלה שצמחה בקצב המהיר ביותר בעשור האחרון.

מאז 2009, התוצר הלאומי האתיופי זינק ב־146.7%, כך לפי נתונים של קרן המטבע, בעוד התמ"ג לנפש מותאם כוח קנייה (PPP) זינק ב־149%.

המדינה המזרח־אפריקאית בת 112 מיליון התושבים היא אחת מכמה מדינות שהכפילו את התוצר בשני המדדים הללו בעשור האחרון. החל מכוכבות כמו סין והודו ועד לדגים קטנים יחסית כמו מונגוליה, טורקמניסטאן ולאוס.

גם התוצר הלאומי של נאורו, רואנדה וגאנה זינק פי שניים, בעוד מינאנמר, בנגלאדש וקמבודיה רשמו זינוק של 100% בתוצר מותאם כוח קנייה זאת למרות החולשה הכלכלית שאפיינה את חלק הארי של העשור הוחלף.

בה בעת, הצמיחה לא היתה חובקת עולם. בלוב ותימן מוכות הקרבות, התמ"ג צנח ב־71% וב־36% בהתאמה, ובסוריה ו־ונצואלה המשבר כה חמור, עד כי קרן המטבע הפסיקה לאסוף נתונים עליהן.

מהומות בוונצואלה | צילום: איי פי

מודל צמיחה של ר"מ מרקסיסט

לעומת 2009, האדם הממוצע הוא עתה גם עני יותר בגיניאה המשוונית, יוון, הרפובליקה המרכז אפריקנית, סודן וטרינידד וטובגו. כאשר זה מגיע למנצחות, "אפשר לטעון כי כמעט לכולן קשרים חזקים לסין או שהן אימצו את מודל הצמיחה הסיני", כך לפי צ'ארלס רוברטסון, כלכלן ראשי ברנסנס קפיטל, בנק השקעות המתמקד בשווקים מתעוררים, בהתייחסו למדינות כמו מונגוליה, לאוס, קמבודיה, אתיופיה, רואנדה ו־ווייטנאם, שנהנתה מביצועים חזקים.

אדיס אבבה, בירת אתיופיה | צילום: שאטרסטוק

מבין המדינות האפריקאיות, אתיופיה היא התלמידה המצטיינת של מודל הצמיחה הסיני, זאת בזכות מסע השקעות בהובלת הממשלה, שהתמקד בתשתיות ובייצור. "אתיופיה צומחת בקצב מסחרר על בסיס מודל שהוצג על ידי ראש הממשלה מלס זנאווי, שהיה מרקסיסט מושבע", כך לפי פרנסואה קונראדי, ראש מחלקת המחקר ב־NKC אפריקן אקונומיקס.

"מדובר בהשקעה ממשלתית בתשתיות, כבישים והרבה חשמל. הם הבינו את הפוטנציאל התחרותי שהם נהנים ממנו בזכות אנרגיית מים (נהרות הנילוס, האומו ואחרים) והשתמשו בסכרים הללו להשקייה על מנת לקדם את החקלאות ובנו כבישים שמאפשרים לחקלאים להוביל את מרכולתם לשוק", ציין רוברטסון. לדבריו, שיעור ההשקעה של אתיופיה הוא מעל 40% מהתמ"ג, "שזה ברמות סיניות".

עם זאת, בניגוד לסין, לאתיופיה לא היו מספיק חסכונות על מנת לממן את ההשקעות והיא נאלצה ללוות כסף, מה שהקפיץ את יחס החוב־תמ"ג ל־60% ב־2018, מ־27% בתחילת העשור. כתוצאה, קיים "סיכון גבוה" כי תצנח למשבר חוב, ציינה קרן המטבע.

"מודל הצמיחה הזה צריך להתמודד עם מגבלות קשות במונחים של חוב", אמר קונראדי. לדבריו, ב־NKC בטוחים כי מאזנים שלילייים נוספים מסתתרים בפרויקטים שבבעלות הממשלה.

מאז נבחר ב־2018, ראש הממשלה הרפורמיסט אבי התייחס לעתים קרובות למגבלות של מודל הפיתוח האסייתי עבור אתיופיה, פתח חלקים גדולים של הכלכלה להשקעות זרות לראשונה בתולדות המדינה וביקש הלוואה של 3 מיליארד דולר מקרן המטבע, כמו גם סיוע טכני במימוש תוכנית הליברליזציה שלו - שינוי מדיניות שאותו מתארים ב־NKC כ"רעידת אדמה".

"הם מבצעים כעת שורה של רפורמות כדי למשוך השקעות פרטיות וכסף מזומן", כך לפי קונראדי. "קיימת התנגדות בקרב פלגים פוליטיים לרפורמות האלה. הנשיא יצא נגד הרבה גורמים המקורבים לשלטון ולראשונה קיימת מידה רבה של אלימות באתיופיה".

למרות פניית הפרסה, רוברטסון סבור כי המודל בהובלת ההשקעות הממשלתיות הניב תוצאות משמעותיות, החל בסכר שהוקם בהשקעה של 4 מיליארד דולרים וכלה בעלייה חדה בייצור מזון, שפירושם כי המדינה מסוגלת כעת להתמודד עם בצורות.